שונאת
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
שונאת להרגיש חייבת ,שונאת לבקש ,שונאת להיות צריכה שונאת שונאת שונאת לעצום עיניים ולהרגיש שונאת לא לזכור מי הכאיב לי יותר שונאת לא לדעת שונאת את הלילה שמביא אותי להיות מותשת אוהבת את הגוזלים שלי מתפללת שאשמור עליהם שאעמוד זקופה וברורה בשבילם מחבקת אותם ולא מצליחה לחבק את עצמי כל כך דפוקה ועייפה מאוד אתמול היתה פקידת סעד בלעדיו והיה בסדר ביום שלישי הבא יש דיון ראשון גדול וחשוב מאוד איתו .אני מתה מתה מתה מפחד גם בלידיו הידיים רועדות לי אוףףף אלהים תעזור לי
רות היקרה, מילותייך תמיד נוגעות בי, מחלחלות על נימי גופי.. ואני מוצאת את עצמי תמיד רוצה לומר משהו יותר מסתם מילים, רוצה לומר משהו שאולי ירגיש כמו חיבוק חם ואמיתי שהמון המון רגעים רציתי בשביל עצמי. רות, אני נפעמת מהכוח העצום שלך למול הכל תוך כדי זה שאת מרגישה בודדה וצריכה להניע את העיניינים....ולדאוג לילדים ולהיות עבורם.. והלוואי והיית יכולה לחבק את עצמך, הלוואי שגם אני הייתי יכולה. את יודעת..בתור ילדה קטנה וקטנטנה תמיד חיבקתי את עצמי..לא משנה כמה שנאתי ותעבתי את גופי...עדיין הייתי עושה זאת..בדר"כ בלילה, הייתי יושבת ישיבה כזו עם רגלים מקופלות ומחבקת את עצמי ומלטפת לעצמי את הראש..ושם הייתי נשברת, הרבה יותר מבכי, דמעות חונקות כאלו שמחניקות את הנשמה וזועקות שמישהו ישמע.. כמה מדהים זה שאני כבר לא ילדה..לפחות בגיל, הכל היה כל כך גדול קשה ומפחיד מדי..היום יש מילים לתת..אם כי לא פעם אני גם נותרת חסרת מילים.. רות, אני מחבקת אותך חיבוק כזה אמיתי, אותו חיבוק שחיבקתי את עצמי ברגעי הבדידות וחוסר ההבנה של הלך החיים.. שלך ואיתך, ציפור נפשי
את עוברת ימים קשים ימים מתישים נפשית מותר לך לשנוא כל דבר שבא לך,,,,,,,,,,,,, הכי חשוב,,,,,,,,,,,,,,,שאת אוהבת את הגוזלים שלך , וכל מה שתעשי ותילחמי עליו זה בשבילם , אני בטוחה שתצליחי לשמור עליהם , אין סיבה שלא ,,,,,,,קשה לך לחבקת את עצמך ? אפשר אולי לשלוח לך חיבוק עדין ? למה מרגיש לך שאת דפוקה ? העייפות הרבה ? המתח , הלחץ , זה נורמלי -אולי אם תחבקי את הילדים תקבלי עוד כוח נפשי כדי להמשיך להתמודד עם מה שיבוא , ועד שבוע הבא -יש עדיין שבוע שלם לפנייך כדי להתחזק , כדי להכין את עצמך נפשית ומוראלית לדיון הבא ,מה יעזור לך אם תהי בחרדות כבר מעכשיו עד שבוע הבא ? תחשבי גם אייך החרדות שלך משפיעות על הגוזלים שלך ,אייך אמרת -לזקוף עצמך בשבילם ולהיות ברורה גם בשבילם -תנסי לראות אותם כל הזמן מול העיניים ולא את מה שזה גורם לך להרגיש , אולי יכול לעזור ? מבינה את הפחדים שלך ממנו -אל תשכחי שאסור לו עכשיו להתקרב אליכם ,או אלייך במיוחד תשדלי להעזר בכל מי שרק יוכל לתמוך בך ולא להשאיר אותך לבד ליל מנוחה יקירתי
כמה טוב לשמוע שאת אוהבת... אוהבת את הגוזלים שהם האור הם התקווה כמה חשוב שתוכלי לאהוב את עצמך לקבל את עצמך... לקבל את עצמך כמו שאת לקבל שקשה לבד ועכשיו צריך עזרה... וזה בסדר זה עדיין לא מוריד ולא פוגע... אני שמחה שעבר טוב המפגש עם הפקידת סעד! ומבינה מאוד את הפחד והחששות שלך... ועם זה תסמכי על עצמך! תזכירי לעצמך..מי את...מה הכוחות שלך... היכולות שלך... מה אנשים רואים כלפי חוץ... אישה חזקה, אמיצה , אצילית מלאה בכחות למען האור ...התקווה הגוזלים למענך!! איתך מחזקת בחבוק- אם אפשר כמובן אידה
