מפחיד לי..........

היום משהו קרה. העזתי ........... להושיט יד בחזרה לקבל מגע חבוק עד עכשיו מפוחדת,מבוהלת ,מבועתת עד אימה על שלא זוכרת מה שמרגישים כשזה לא בא לא באלימות פיזית ולא באלימות מינית (מחייכת העצב להגדרה שהגדרתי לעצמי על כל אותן שנות תקיפה מינית איומה ונוראה) פוחדת נורא ולא יודעת לעזור לעצמי לבד לעזאזל מפחיד שזה יחזור מפחיד שההרגשה הכל כך שונה שהיתה בחיבוק תיעלם לי שלא תיגמר בבקשה שחף , בובה ,דמעה,חטולית, סמויה (בסדר אקראי)וכל הבנות התומכות האחרות - קוראת בהודעות שלכן של כולכן ומקנאה על יכולת התמיכה ההדדית שיצרתן כאן בפורום על יכולת ההבנה של ההודעות השונות גם אם דברים לא נאמרים במפורש אלא קרוב וליד כי כואב פיזית אישית רגשית ונפשית לכל אחת מכן מקווה שברבות הימים אוכל להיות חלק מכן תודה

מאוד מבינה את תחושת הפחד שלך ממגע.. למעשה את היית מבועתת! אבל הנה, אפשרת לעצמך לקבל מגע..חיבוק מגע אוהב לא פוגע! מגע נותן ולא לוקח.. אני כל-כך מזדהה איתך ו..מבינה את תחושת הלבד שלך גם פה איתנו גם בתוך הקבוצה אני יגלה לך סוד- את לא לבד בתוך התחושה הזאת.. כן..כן..גם אני (שבטח את חושבת שמתבטאת בחופשיות..ומזה שייכת לקבוצה) מידי פעם אני מרגישה לא ראויה ולא רצויה גם כאן כך סתם בלי סיבה וזה במובן הקל של ההגדרה כי אצלי זה פשוט DELETED אני לא צריכה להסביר לך מהי ההרגשה ומזה להיות DELETED אז מהמקום הנורא הזה אני מושיטה לך יד בעצם לשתינו.. ואני שולחת לך חיבוק ואומרת לך שאת לא לבד! וגם אם את מתבטאת פחות טוב זה לא אומר שאת לא חלק מאיתנו.. רק לך קשה יותר להתבטא לקבל או לתת חיבוק.. וזה לא אומר שאת לא חלק מאיתנו! את כן חלק מאיתנו (((((((((((((((((((((מרום)))))))))))))))))))))))))))))))) נ.ב זה בסדר אם את לא שולחת חיבוק חזרה זה ממש בסדר!

כל כך רוצה אבל פשוט לא יכולה להחזיר חיבוק בשקט שלי אתרגל לאט לאט ואולי אוכל כרגע זה מפחיד אותי ואין לך מושג עש כמה

כל הכבוד איזה צעד גדול תיהיה גאה בעצמך דבר שלא האמנת שאת מסוגלת... קרה... השמיים הם הגבול... נסי להסתכל רחוק...נסי לראות את האור! וכמובן שאת חלק... אני מאחלת לך שתוכלי גם להרגיש חלק! וגם לסמויה היקרה מאחלת את הבטחון והיכולת להרגיש חלק! איתכן אידה

שאת עוזרת לנו להרגיש חלק.. באמת תודה! ואני מרגישה חלק.. רק ש..לפעמים זה נהיה כל כך מסובך וכל-כך קשה! ואני מצטערת על כך כי.. את נותנת לנו תחושה הכי אמיתית של בית ומשקיעה בכל אחת ואחת שנרגיש הכי בנוח.. ובכל זאת, אנחנו (אני!) מרגישה...לפעמים.. (לא כדאי להרחיב..) ו..אני רק יוסיף ש.. התחושה הזאת מופיעה פתאום משום מקום כמו לפיתת -העל של האנקונדה אורבת לה באיזו פינה וכשהיא תופסת אז היא מתהדקת במהירות וחונקת את הנשימה.. תודה שאת מבינה ולא מתאכזבת שזה קורה אלא ממשיכה לתת לנו להרגיש חלק. באמת תודה! מחבקת בחזרה.. **ולמדתי כאן משהו חשוב זה להרגיש בנוח לבקש עזרה כי שזה מתחיל לקרות אז אני אומרת וזה נעצר בזמן... ול- marom היקרה, אני מאוד מבינה אותך ובטח גם האחרות מבינות שקשה לך בכל אופן, בשלב זה רק תרשי לעצמך לקבל את החיבוקים שמפרגנים לך כאן כי באמת מגיע לך! לילה טוב לכולם.. סמויה

