עלול להוות טריגר, לא קל.

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

21/05/2010 | 00:15 | מאת: -אני-

http://www.edut.co.il/Catalog/493.aspx

לקריאה נוספת והעמקה
21/05/2010 | 00:33 | מאת: סמויה

ניגשתי לדף המצורף קראתי את עדותך עדות קשה כואבת..פצועה..מדממת אבל חיה נושמת ומדברת! לא שותקת! לא עוד!! שולחת לך חיבוק..יקרה סמויה

21/05/2010 | 19:08 | מאת: חטולית

קוראת אותך וכואבת אותך ואיתך מבינה אותך יקירה יודעת מה פרוש להיות פגועה מגיל -שלוש וחצי -ארבע אומנם לא כמוך שחווית את כל מסכת גילוי העריות ותאוות הבשרים הבלתי מסופקת מאביך מולידך עברתי דברים אחרים -שמרגישים די גרוע ולא מאבי , אם לאבי היה נודע -הוא היה מפרק את הפוגע כמו שמפרקים תרנגולת בקצביה בלי לקחת בחשבון שזה אחיין שלו אך אלו היו זמנים אחרים -ובכלל כל ההתיחסות לדברים מסוג זה בכלל לא עלה על דל שפתיים ,למען האמת -אני לא בטוחה שגם כיום הרשויות -הכוללות לרווחת הילד במשפחה עושות כל מה שנדרש,,,,,, מצטערת נורא על הכאב -שסבלת במשך כל חייך -ועל שאף אחד לא שמע את זעקתך האילמת , החרישית ,על שהשתיקו אותך ,על מוות כזה חסר טעם של הנשמה הקטנה שבכלל לא הבינה על מה ולמה מגיע לה את אותו גזר דין אכזרי ,לפחות בדבר אחד אני נתלית -שלא איבדת את הרצון לחיות , שהבנת שכן מגיע לך לחיות -שכן מגיע לך רק טוב ,שמגיע לך שיאהבו אותך , שיחבקו אותך , שלא תישארי שוב לבד אם אני טועה ואת אינך ציפור נפשי-בכל מקרה כל מה שכתבתי מכוון גם אלייך שולחת חיבוק גדול מאוד -עוטף ומכיל שבת שלום חטולית

21/05/2010 | 19:49 | מאת: ציפור נפשי

סמויה היקרה- לא שותקת, לא עוד, לעולם לא עוד!! תודה לך.. וחטוליתוש- איך איך איך איך, תגידי לי איך? איך את יודעת? או שזה היה כל כך ברור..? וזו רק אני שלא יודעת שכבר מזהים אותי.. זה מזעזע, זה מותיר אותי לבד בעולם-זה מותיר אותי במקום כה תלוש. אין אבא, אין אמא. מעולם לא ביקשתי אמנם אבא, לצערי מגיל אפס הבנתי מה זה, מעולם גם לא קראתי לא "אבא", ואמא-אמא כן ביקשתי...אך לצערי קיבלתי משהו אחר..והיום-כפי שכתבתי, מתה חיה, חיה מתה. ואולי אף פעם לא אפסיק לרצות..שתהיה לי אמא, אולי..אני צריכה להשלים עם זה שהרצון הזה לא נעלם באמת, אולי? וכן, יש גם אופטימיות מסויימות בעדות הזו, וכמו תמיד-כל חיי הייתי קצת אופטימית, כי אחרת לא הייתי מגיעה עד הלום, אחרת לא הייתי שורדת..אחרת לא... תודה לך בננות יקרה, תודה לכן על המילים ועל החיזוקים ועל היותכן, שלכן, ציפור.

22/05/2010 | 23:18 | מאת:

ציפור אמיצה! מילים קשות מילים מרגשות מילים אמיצות הבאות מהרבה כאב אחרי כל כך הרבה שנים של פחד וכאב היגע הזמן לשחרר לשחרר את הציפור לחופשי לאפשר לה לכאוב...לבכות.. לבנות חיים חדשים לבנות את מה שמגיע לך את מה שאת חולמת ולא מעזה לחשוב שזה אפשרי... תחלמי כדי שתוכלי להגשים הכי חשוב לא להיות לבד איתך יקרה אידה