משותקת מפחד להכנס לפורום זה...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
...אני חדשה, ..רוצה לצעוק , אני בכלל לא שייכת למקום זה, עזבו אותי במנוחה... חוטפת שיתוק בכל הגוף.. רוצה לשכוח, פשוט לשכוח... מה שהיה בגיל 10 לא רלוונטי יותר... הראש כואב .. פלשים.. ושוב פלשים.. אז מה אם עברתי אינצסט.. מליוני אנשים עברו... תעזבי , תשכחי ודי...אבל הגוף בוגד לא מוכן לשכוח...וואוו, בשביל מה להכנס לפורום כזה בו אני כאילו מודה .כן , עברתי אינצסט...הגוף בוגד... לא מוכן להתקרב לגבר ,הגוף זולל וזולל ללא הפוגה, איזה פחד...
מצטערת על הטראומה בגיל 10, על הפלשים, הלחץ והכאב ... קשה להאמין, קשה להכיר ולקבל... שזה לא סרט- לא חלום...זה אמיתי... עד כדי שזה חיי עד היום. אני מאמינה שכמעט כל מי שנכנס לכאן בפעם הראשונה , מרגיש את הפחד הזה...הפחד והכאב. אבל הצלחת! הצלחת להכנס...לכתוב... שוב ברוכה הבאה את מוזמנת להיות חלק לשתף, להתייעץ לקבל תמיכה... להיות פחות לבד עם כל מה שעברת כאן בשבילך אידה
...השיתוק לא מרפה..זה מרגיש כאילו מישהו לופת את גרוני בידיו.. אין אויר, והאצבעות מצליחות להקיש על המיקלדת אך בקושי...זו הרגשה מבעיתה להודות ולומר, כן עברתי אינצסט...הרבה יותר קל, פשוט ומרגיש מוגן להמשיך לחיות בפנטזיה..בעולם שבנית לעצמך. ועולם זה יפה וטוב ,עולם מוגן, חם, תומך, אוהב, עולם יפה בו אין חזקים וחלשים,פוגעים ,מנצלים ופגועים .בעולם הפנטזיה הכל אפשרי ויפה...מי צריך את המציאות???(יש בכלל דבר כזה שקוראים לו מציאות??, וכסף, וכבוד ויוקרה הם לא פנטזיה????)בשביל מה, בשביל מי אני צריכה לחזור ולהעלות מאוב את האינצסט שעברתי מגיל 10 ??? אידה,תודה על קבלת הפנים החמה והתומכת שלך ..קבלת פנים זו בשילוב החיבוק החם ,האמיץ והתומך של ילדונת המקורית מאפשר אולי להמשיך...תודה!!!
אני יכולה להגיד לך רק שעם הזמן זה נהיה קל יותר הכניסות לכאן ומנחם יותר ומעודד יותר ובית אמיתי... וכשקשה גם אחרי הפוגות של שנים תמיד את יודעת שיש לאן לחזור.... הפורומים האלו הצילו לי את החיים הגעתי לפורומים כשהייתי ממש קטנה... והרבה בזכות האנשים כאן אני בחיים היום.. אז ברוכה הבאה.. עצוב שזה מה שמקרב אנשים אבל זאת זכות גדולה להכיר אנשים מיוחדים באמת... (ואני כבר לא כותבת כאן תקופה ארוכה) ורק רציתי לשלוח לך חיבוק... יום אחד את תדעי שהחיבוק הוא מעבר לחיבוק וירטואלי.. ילדונת
ילדונת המקורית,תודה! תודה! ושוב תודה על חיבוק פשוט וכל כך נוגע... את כותבת שעם הזמן זה נעשה קל יותר להכנס לפרום מפחיד זה??? כרגע רק המחשבה שאני כותבת כאן ומודה כן, עברתי אינצסט משתקת בתוכי כל נים ונים.. אם מותר לשאול אותך (כמובן תעני רק אם מתאים לך...) עם הזמן נעשה קל יותר גם עם החויות שעברנו??? כל אחת וחויותיה שלה ,אך תחושות של השפלה, רמיסה, אפס ואפסיות ,בושה, אשמה.. אולי הן לא רק שלי ???? מחבקת אותך ומודה לך שוב חופית.
