מיתר,בובה,שחף,דמעה, מרום,סמויה,צדף, חטולית ואידה!

רוצה לומר לכן שאני באמת קוראת אתכן. מיתר- אני איתך, בכאב וגם בשמחה..גם ברגעים האלו שאת מצליחה למלא ולתת לעצמך..גם אם זה לרגעים קטנים ולאחר מכן את נותרת ריקה, עדיין איתך ועדיין מאמינה שרגעים ועוד רגעים יוצרים הרבה רגעים שמצליחים למלא מעט, ואז כמובן ינתנו לך הכוחות לבנות לעצמך משהו יותר ממושך ויציב ורציף, ולא רק ל-רגעים. ושהשנה יקרה עבורך הדבר שאת הכי רוצה, אמן, מרימה תפילה אמיתית עבורך. בובה יקרה- אני מבינה את התקופה המוצפת טריגרים שאת עוברת, את הקאטים האל שפתאום הכל חוזר ומציף ומאיים..ורק בא להכאיב לעצמך פיזית שהרי הכאב הפיזי הוא פחות מהכאב הנפשי...כנראה, אבל נסי..נסי מעט להגן על עצמך מעצמך. דמעה- מרגישה ממך את הלב והייאוש ובעיקר גם חוסר המילים, תחושה שכבר אין עוד מה לכתוב. לא יודעת איך לנחם אותך, רק לומר לך שבבקשה תמשיכי להיות, גם אם לרגעים, וגם אם למשפטים קצרים, גם בלי הרבה מיקוד...פשוט תמשיכי להיות.איתנו. מרום-הצרחה נשמעה גם מבעד למסך האילם, נשמעה והורגשה. מקווה שאט אט שאת מתחילה לשחרר אותה ממך, תוכלי להתנקות ממנה ושהיא פחות תבער בתוכך ופחות תשרוף. שחף-תודה לך תמיד על התגובות המוארות שלך, מצליחה לגעת לחמם ולעטוף..ולזכיר לי שיש לי כוחות למרות הכאבף ובאותה נשימה לא מבטלת את הכאב. סמויה- גם לך תודה תמיד על החיבוק שנשמע ממילותייך..מרגישה לא פעם שאין לך מה להגיד לי ושאני יוצרת לך תחשה של פשוט לחבק אותי..וזה מדהים בעיניי, שאני מצליחה לעשות דבר שכזה..לגרום למישהו פשוט לרצות לחבק אותי, תודה!!! צדפית- שולחת לך חיבוק אמיתי, אל תשכחי לעולם שיש לך מקום גדול אצלנו כאן בלב, בין האותיות והמילים.. ולחטולית האהובה והמקסימה- תודה לך גם על התגובות האמפתיות כל פעם מחדש אלו שמבקשות לדעת ולעזור ולשאול ולברר ולא לאבד תקווה. תודה שאת לא מאבדת תקווה בשבילי. כן, אני בסיכון תמידי ואין ממש פתרונות לצערי, מערכת החוק על הפנים ואין אפשרות להצמיד לי חוקרים פרטיים במשך 24 שעות ביממה, כך שאני נותרת לא מוגנת עם מטורף שמסתובב ומחכה רק להשמיד אותי, אך קודם כל דואג לגרום לי לסבול היטב, שחלילה לא אמות בשקט רב מדי, בלי כאב ובלי ייסורים, מטורף-כבר אמרתי זאת, לא? אידה- גם לך תודה אינסופית, על שאת כאן, איתי..מגיבה, גם אם לא מגיבה-אז קוראת ומורגשת בקריאתך... שאת לא מוותרת ומתייאשת ומתעייפת, מעצמי וממני. ולציפור- אני יודעת שאת עייפה מאוד..מחיה את עצמך בבלוני חמצן כל בוקר מחדש, אחרי מלחמת יסורים בלילה. יודעת שאת עייפה ורוצה להרפות, אך מזכירה לך שלא באמת מותר לך..שהדברים יכולים לצאת מכלל שליטה..אז אנא ממך, שמרי על מה שיש לך, אל תתני להכל לשקוע ולרדת לטימיון. נסי מעט להיות רכה עם עצמך ,לא לכעוס ולשפוט, אולי אפילו מעט...לקבל. נסי לעלות מין המקום שקצת שקעת אליו, אני מפחדת עלייך, שלא תשקעי עוד יותר..כבר אמרנו הרי שהתהום היא אינסופית עבורך, את חייבת לדעת לעצור עוד במקום שאפשר לעלות למעלה.. מבטיחה שאנסה להתייחס אלייך יותר, למרות חוסר הזמן שיש לי, והרצון להיות מנותקת מהרגשות שלי, שהרי את מייצגת אותם...אל תעלבי אל תרגישי בצד, אני זוכרת את קיומך, גם אם לפעמים נדמה לך שאני מתעלמת באופן אבסולטי ממך...יש לך מקום גם אם לפעמים אני מפצירה בך לברוח כל עוד נפשך בך. אל תעלמי, אנא ממך..השארי עימי. אני לא באמת רוצה ללכת פשוט מעט מדממת וכואבת והרי יש לי בעיית קרישה...זכרי זאת. ואולי יום אחד..אוכל לחבק גם אותך..לחבק אותך באמת, מבלי לתלוש נוצותייך ולהזכיר לך כמה מקוללת את.. שלכן, באהבה, אני

