מנסה לעכל את הסוף שבוע הזה ,עקץ אותי עקרב שחור,

אחרי הרבה לבטים וחששות נסעתי לסדנת סוף שבוע בצפון של פלייבק,הייתי צריכה להתמודד עם הרבה דברים בניהם הקטע של האוכל,רציתי לבטל אבל בסוף נסעתי היה לא קל אבל לא מצטערת שנסעתי יום שישי אחרי אחת הסדנאות הלכנו לחדר על המיטה היתה מונחת מגבת מקופלת אני לקחתי את המגבת ואז הרגשתי כמו דקירה ושריפה לא הבנתי מה קורה חשבתי אולי היתה מחט או משהו זה היה כאב עצום ואז אחת הבנות פתחה וראתה עקרב שחור בינוני היא הרגה אותו האצבע שלי התחילה להתנפח כאבי תופת לא יכולתי להזיז את האצבע מהר קראו למנחים ואחת מהן נסעה איתי למגן דוד אדום עם העקרב להראות לרופא שם מדדו לי לחץ דם היה גבוה ואק ג הוא אמר שיכולות מהעקיצה להתפתח הפרעות קצב היה לי קשה שהוא יעשה לי אבל המנחה היתי איתי ותמכה בי מאוד הא קג היה תקין למזלי העקרב לא ארסי שחזרנו התקבלנו במחיאות כפיים היו לי כאבים לא נרדמתי עד לפנות בוקר לא מצאתי את עצמי גם לא הרגשתי טוב היום בבוקר היתה יותר הקלה הנפיחות ירדה עדיין יש עיקצוצים אבל כבר אפשר להכיל חזרתי סחוטה רגשית ופיזית ומחכה לי מחר יום גדוש כל השבוע חוץ משלילשי יש לי קייטנה מהבוקר עד אחרי הצהרים ומה שבא לי זה להתכרבל ולהשתבלל בתוכי

גלגלושייי אייך הדברים האלה נופלים עלייך כל הזמן ? פשוט לא יאומן מתארת לעצמי שהכאב והפחד היו גדולים מאוד למרות שעקרב שחור אינו ארסי אלה הצהוב עצם העקיצה , המחשבה , חוסר הידיעה וכל השאר - מד"א רופא טיפול , כל זה מלחיץ נורא , עמדת בזה ממש בגבורה ,גמני לא הייתי נרדמת מהפחד ומהחרדה ואת יודעת מה ? אני מאוד מאוד גאה בך על שלמרות כל מה שעברת את לא מצטערת שנסעת , העיקצוצים וכל השאר כבר יעברו , נראה לי שמהעומס שמחכה לך בכלל תשכחי מהעקיצה ליל מנוחה מכורבלת משובללת ונוחה מתוקה חטולית

כל הכבוד שאת משקיעה בעצמך מגיע לסדנא בסוף השבוע... ו אך באמת הסתבכת עם העקרב? אני מקווה שהיד כבר בסדר והחויה הטובה והמעשירה נשארה! תמשיכי לטפל ולהשקיע בעצמך אידה

לונג טיים נו סי... כשראיתי שאת משתתפת בקבוצת תאטרון פלייבק מאוד התרגשתי. לי אין אומץ אבל זה נראה לי ממש דרך של ריפוי, וחשבתי... אולי ניצלו את הסיפור שלך בבוקר למחרת ועשו הצגה?? או שעדיין לא היית מוכנה? לאחרונה שמעתי על סדנת פליייבק שמטפלת באמצעות הכלי הניפלא הזה בטראומות בשילוב של כלים נוספים כגון NLP מוכר לך? בכלל שימוש בדרמה - מכיון שזה ממש לא הכלי שלי תמיד גורם לי לקנא באלו שעוסקים בה, בכלים שלי (שירה, ציור) אני הרבה פעמים עושה ככה לעצמי אימפרוויזציות ומצליחה להעביר חלק מהקשיים לבד-באמצעות הדמיון והעשיה האמנותית. מקווה שאת מרגישה הרבה יותר טוב - המשך שבוע ניפלא - ליז