אשמה! ט' עצבני. סליחה מראש.

בא לי לכתוב עד כמה אשמה אני. עד כמה ברחתי מזה עד כמה תמיד אמרו שאני לא הייתי אשמה. ועכשיו בא לי למות. יותר מתמיד ועכשיו גם יש סיבה טובה הרי מי שפוגע אומרים שהוא צריך עונש מוות. ואז מה אם הייתי בגילאי 10 11 .. וכו'. אז מה אסור. ושוב זה עולה ושוב זה מציף. דיי שהשדים יחזרו לאיפה שהיו. מה התעוררו ככה פיתאום אחרי מלא שנים. אז פגעתי מגיע לי למות! פאק איתי! ס'עמק..

אי אפשר להאשים ילדה קטנה שבכלל לא מבינה מה היא עושה! אני יודעת כמה קשה להפנים את זה כמה קשה להפסיק להאשים את עצמך כי אנחנו אלופות בהאשמה עצמית אבל זה לא הוגן כלפי אותה ילדה קטנה שהיית ילדה קטנה שלא הבינה ילדה קטנה שעשתה את מה שהגדולים לימדו אותה מאיפה היא יכלה לדעת?! אף אחד לא אמר לה שמה שעושים לה זה לא בסדר! תנסי לשים במקומך ילדה אחרת (למשל אותי בתור ילדה) שעשתה את מה שעשית מה תרגישי כלפיה? האם היא באמת אשמה? האם מגיע לה למות??? שולחת חיבוק יודעת שכואב תזכרי שזה יעבור זה רק זמני... רק עוד גל שכזה... שחף

ומבינה שיש בך כל מיני קולות? את נשמעת לי מאוד מבולבלת אם אני מחברת את הכל ביחד לא נשמע לי שכדאי כרגע להרדים את השדים בחזרה נשמע לי שקודם כל צריך לעשות קצת סדר בבלגן סדר במחשבות, ברגשות לדבר על הדברים בטיפול לעבד אותם ורק אחר כך להניח להם ממקום יותר שלם ורגוע אוהבת אותך מתוקה מאחלת לך לילה שקט, עם שינה רגועה כדי שתוכלי לנוח מכל ההצפה הרגשית הזאת שחף

בובה אהובה תאפשרי לעצמך סליחה את יודעת את הסיבות , את יודעת את הנסיבות, את המקום שבו היית יותר מכל אחד אחר - את חייבת גם להאמין, ושהאמירות האלו לא תהינה סתם מנטרות - מסתובב בעיר הישנה ורעש בא מכל פינה אני מכיר כבר מכיר כבר את דרכי בדרך לשער הרחמים. לא מביט סביב לא מקשיב איש חולם אני וכך היה תמיד אבל מכיר כבר מכיר כבר את דרכי הדרך אל שער הרחמים. חי פעם רק פעם יש טעם אין טעם עם כח בלי כח שער הרחמים. בואי איתי יחד בואי מתוך הפחד כי את, גם את חלק משער הרחמים. השלטים מעל החנויות משקיפים, על הרחובות בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה הראו לי את שער הרחמים. בואי איתי יחד בואי מתוך הפחד כי את, גם את חלק משער הרחמים. מחבקת אם את מסכימה בעדינות

בובית, שמחה לקרא שיש לך חברה כזו נהדרת וזמינה. הולכת לישון - אחרי היום העמוס הזה על כל המשמעויות האישיות של מה שעשיתי בו, ועל המשמעויות החברתיות שלנו כשורדים - אודים מוצלים. לילה טוב בובית יקרה

