בפגישה הראשונה לאחר פגישת ההיכרות...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לא היה לי ממש מה לומר את מה שהיא אמרה אני לא אשכח. פרויד היה מבקש מהמטופלים שלו לדמיין שהם נוסעים ברכבת, ולתאר מה רואים בחלון תוך כדי הנסיעה,להריץ פלאשים מהחיים ולהתחיל לספר את אחד מהפלאשים. אני לא זוכר עם מה התחלתי אבל אני כן זוכר שזה מאוד עזר לי להמשיך לבוא לחדר הזה כל שבוע. לא הייתי רוצה שהפגישה הזאת תיגמר כי הרגשתי שעוד קצת, עוד טיפה, אני אשבר. ומכולם, כל הבודדים שידעו, רק המבט שלה לא דקר אותי. אבל עדיין אני מעדיף להיות בלי קשר עין.. אני חושב שעל המקלדת אין משהו שאני לא יוכל להוציא
היי תומי -כתבתי לך גם למטה בשרשור ולענין פרויד , האמת שדי מצא חן בעיני הפתיח של השיחה, עוד לא נתקלתי באחד כזה ,זה נשמע כמו דימיון מודרך , למה הרגשת שאתה עומד להישבר ? אתה מתכוון שאותותו עמדת לדבר על ה,,,,,,,,פגיעה שלך ? לא היית עדיין מוכן לדבר על מה שקרה לך ? אתה יודע , אומרים שמאוד קשה להסתכל לאמת בעיניים וזה נכון , כי האמת כואבת אך אם אתה רוצה לצאת מזה באיזשהו שלב תהיה חייב להקיא מתוכך את הכאב , בלי זה כלום לא ישתנה ,ודרך אגב , אתה לא חייב במשך השיחה להסתכל לתוך העיניים של המטפל / מטפלת אם זה גורם לך להרגיש לא בנוח , גם זה בא עם הזמן ,אתה מרגיש בטוח יותר לתת למילים לדבר במקומך ,,,,,,,,",תן לאצבעות ללכת במקומך ",,,,,,,,,,ואני כאן אשתדל לתמוך בך בכל דרך שאוכל שבת שלום חומד חטולית
זה נשמע קשר טוב... שהיה לך נוח...בטוח איתו... מה בכל זאת כרם לבלבול...? לרצון לוותר עליו... וחשוב להדגיש... שאת המאחורי המסך והמלדת ונחנו כאן בשבילך שבוע טוב אידה
לא הצלחתי לדמיין שאני מוציא את המילים האלה מהפה. בפרטי פרטים כאילו הכל עבר בראש ועל כל מאורע אני חושב שזה לא נורא. אבל זה כן כי זה שבר אותי. אמנם בדיליי אבל שבר :,(
