יום ראשון מזה תקופה

ארוכה בלי הקאות מחזיקה מחזיקה אך בליבי יודעת שאתפוצץ עוד מעט. לפעמים אני תוהה איך לספר למישהו מה קרה יעזור להתגבר איך לשתף מישהו שאני לא מכירה (מטפל) ירחיק את סיוטי הלילה הפלשבקים שמגיעים לפעמים כמה פעמים ביום איך????? נשמע דפוק חברות שלי אומרות שזה דפוק שזה יגרום לי להיות תלויה ונזקקת\ שהן מכירות אותי וכשאני לבד אני הכי חזקה ושבכלל אני מחפשת דמות אמא שתיהיה לי אולי הן צודקות אוףףף כל כך הרבה קולות משתגעת

רות יקרה ואהובה, איזה נפלא שאת יכולה לספר לחברות....זה כלל לא ברור מאילו, אני מעולם לא הייתי במקום הזה, ולא בטוחה שגם אהיה, וזה בסדר מבחינתי האמת. לגביי הצורך באמא, שתדאג..מכירה היטב את תחושת הבדידות שקיימת ב"אינאמא", כמה קושי...מכירה את הצורך במטפלת ובעצם ובאמא, מכירה את הדקויות ואת הכאב שבינהם..את חוסר היכולת שלי להבחין שבעצם מגיע מחוסר ידיעה. לא יודעת מה איתך, אבל לי הייתה אמא עד גיל ארבע וחצי.היום במחשבה עמוקה ברור לי שגם עד אז זה היה מקולקל פגום והרסני עבורי...מה שכן, היה לי את החיבוק עד גיל ארבע וחצי ועל זה אין ויכוח. כל כך הרבה קולות...מכירה גם טיפול לא טיפול, ואיך לא נקשרים ואיך כן? ומה עדיף? לפעמים נדמה שעדיף את הבדידות האינסופית אך הידועה.. מאשר להכנס למשהו שכלל לא יודעים לאן יוביל, ותמיד צופן הפתעות... טוב, כנראה אני יותר מדי מזדהה ומניחה שזה לא כ"כ מועיל לך. אבל איזה נפלא שיש לך חברות שאת משתפת ושמכירות אותך ושאת חושבת על דבריהן כה ברצינות....זה נפלא...שמחה שיש לך את המקום הזה בחיים. ציפור נפשי..

החברות לא ממש יודעות הן רואות לפעמים את המצב שלי ותולות את האשמה בטיפול הנובר שכן הן יודעות שקרה משהו הן יודעות שאני מקיאה ובזה זה מסתיים לגבי אמא ,יש לי אמא שאני אוהבת מאוד מאוד והיא עוזרת לי אבל לצערי בגבולות היכולת שלה . אמא שלי לא יודעת מה קרה וגם לא רוצה היא עוזרת כמיטב יכולתה עם הילדים ובכסף בכדי שאשרוד את הגירושים האלה .

נסתרות הן דרכי נפשינו... איך יעזור? יש הרבה תיאוריות שמסבירות איך בדיוק זה עוזר אבל מה שבעיקר חשוב זה לא התיאוריה אלא התוצאות שרואים בפועל עם המילים הנפש משחררת את האנרגיות השליליות העצורות בפנים והדברים שכל כך קשה לנו להתמודד איתם הופכים ליותר נסבלים ופחות מתרידים זה בהחלט לא תהליך פשוט והתלות במטפל/ת היא בלתי נמנעת בעצם בלעדיה לא יוכל הטיפול להתקיים אך עם הזמן היא הולכת ופוחתת הסוד הנורא מפסיק להיות סוד ויש מי שאיתך, מקשיב, מבין ותומך עוזר לך לעבד את הטראומות שעברת את עוברת חוויה מתקנת ומתחילה לשקם את חייך ואם כבר מדברים על העצמאות אז זה מה שמאפשר לך להגיע לעצמאות ממשית חג עצמאות שמח שחף

שמחתח מאוד לראות שיש לך גם יום רגוע יותר שלא הקאת רות יקירתי , את יודעת מה גורם לך להרגיש שעוד מעט הלב שלך יתפוצץ ? הסוד שרק את יודעת , הסוד הנורא שאת שומרת עליו מכל משמר בלב שלך נכון שמאוד מוזר לדבר עם אדם זר (מטפל) על הסוד הנורא אבל זו הדרך היחידה שבה הסוד כבר לא יהיה סוד , הלחץ הפחד , המתח -ירדו באופן דרסטי והלב שלך כבר לא ירצה להתפוצץ ,תוך כדי השיחות גם הפלשים יקבלו משמעות -צבע קולות -תחושות שעליהם תוכלי לדבר , לתת להם מקום -הם ירגעו ולאט לאט יעלמו ,חברות שלך אומרות ,,,,,,,,גם החברות שלך מטופלות על רקע כמו שלך ? נכון שבהתחלה יש מצב שבו מפתחים תלות במטפל , אך זה בא ממקום בריא -ולמה? מפני שהוא באותו הזמן נמצא במקום מאוד מיוחד עבורך -הוא היחיד שיודע מה שעובר עלייך ונמצא שם כדי לתמוך בך לכל מה שאת צריכה , אם היתה לך חברה כזו שיכולת לדבר רק איתה , ושהיא תתמוך בך לאורך כל הדרך -לא היית מפתחת תלות ? אני בטוחה שכן , מפני שזו "ההצלה" היחידה שהיית מרגישה שיש לך ,כך גם תפקידו של המטפל , בהתחלה הוא משמש כמקור הצלה יחיד , עם הזמן התחושה של ההזדקקות שלך למטפל הולכת ופוחתת ,גם מרגיש יותר בטוח כשאת יודעת שלא משנה מה , תמיד יש לך על מי לסמוך -יתכן שזה נשמע או מרגיש דפוק , אבל אם תחשבי שזה רק יהיה זמניייי , זה לא יהיה מצב קבוע לכל החיים -בטוח יהיה לך יותר קל לקבל את ה"תלות " הזו ,לא נראה לי שאת מחפשת דמות של אמא -הרי היא נמצאת שם ותומכת בך כפי יכולה -שזה בכלל לא מובן מאליו , ותאמיני לי - גם אני הייתי מרגישה שאני משתגעת מכל כך הרבה קולות , באמת לא פשוט ,דוקא בגלל שאת חזקה -תוכלי לעמוד בטיפול עם כל מה שהוא יביא , מאמינה שתהי בסדר יום עצמאות -קל ונעים חומד חטולית

כל הכבוד על היום יום ללא הקאות אולי זה יהיה תחילה של יצאה לעצמאות פרידה מהשעבוד להקאות? צייני את היום הזה... התמידי עם כל הכוחות שלך את יכולה את יכולה כל דבר שאת מחליטה אבל את צריכה להחליט מה שתחליטי לגבי הטיפול כך יהיה... למי שתחליטי להקשיב.. תבחרי... בטובה של עצמך בעצמאות שלך איתך אידה