פגיעה מינית
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
היי... אני בת ארבעים היום ועדיין סוחבת על גבי מישקעים מההתעללות המינית שעברתי בילדות הורי התגרשו בהיותי בת שבע בערך ומגיל שמונה עד גיל 12 אבי החליט להפוך אותי לשיפחת המין שלו. ההתעללות נעשתה אצלו בבית ....אף אחד לא ידע...זה קרה כשאחי שהגיעו איתי תמיד לביקורים (הם היו קטנים ממני ) ישנו במיטות ליד.... הוא כינה אותי הנסיכה שלו.... כשהייתי בערך בת 12 התחלתי להבין שזה לא יכול להיות נכון... ה' כניראה חנן אותי ביכולות ובתבונה להבין באותו היום שבו הפסקתי את זה הייתי אצלו ..הוא ניסה להשכיב אותי על המיטה..הדפתי אותו ממני והלכתי הביתה לאמא.... מאז לא חזרתי לבקר אצלו...אבל זה היה סוד..לא סיפרתי את זה לאף אחד.. המשכתי בחיי...למדתי..טיפלתי באחיי וגם באימי שהיתה חולה ..אבל בעצמי לא טיפלתי הדחקתי את זה..לא היה זמן להיתעסק עם זה סיימתי את התיכון ואת הבגרויות בעודי מטפלת באימי שהיתמכרה לאלכוהול ותאמינו לי שלחיות עם אמא אלכוהוליסטית לא קל..אפילו קשה מאוד... וכך המשכתי בחיי..מנסה להיתעלם מהכאב הפרטי שלי...אבי ניפטר בנתיים ואני כמו ילדה טובה התאבלתי ..אפילו בכיתי..מימנתי את המצבה שלו..הכל..רק שלא יחשדו בדבר בגיל שלושים בעודי חיה בחו'ל..כביכול הגעתי לשקט ולנחלה ..עבדתי היתה לי דירה משל עצמי לבד...היה טוב...ואז ...יום בהיר או שחור..התפרץ אצלי התקף חרדה חמור..לא יכולתי לתפקד..נאלצתי לחזור לארץ ולהתחיל טיפול פסיכולוגי ותרופתי שנמשך לסירוגין ארבע שנים....מאז אני תחת טיפול תרופתי...מטופלת בסרוקסט..אבל החרדה מלווה אותי בכל צעד בחיי..משתקת אותי...פחד חברתי שהישתלט עליי גורם לי להמנע מהרבה דברים... היום אני שוב בחו'ל..חיה עם בן זוג חדש שהכרתי ומיתמודדת יום יום עם הקושי...עם תחושות הפחד שמשתקות ומכווצות בבטן.....והכל בגללו....בגלל החולי שלו חיי נדפקו
היי שרון ברוכה הבאה לפורום קראתי את התשובה שלך לכואבת מאוד את צודקת בהמון דברים אני מסיקה מכך שאת היית /או עדיין בטיפול ?
מצטערת שלא יכולה כרגע להמשיך לכתוב עייפה מידי מחר אכתוב לך יותר בפירוט שולחת חיבוק גדול-מקווה שלא מפריע חטולית
צר לי לשמוע על כל אשר עברת... טראומה רודפת טראומה... פרידות גרושין אהבה אבהית פוגעת ומנצלת ואת גבורה גדולה שמת להכל קץ! הכל בשקט והסוד גדול וצורם לשמור סוד כל כך גדול , כל כך קשה וכואב אולי היגע הזמן להפסיק לשתוק... כמו שאת עושה ממש עכשיו משתפת אותנו... לא נשארת עם הסוד פורצת פירצה... אני מבינה שהיית בטיפול... דיברת... ובודאי כדאי להמשיך ולטפל בטראומה ...בפגיעה... בילדה הקטנה... להפחית חרדות את מוזמנת להשאר להיות חלק מהפורום לקבל תמיכה, הקשבה ובעיקר להשאר פחות לבד כאן בשבילך אידה
תודה על ההבנה..על האפשרות שניתנת ךי ךשתף אחרים לדבר לשפוך את הגועל....למרות שהייתי בטיפול ארבע שנים לסירוגין יש עדיין המון משקעים וכאב שכניראה לעולם לא יחלוף...אז שוב ...תודה....
שרון יקרה למרות 4 שנים בטיפול,,,,,,, לפעמים 4 שנים בטיפול אינם מספיקים כדי להוציא את כל הגועל יש עלייך יותר מידי דברים -את בטוחה שהוצאת הכלללל בטיפול ? עושה רושם שאת עדיין מלאה , וכן , ישנם זמנים שבהם דברים שוב עולים , מציפים -מזכירים ומעוררים את השדים הרדומים אם יש לך עוד המון משקעים סימן שלא סיימת את הטיפול גם אם את לוקחת כדורים - זה לא אומר שכל הבעיות שלך נפטרו הכדורים אמורים רק להרגיע את החששות שלך , ולהמעיט את התקפי החרדה שבאים בלי להודיע מראש ,הם נועדו לאפשר לך לנהל פחות או יותר חיים יציבים , ואם זה לא עובד , יתכן והכדורים האלה לא מתאימים לצרכים שלך , יתכן ואת צריכה לחזור להמשך טיפול ולכדורים אחרים , תבדקי את הנושא , זה באמת לא לענין להמשיך לחיות בכזה גהינום !!! שמחה בשבילך שאת לא לבד , שיש לך בן זוג לידך , מקווה שהוא תומך בך , מבין אותך , ונמצא שם בשבילך , שבת שלום חטולית