ציפור הנפש -יקירתי מכל מה שכתבת הכי ריגשת אותי בפניה שלך לציפור -הפנימית את מרשה לי לחבק גם אותה ? ללטף אותה ולומר לה שתשמור עליך ? אני מחבקת את שתיכן , וכמובן שכמו תמיד את לא עונה לי על שאלת המיליון שאני שואלת אותך , מי זה שמאיים על חייך ורוצה להשמיד אותך ? לא יכול להיות מצב כזה שחייך בסכנה מוחשית ואין מה לעשות בענין ,קשה לי לעכל את המצב הזה שלך ,לו יכולתי הייתי עוקרת אותך מהמקום המאיים הזה ומעבירה אותך למקום מבטחים שבו איש לא יוכל לעולם לפגוע בך או לאיים על חייך , מבינה שקשה לך לחשוף את,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,גם אם נמאס לך לשמוע -אומר לך שוב ושוב , יקירתי -מצבך אינו קל , נכון , אך כוחות נפש אדירים יש לך באמתחתך -רוצה להוסיף לך עליהם ולחזק אותך תדעי ותרגישי -שלפחות כאן -את לא לבד שולחת חיבוק ענק עוטף ומכיל-וכולו רק בשבילך-מגיע לך חטולית

מזדהה ומבינה יותר ממה שאת יודעת... מחבקת דמעה

תודה שאת מקבלת את החיבוק שלי.. תודה. סמויה

דמעה וסמויה- תודה על החיבוקים האוהבים ועל ההתייחסות והקריאה של דבריי! חטולית היקרה, שמחממת את ליבי תמיד עם התגובות הדואגות שלה, וזה לא כדי להדאיג אותך וזה לא כי אני נהנת להדאיג אותך, זה כי באמת מעולם לא דאגו לי, וזה מרגיש לי כל כך מוגן וטוב שהייתי מוכנה לקחת אותך אלי למציאות! אני באמת נמצאת בסכנה תמידית אליה כבר התרלגתי ואני לא הולכת מפוחדת ברחוב בשעות הערב והלילה, ממש לא, יודעת שזה נכון להגיד מקום מקום ולא נותנת לזה לנהל אותי, מאמינה שמה שיקרה-אמור לקרות ולי כבר אין שליטה על זה, אני כותבת "כבר" ומחייכת לעצמי, מתי בדיוק הייתה לי איזו שליטה?!??? 16 שנה הוא פגע בי, כשאני הפסקתי את זה, הוא החל במסע נקמה, היה לי סוג של שקט ממנו כמה זמן, לא יותר מדי זמן אבל, הוא ניסה להרוג אותי, קבעתי עם מי שילדה אותי בבית קפה, ולאחר מכן הלכתי לראות חברה שגרה באיזור, ויצאתי ממנה וראיתי אותו ברחוב הראשי, אז החלטתי "לחתוך" משם בדרך קיצור, שכנראה הוא ראה אותי..עקב אחרי, התחלתי ללכת מהר אך הבנתי שזה אבוד לי, הוא נתן לי סטירה והחל לחנוק אותי ואמר "אני אהרוג אותך", לא חדל לומר זאת..