אני לא יכולה לשים אותך באף משבצת של "פוגעת" ולא משנה מה עשית בגילאי 10,11 את קולטת בכלל בת כמה היית?? משחקים מיניים, משחקים "אסורים" הם נפוצים בגילאי הילדות מי לא שיחק באבאאמא אבל, במקרה שלך לאור הפגיעה שעברת המשחקים היו קצת אחרים קצת לא תמימים. ובכל זאת, משחקים! את היית כל-כך ילדה איזה בכלל מודעות הייתה לך שאת עושה משהו רע?! את שיחקת משחק, את עשית מעשה קונדס. בואי אני אספר משו עדכני: הבן שלי בן 7.5 והוא גדל ביחד עם הבן של השכנה שלי הם חברים ממש טובים ופעם הבן שלה אצלי ופעם שלי אצלה לפני חודש..וואלה קשה לי לדבר על זה.. היא נכנסת אליי נסערת פתאום היא מצלצלת לי בפעמון, כזרה אחרי 4 שנות היכרות. נסערת. ביום שישי שהבן שלך היה אצלי גילינו שהוא הציץ לבת שלי (שאחרי צבא) במקלחת, דרך החור של הדלת. היה עוד ילד, בן דוד והוא ראה מה הבן שלך עשה ובא והילשין. ואח"כ שהבת שלי יצאה מהמקלחת הבן שלך (ילד בן 7.5( היה כולו מחוייך.. בעיננו זה מעשה חמור וטה טה טה, זו אלימות מינית, בטח הבן שלך ראה אתכם..עושים.. בקיצור היא הטיחה בי דברים מזה קשים על היילד כאילו איזה פדופיל. בעלי רצה לבוא לבעלך ביום שישי, אני עצרתי בעדו בגלל כניסת שבת.. (בקיצור- ריב!) עכשיו, הבן שלי בביהס. ואני על קוצים עד שהילד יחזור רוצה לדעת מה קרה? הילד בא, יורד מההסעה, אני מחכה לו רואה מרחוק איך הבן של השכנה אומר לו שיתרחק ממנו כי הם כועסים עליו. "אמא זה נכון מה ש... אומר?" הילד אומר לי בתמימות. לא מבין בכלל. למה הוא ברוגז איתו פתאום. הילד מאו לקחתי אותו הבייתה לשיחה אכן הייה שם הצצה ומסתבר שאותו בן דוד שגדול יותר מהבן שלי בשנה לחש לו באוזן "בוא נציץ ל... במקלחת" ו..הם הציצו והתפוצצו מצחוק. ילדים. נכון זה מעשה קונדס חמור אבל זה ילדים. ואני לא רואה בזה שום סטייה ראבבאק זה שני בנים שובבים. שצריך ללמד אותם גבולות וזהו. בקיצור- ניתקתי עם השכנה את הקשר לחלוטין והיינו חברות-שכנות ביחסים טובים והילדים? הם גדלו ביחד כאחים בביה"ס הם הם משחקים בהפסקה. והילד שלה..חזר לבוא אלינו כי כיף לו לבוא אלינו. והיא מנסה לחדש ככה ולבוא לבקש כזה סוכר וכל מיני. אבל, לא בקטע של גאווה בגלל שאין לי בעיה לחיות על אי בודד בלי שום חברות אז אני ללא מחפשת שום קרבה. אני-וויי, בובה אני רואה בך ילדה כמו שאני רואה את הבן שלי, השובב אני לא יכולה לראות בך פוגעת או סוטה בגלל הגיל שבו היית. חיבוקי בובית!

.. תודה גם לך על המילים גם את זה הייתי צריכה לשמוע. להחזיר לעצמי את האימרות שכבר נאמרו לי בעבר.. אבל את אמא טובה, כי לעומת אמא שלי שראתה והרביצה לי!! ראבק.. לי היא הרביצה.. במקום לבוא לדבר להבין לתת פתח קטן שהיא איתי להסביר לי כלום. הלוואי ויכולתי לעשות "מחיקה" על העבר. מה אני צריכה את זה עכשיו? עד שסוף סוף יצאתי מאשפוז חזרתי לעבוד לסיים לימודים חזרתי לחיים או שככה חשבתי. ואולי זה עוד גל שיעבור.. סמויה יקרה תודה לך על שאת כאן. שולחת חיבוקים וחיזוקים. יודעת שגם את צריכה. אוהבת

אני כ"כ מצטערת שאמא הרביצה לך במקום לחבק ולהבין.. זה שם אותך במקום של רגשות אשמה זה שם אותך במקום של : "פוגעת!" את קולטת איזה מקום נורא? קיבינימט את היית כל-כך ילדה! האימהות שלנו היו חשוכות, פרימיטיביות. הן לא ידעו להבין הן ידעו להרביץ הן לא הבינו איזה נזק זה עושה. חשבו שזאת הדרך לחנך. ואמא שלי אם כבר "פותחים שולחן" אם הייתה תופסת אותי עם החבר שלה היום לא הייתי בחיים כדי לספר את זה. השכנה שבאה אליי עוד אומרת לי " את צריכה להעניש אותו.." קודם כל לפני שקיבלתי החלטה לקחתי את הילד לשיחה להבין אותו ונראה לה בכלל שהייתי מרביצה לו?! גם אם הייתי מגיעה למסקנה שקרה משו חמור. אבל לא במקרה הזה. תראי בובה הילד לפעמים אומר "עושים סקס" שאלתי אותו מה זה? והוא ענה "אמא, סקס זה מתנשקים במיטה" נו, נראה לשכנה הזאת שהוא מבין משו? ונראה לך שאת בכלל הבנת משהו??? אז אני אעניש אותו? ואל תשפטי אותי עכשיו כי המקום שבו אני נמצאת כל-כך שונה מהמקום שאמא שלי (ואולי גם אימך) הייתה בו. המקום שלי היום אחר לגמריי..

