קשה בלילות...

לא שורדת רמי פז "בליבה היא מחפשת, פתרון לחלומות כי קשה עליה שנתה משתרעת לה בשקט, אפופה בזיכרונות מתחמקת אל תוך חלומה ואם מישהו שואל, היא וודאי לא תספר כמה שחסר אותו ליטוף כשהוא היה נוגע, אז הלב שוב התעורר מהנשמה ועד לכל הגוף היא לא שורדת, את הכאב הזה שבה ומתפתלת היא לא שורדת, אני חושב שהיא זקוקה למגע של יד חמה, שמלטפת היא לא שורדת, אני מוחה את הדמעה כמו בסרט והיא שותקת, גם הלילה לבדה את הוילון היא מסיטה, בחוץ שלכת היא לא שורדת, לבד בשקט..." אני ותל אביב שיר ביטון "זה לילה קר בתל אביב אני שותקת, כל אחד מסביבי נראה צמא לחום וחיבוק. זה לילה קר בתל אביב העיר זועקת, מסתירה את הכל במסווה של איפוק. מן יום מוזר בתל אביב אני נודדת, עד לסוף בן יהודה כבר אפשר לראות די ברור. זה יום אכזר בתל אביב אני שורדת מסתירה את עצמי בקצה ענן שבור. ... מקווה שהחורף יבוא וירים את הקיץ בעורף כמו חתול. ישטוף צלקות יאחה את שברי חיי תקשיב, אני ותל אביב..." קשה בלילות החלומות והשדים הכאב והבילבול מנסה לראות את האור דמעה

היי דמעה יקרה, גם אני מאד מבינה אותך ומאד מזדהה, כבר לא ישנה כמעט בלילות תקופה ארוכה. מישום מה כל השדים מתעוררים להם בלילה ולא מפסיקים להטריד ולהציק, לא נותנים לישון, הורסים את הלילה והלילות הלבנים מככבים וחוגגים. מניסיוני אני יודעת שכך הגוף שלנו מעבד את הטראומה. הטוב ביותר הוא לא להלחם בתהליך כי זה רק מחריף את עוצמות הסיוטים. זה לא ישאר כך וכאשר העיבוד יושלם הלילות יחזרו להיות רגועים יותר. רק קצת סבלנות ויהיה בסדר, את כולה. הדברים קורים כאשר הגוף מוכן ויכול להתמודד איתם. איתך, שולחת חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת.

את צודקת השדים באים רק בלילה ברגע שמניחים את הראש על הכר בלילה הם באים להציק להפריע את המנוחה להפריע את השינה ושלרגע לא יעלה בדעתך שזו מלאכה פשוטה בעבורם הם עובדים מאוד קשה עד שגורמים לך לא לישון וממך הם עוברים אחר כך למישו אחר וכן הלאה עד שהבוקר עולה כשאנחנו קמים -השדים הולכים לישון ובלילה שוב הם חוזרים וחוזר חלילה האם את לוקחת כדורים כדי לישון יותר טוב ויותר רגוע בלילה ? אני לוקחת כבר המון שנים לא יודעת אם מתאים לך לקחת כדורי שינה אפילו לא חזקים רק שתוכלי לישון כמה שעות ולקום בבוקר רעננה עלי הכדור כבר מתחיל להשפיע ואני הולכת כעת למיטה לישון מאחלת לך לילה לא חלומות-ושינה רגועה ליל מנוחה יפה שלי-אוהבת חטולית

דמעה יקרה החושך... מעורר... שדים...פחדים... את תנצחי את כל השדים לאט ובטוח לייל מנוחה איתך אידה

לא ישנה כמעט בכלל עייפה כבר כל כך מוקפת שדים אפילו ביום בא לי להכנע בא לילהגיד לפוגעים שהם ניצחו אני כל הזמן במלחמה מלחמת הישרדות מלחמה נגד הזיכרונות נגד הפלאשים נגד עצמי אין לי כבר כוחות רוצה להפסיק עם התרופות גם ככה יש מחלה שיכולה להרוג אז למה לא לתת לה וזהו? מצטערת על ההודעה הכבדה הזאת לפני השבת מסתובבת עם בכי תקוע שלא רוצה לצאת נאבקת לא לפצוע כמה אפשר להלחם???? דמעה

אני מריצה אותך על הכנות שלך- אל תתנצלי על אף מילה- הכי חשוב שתוציאי את מה שיש בפנים- כך מחלימים!! אני אוהבת אותך-כאן בשבילך-מתי שתרצי