טריגר

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

20/03/2008 | 23:06 | מאת: עמית בלי כוחות

הימים שאוברים אליי הם ימים קשים,אני מתנדנת בין חיים למוות,אולי בהרגשה שלי אני כבר מתה,לא חייה כל כך,נושמת בקושי,הימים האלו של זכרונות שגדולים אליי,אבא שלי,אמא שלא היתה לאגן עליי אף פעם,זה נורא להיות בודדה במצב הזה,לא להיות בחתונה של אחי בגלל שאבא שלי שם,הילדות שלי היתה ילדות שנורא היה קשה לחיות בה,זה יותר לסרוד אכשיו את הילדות הזאת הרבה דם של בטולים בגיל 7 שלקחו אותם בכוח,שלקח אותם בגועל ובכאב. זה התחיל בנגיעות``רק רוצה לגעת בנסיכה שלי,נכון את רתובה בגללי? אני יודע שזה ככה,ואיך הוא היה מריח את היד שלו ואני ההיתי משתינה מרוב פחד,כואב לי אכשיו,קשה לי לנשום,זה היה רק נגיעות,תגעי בי,זה כמו נחש מפלצתי שהיה תמיד מפחיד אותי,והרגליים שאולחות ליד הדלת,אמאאאאאאא,איפה את? עד ליפנאי שלושה חודשים הוא פגע בי,היום אני כבר לא ילדה,אבל עדיין מרגישה את החוסר עונים הזה,כואב לי הלב,הוא מפורק ושוקע,אני שוקעת אני לא יודעת כבר במה אני יכולה להאחז.... בשלב מסוימם התחתנתי,נפלתי לרע מסוג אחר,הגרוש שלי היה מתעלל בי ובילדים שלי,היה פוגע בי לידם ,היה עונס אותי לידם ו``אבא למה אתה עושה כואב לאמא`` הכל כואב לי אכשיו,אני נופלת לתהום ענקית שאין בה תחתית,אני רוצה לנוח מהכל,רוצה שאלוהים יכח אותי כבר,אני פוחדת מאבא שלי,פוחדת מהגרוש שלי, הםרדה מהילדים שלי והכאב חד כל כך. אני נמצאת היום בשיקום,ולא מצליחה להישתחרר מהכאב הזה,אל תיגע בי,אל תפגע בי,אני לא רוצה יותר,מילים שלי והוא לא היה מפסיק,חדר המבטיה,שלא יכנס,והוא היה מרים לי את הרגליים כמו בובת סמרטוטים,ושוב עונס אותי,עונס אותייייייייייייייי לא יוכלה לנשום יותר אני בוכה אכשיו,לבד אכשיו ורוצה חיבוק שיעזור לי לשכוח.... כמה חודשים ההיתי באישפוז אחריי שהוציעו אותי מהבית הנורא הזה,באישפוז גילו שאני בהריון,היה לי מפלצת ממנו,פעם שנייה,ואני מפלצת מזועמת,מפלצתתתתתתתת אתם בתח תגעלו ממני,אני נגעלת מעצמי הוא השאיר לי את המחלות שלו,הוא גרם לי נזק כל כך רציני,ולהיתמודד אם כל זה אני לא יכולה יותר,מישהו בבקשה שיתן יד אני נופלת זה חלק מהחיים שלי,חחלק נוראייייייי לא יכולה יותר אכשיו זה כבר היום החמישי שלא אכלתי ושוב להתעלף,רוצה להרגיש נקייה ואני לא,אוייייי כואב לי מידי

לקריאה נוספת והעמקה
21/03/2008 | 06:29 | מאת:

עמית יקרה זכרונות קשים...כואבים כל כך מצטערת על שעברת... 3 חודשים זה כלום והמון אני שמחה שאת מוגנת....למרות שלא תמיד את מרגישה כך...את מוגנת! יש ימים של קושי וכאב פלשבקים ותמונות חיות.. כאב חזק, אני יכולה רק לחזק ולחבק מרחוק לעריץ אותך גיבורה על הכוחות האומץ שלך חזקי ואמצי אידה

21/03/2008 | 07:14 | מאת: דמעה

עברת גהינום...ואת שרדת...את עדיין שורדת..אני יודעת כמה קשה...מושיטה לך יד ושולחת חיבוק ענק...תחזיקי מעמד...אני יודעת שאת מסוגלת... דמעה

21/03/2008 | 11:11 | מאת: חטולית

עמיתוש יקרה נדמה שהמילה גיהנום אינה מספיקה כדי לתאר את מה שעבר עלייך , כואב , כל כך כואב לקרא ולהבין את מסכת הייסורים הכאב וההשפלות שעברת , ולאאאאאאא , ממש לאאאאאא את לא מגעילה אותי ,להפך , כל מה שאני מרגישה זה רצון גדול מאוד להיות שם לידך , לחבק אותך בעדינות ולהרגיע אותך , להחזיק לך את היד ולומר לך שכל התהליך שאת עוברת עכשיו יביא להבראה מלאה שלך ,עכשיו הכל כואב כי הכל עולה ואת שוב מרגישה ,,,,,,,,,אחרי שהכל יצא ממך תהיי כמו חדשה חיבוק ענק מתוקה ומקווה שתוכלי קצת לשמוח בחג הפורים הזה חטולית