הגיב לכל אחת בנפרד אבל חשוב לי לכתוב הודעת הרגעה לפני הכל, ללכת להתקלח ולקרא אתכן .... ט' נסעתי לחברה, עד עכשיו. בדרך אליה נסעתי מהר, חשבתי איך אוכל לסיים את חיי.. חשבתי על החתך הבא ישבתי אצל חברה, ראינו סרט, מצחיק.. הצלחתי לצחוק טיפה למרות כל הרעל שיצא ממני. בסוף, סיפרתי לחברה אחרי שיחת ניעור,שהיא עשתה לי והייתי כנראה זקוקה לה. סיפרתי על מה כאובה ככ והיא הבינה ותמכה והיתה שם בשבילי............ ולך, לא יודעת אם תכנסי לכאן עוד לקרא, אבל אם כן, תדעי שאוהבת וטוב שעברנו את מה שעברנו היום ביחד.. עוד שלב בחברות האמיתית.. את, שהכנסתי אותך לתוך עולמי עולמי הפרטי לפורום הזה, שכאן אני הכי אמיתית.. יש הרבה מעבר למילים יש הרבה דברים שאי אפשר להגיד אותם פנים מול פנים אבל ככ שמחה שנפגשנו, שהכרנו.. אני אוהבת אותך. את יקרה וחשובה לי מאוד.. *חיבוק* ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ מחר טיפול, מחר היא כנראה תדע מה שלא ידעה עד כה. הנושא עלה לעיתים מידיי פעם אבל השתקתי כי פחדתי חששתי.. מחר זה כנראה יקרה. ועכשיו, עפה למקלחת.. אכנס שוב, בקרוב..

שמחתי, (גם אם זה היה יום השואה) להיות שם בשבילך אהיה בכל יום בשנה ובכל שעה, מקווה לראות אותך ובעיקר גם לשמוע אותך גם עם דברים אופטימיים. נשיקות וחיבוק ענק!

כבר אמרו לך כולם שאת אינך אשמה גמני חזרתי על כך לפחות,,,,,,,,,,אם לא יותר פעמים אך השדים התעוררו מרבצם מחדש לא נותנים לך מנוחה לנפש המיוסרת שלך אז אני כאן שוב כדי לחזור ולומר לך את כל מה שכולם כבר אמרו אינך אשמה !!!! אשם ופוגע נחשב רק מי שבכוונתו מראש לפגועעעעע את מעולם לא היית כזו !!!!! אין לך את הנתונים האלה של להיות פוגעת את מפגינה ככ הרבה חום ואהבה כלפי כולם וביחוד כלפי ילדים , מה גם שהם אינם שלך ,אני יודעת שבכל פעם שהשדים מתעוררים גם חוסר הבטחון יורד ושוב רגשות האשמה עולים מקווה שהיום בטיפול תוכלי לדבר על הנושא הכאוב הזה עם המטפלת ,אולי היא תצליח סוף סוף להוריד ממך את המשא הכבד שאת נושאת על עצמך כבר ככ הרבה זמן מחבקת המון יפה שלי חטולית

היום אין טיפול התקשרו בבוקר ואמרו שהיא חוללה.. התאכזבתי, כי חיכתיפגישה הזו יותר מתמיד אבל.שתרגיש טוב. כבר לא יודעת כבר ככ מבולבלת מנסה להאמין למילים שלכן אבל יש גם מילים אחרות מילים שגורמות לי להרגיש את מה שמרגיש לי כרגע אתמול הייתי במצב שכמעט כתבתי לך שהפעם לא מעניין אותי הקשר שלנו.......(ואת מבינה על מה אני מדברת) אבל כאן

היית ילדה...וזה מה שלמדת... את כועסת על עצמך מאוד ,תחושות האשמה והבושה הקשים מלווים אותך כל הזמן... את בשונה מהאחרים שפוגעים... מטפלת בעצמך...מודעת..מבינה...מתחרטת... אני מקווה שבתהליך שאת עוברת תוכלי גם לסלוח לעצמך... תביני ותקבלי את עצמך תדעי שעשית הכל שיהיה אחרת זו הגדולה שלך איתך אידה