ואני הרגשתי כבר שזהו, נגמר הכל, ורק חשבתי על איך יכתבו זאת בעיתון...שנרצחתי, וכל כך הרבה אנשים שמכירים אותי לא יבינו דבר, הרי אינם יודעים דבר על חיי, אפילו על זה שלא גדלתי בבית, היו בטוחים שזה הבית הטבעי שלי, כמובן-ההסתרות שלי כדי להראות נורמאלית ובסדר ואף יותר מבסדר. סיימתי בגרויות עם ממוצע של 98 ומחאתי לעצמי כפיים על הצגה מדהימה מעייפת מתישה ונוראית שנשמכה כ-12 שנה. ואז הבנתי את הפערים העצומית והחלטתי לא להיות במסגרת חברתית, משום שתמיד אסתיר ואכסה..כי אני לא מסוגלת להראות את ה"אני" הפצוע והמדמם מפגיעות רבות כל כך, לא מסוגלת להרגיש במקום נחות ולא מובן ממי שנמצא מולי, הרי ברור..מי יכול להבין זאת? זה נשמע כמו סרט אימה חטולית, באמת. תודה שהיית רוצה להוציא אותי למקום בטוח ומוגן, מאמינה שגם כשהייתי בת ארבע וחצי רצו להוציא אותי למקום מוגן, בית משפט, אך הוא כשל בכך, ועוד ערך וועדות החלטה כל שנה מחדש ואישר את שהותי באותו הבית בו סבלתי מהתעלמות ששלחה אותי כל פעם לידיים שלו מבלי לחשוב שיש למי לספר, הרי ההתעלמות הייתה כה ברורה ואני חשבתי לעצמי- את מי זה מעניין? וזו אחת הסיבות העיקריות שנשארתי בשתיקה 16 שנה, לא שהיום יודעים...פשוט היום אני כבר לא נפגעת. תודה שאת רוצה שלא יפגעו בי וייאמו עלי, תודה שאת דואגת. את באמת באמת באמת יקרה לי, כל פעם מחדש בהודעות אני נזכרת בכך! שלכן, ציפור.

תודה על המילים והתמיכה ..

"..יש לי בלב ציפור קטנה, עם שתי גומות ומנגינה"..(יגאל בשן) מלטפת נוצותייך,ציפור מבורכת, חיבוק רך(אם אפשר) צדף.

תודה לך שאת כאן ועל מי שאת... שאת יכולה לתת וגם לקבל!!!! תודה על הפניה המרגשת לציפור זה הדבר הנפלא והמרגש ביותר שאת יכולה לעשות עבורה! לקבל אותה כמו שהיא לאהוב ולחבק להעניק לה וזו הדרך לטפל בנפש הרכה אל תוותרי תני לה הכל עד הסוף איתך מחבקת אידה

תודה לך שלמרות כל הקושיים שאת מתמודדת איתם את גם מוצאת מקום בליבך עבור כולנו והכי חשוב - עבור הציפור הקטנה שעברה כל כך הרבה וכל כך זקוקה לתמיכתך ולאהבתך מחבקת את שתיכן מכל הלב שחף