מה יהיה?

ההקאות האלה הורגות אותי אין לי כח מקיאה בלי סוף הגרון כואב לי היד הורגת אותי (מהשיניים)יש לי כאבים בלב כשאני מקיאה אני מותשת החג הזה הוציא אותי מאיזון לגמרי . עוד חודש יש דיון ראשון בעניין הגרושין שלי אני מאוד פוחדת כרגע הוא נמצא בצו הרחקת ממני ומהילדים אבל לי אין שקט למרות הצו אוףףף בטח אתן לא מבינות מה אני רוצה בכלל...

היי...ההודעה שלך טריגרית מאוד בשבילי אבל רציתי שתדעי שאני מאוד מבינה אותך שולחת חיבוק של שבת בבוקר תחזיקי מעמד דמעה

מתארת לעצמי עד כמה המצב קשה כרגע.. לפני גירושין.. דאגות אין סופיות.. איתך יקירה.. מקווה שהכל יעבור והיה כבר מאחורייך..

תקופה קשה... ואת רוצה להוציא הכל החוצה..שלא יהיה קיים.. אבל זה עדיין כואב בפנים בחוץ הכל כואב... ויש פחדים מהעתיד דיונים ובית משפט... להתמודד שוב לבד לפעמים הקשה והמוכר קל יותר מהחופשי והבלתי מוכר... אני רוצה להזכיר לך את הכוחות שלך!!!! את יכולות שלך!!! האומץ!!! את תעמדי ותעברי זאת בגבורה! אאמיני בעצמך! תני לעצמך את הזמן והאמונה שאת יכולה, מסוגלת... עברת כל כך הרבה עד כה... ועכשיו את בדרך לחופש שלך אל תחששי ממנו.. תני לו הזדמנות להכנס לחייך... חג החרות...זוכרת איתך מחזקת אידה

החרדות שלך קשות מאוד , הלוואי ויכולתי להיות לידך ולעזור לך לעבור את רגעי המשבר הקשים שאת עוברת נראה לי שאת רוצה,,,,,,,,,,,,להעלם ? לא להיות ? לא להרגיש ? להיות כבר אחרי הכללללל ? אייך הילדים מגיבים למצב הקשה ? הם בכלל בגיל שהם מבינים ?אני יודעת שחודש ימים לפעמים יכול להרגיש כמו שנים ארוכות במיוחד כשסובלים ככה כמוך ,אך לצערי אין אפשרות לקצר את הזמן וזה לבטח אחד הגורמים למצב שלך , אולי תנסי לחשוב על הילדים ועל מה שיהיה אחרי הדיון ,את נשמעת מבועתת גם מזה ולי אין מילים מתאימות כדי להרגיע אותך , הייתי ילדה בת 6 שנים כשהורי התגרשו ,והדבר היחיד שכאב לי וגרם לי להיות חולה במשך שנה שלמה היתה הפרידה מאחי , לפחות אצלך הילדים יהיו איתך , לא יפרידו בינהם איתך מתוקה -שולחת חיבוק לחיזוק -ומחזיקה לך אצבעות שתרגישי טוב יותר חטולית

כל כך מבינה את הקושי ואת החרדות הפחד ממה שיהיה וכל חרדה וכל כאב רק הולכים ומתעצמים כשיוצאים מהשיגרה כשיש יותר מדי זמן לבד בלי טיפול בלי עבודה יותר מדי זמן לחשוב ולהרגיש אבל הנה, עוד יומיים חוזרים לשיגרה ואז הזמן הזרום יותר מהר ויותר בקלות איתך יקרה שחף