סליחה שאין לי כרגע מילות נחמה.. או עידוד בשבילך רק רוצה לאמר שקראתי אותך ושאני איתך אבל כרגע בלי מילים שולחת חיבוק, אם אפשר..

לא תאמיני אם אומר לך שאני יושבת כבר זמן מהההה ליד המחשב ( מוטציה ) שלי וכותבת לך -ופתאום הפסקת חשמל הכל נעלם ,,,,,,,,,,,, אז אנסה לשחזר את מה שכתבתי לך כי חשוב לי לכתוב לך וחשוב לי לכתוב לך כי את חשובה לי -למרות שאת עדיין לא מרגישה חלק מ-,,,,,,,, אבל את כן חלק מאיתנו בדרך שלך ביכולת שלך לאט לאט כל פעם צעד אחד קדימה-רק כשזה מתאים לך ובכלל - רוצה להתיחס למה שכתבת בפתיח על הושטת יד על חיבוק על כמה שזה פשוט נפלא גם אם עדיין מרגיש לך,,,,,,,,, ואני מאמינה שהתחושות הקשות בהדרגה יעלמו כשתתחילי להרגיש יותר בטוחה עם המגע והחיבוק-סבלנות כל דבר בזמן שלו -אי אפשר להאיץ בשום תהליך אייך לעזור לעצמך ? בואי נראה מה דעתך -לקחת אויר -לנשום עמוק לעצום עיניים ולחבק את עצמך -ככה את יודעת יד ימין לצד שמאל והפוך ולנסות לשחזר בדמיון את התחושה הנעימה שהיתה לך בזמן החיבוק ,את יכולה לחזור על זה כמה פעמים לי היה פעם דובון לבן ממש גדול עם כובע צמר אדום וכשלא יכולתי לחבק משו-חיבקתי את הדובי הלבן הנחתי עליו את הראש -עצמתי עיניים ודמיינתי שאני מחבקת את אחי-כי לא גרנו ביחד חומד-את באמת ממעיטה מערך עצמך ולא נותנת לעצמך זמן להתאקלם , להתרגל אם את חושבת שמגיעים למצב הזה של יכולת לתמוך ויכולת להבין -נוצרת ביום אחד את טועה לוקח זמן להכיר את הדמויות שנמצאות כאן את מצבי הרוח של כולם לזכור מי זו מי לזכור פרטים קטנים שיכולים רק בהמשך לעזור קחי את הזמן-את ממהרת לאן שהו ? את הכל לומדים עם הזמן ויש לך אותו בשפע אז בבקשה בלי לחץ נכון שכואב פיזית ונפשית לכל אחת אך מה טוב יותר מאשר להכנס למקום שכבר את מרגישה בו כמו בתוך נעלי בית נוחות ? אני משוכנעת בוודאות -שתוכלי להיות כמו כל אחת אחרת כאן-בהרגשה שלך ובכלל -סבלנות וסובלנות מחבקת -חטולית

איזה יופי! עשית צעד אחד קדימה למען עצמך ואפשרת לעצמך לקבל את אותו החיבוק שכל כך היית זקוקה לו וכמה שזה היה מפיד זה גם נתן לך הרגשה טובה הרגשה שאת רוצה שתישאר איתך, לא תיעלם לך הרגשה שניתן לשאוב ממנה כוחות גם להמשך הדרך ו... אני מבינה מאוד את הקושי להרגיש חלק... אבל עבורי, כמו גם לאחרות את לגמרי חלק מאיתנו! מקווה שתוכלי גם להרגיש זאת עם הזמן... מחבקת אותך חיבוק עדין עדין, כדי לא לאיים שחף