תחושות של שעת בוקר מוקדמת של יום שבת,:-(
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מרגישה כאילו אני בתוך עין הסערה הכל מסביבי עף בעוצמה ואני בתוך משקיפה על כל המבחוץ שמשתולל,בתוך העין סערה יש תחושה של ואקום שעוד רגע אני נשאבת לתוך המשפך הענק של הסחרור,מרגישה שאני לא מוצאת מקום,שאני בעצם רק השתקפות של עצמי,מן משהו שקוף כזה חיוור, אני רוצה לברוח לקחת את עצמי ולנסוע לשום מקום בעצם,בלי שום מטרה,לברוח מכל הזכרונות של הילדות ושל ההוה שנהרס,להתרחק מכל הסובבים אותי,מהההשרדות הזאת היוםיומית שמתישה אותי, מחוזות הטירוף וההגיון מתחברים אחד לשני,רגע צוחקת רגע בוכה,רגע נלחמת,רגע רוצה להכנס לבור רגע רוצה לקרוע אותי מהגוף,אני לא מצליחה לראות את הדרך,אני לא יודעת לאיזה שביל לעלות אם בכלל לעלות על איזה שביל,הזכרונות מתעתעים בי.,הולמים בי בכל כוחם רוצה להרחיק את כולם,רוצה לקרב,רוצה לבעוט בהכל,רוצה לצאת מהמשחק,מהתמונה אני יודעת שהכעס והכאב חברו יחד עכשיו וזה כמו פצצה עם המון חוטים שצריך לדעת לחתוך את החוט הנכון כדי לא לפוצץ את הכל, אני חיה בתוך שיגרה מאורגנת פחות או יותר,אבל בתוך הרגש הכל סוער,כל הרגשות התחברו בבת אחת. אני לא יודעת מה אני רוצה בעצם,ולמה כתבתי את ההודעה הזאת,והמילים שותקות ונוקשות על הבועה שאני נכנסת אליה. תלושה זאת ההגדרה הנכונה אני מחוברת אבל מרגישה באויר ללא שייכות ללא זהות ילדה אבודה משום מקום ובשום מקום
פעם כתבתי שיר קטן כואב כואב כואב חייב לכאוב לא יכול להיות אחרת.... אבל אפשר. תאמיני בזה. שולחת נשיקה וחיבוק. את לא לבד עם זה וטוב שכתבת . בשביל זה אנחנו פה.
תודה אופיר,לא רוצה לעבור דרך הכאב,לא רוצה להרגיש או לראות את הזכרונות לא רוצה לחלום בלילה,אייך חבר ידיד שלי מנסה בכוח לשכב איתי,זה היה היום בלילה התעוררתי בבוקר עצבנית בגלל זה, ואנחנו אמורים להפגש היום ומשהו בי מתנגד להפגש י יש בי כעס עליו בגלל החלום ,לא רוצה להרגיש,האישה שבי רוצה,הילדה שבי פגועה,וזה מתעתע אותי ואותו גם,הוא מקסים הוא מאוד עדין ולא מנסה בכוח,אבל בסיוט הוא הפך לדמות אחרת,למפלצת,אולי התערבבו לי כמה דמויות,עד מתי אני אמשיך לשאת את כתם הלידה הזה,את החריצים שחרצו לי בנפש,את החתכים שלא מפסיקים לדמם עד מתייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
משתתפת בכאבך ובתחושת התלישות.. ובקלישות של החיים הנובעים מכוח ההשרדות... ובחיים מאולצים- מכח האנרציה הרויים בתשישות!!! מתי נחיה- פשוט?! בקשה טריויאלית וכה לא ליגאלית......בטירוף הזה!
כתם יקרה לא פלא שכל התחושות עולות בשבת בבוקר.... אמרת שאת בשגרת חיים מסויימת...וכשהיא נפסקת בשבת ויש זמן לחשוב ולהרגיש...הכל בעוצמה גדולה יותר... מבינה את הכאב...הטריגרים שעולים...הזעם הגדול... שאלה.... האם הזעם הוא משהו שתמיד היה? או רק לאחרונה את מרגישה אותו? יש לי הרגשה, שאת מרשה לעצמך מה שלא הרשת בעבר... תקני אותי אם אני טועה... מחזקת אותך אידה
