ט"ו בשבט

בשבילי זה כבר לא חג http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1177248 מוצפת באשמה ובאלף רגשות מבולבלים :-(

זה לא רגשות האשמה זה "הרגשות" - הלהרגיש - שגורם לתחושת הבילבול. כי כשאבא האיש שאמור לאהוב ולכרבל - מכה ומתעלל הילדה הקטנה לא יודעת שזו התנהגות פסולה. ומנסה לרצות ומנסה אולי לאהוב . מחבקת אותך- ליז

תודה את צודקת.. אני גם יודעת את זה בראש, אבל לנפש כנראה יותר קשה לקבל את זה.. יום טוב מקסימה

היי שבלוליתי קראתי אותך היום בבוקר ולא מצאתי מילים כדי להגיב אני חושבת שזה מאוד טוב וחשוב שליד החוויה הקשה והמצמררת מהחג הזה יש לך גם זיכרון ילדות טוב שקשור לחג אני מאוד מבינה את הרגשות המעורבים שלך ואת הבילבול ואת רגשות האשם הם קיימים גם כשההורה הפוגע נמצא בחיים אבל כשהוא איננו, הרגשות האלה כנראה מתעצמים עוד יותר ואם אני אגיד לך שיש לי יום הולדת בט"ו בשבט לפי התאריך העברי..... אולי זה קצת ישיח אותך מהמחשבות המכאיבות? :) תנסי להתחבר יותר לזיכרונות הטובים שלך מהחג אולי זה יעזור.... שולחת חיבוק עוטף שחף

תודה שחפית זה באמת יותר מסובך כשהם כבר אינם כאן.. מזל טוב ליום ההולדת העיברי, אני אזכור את זה בחג הזה :-) חיבוק אני

שבלולית יקרה רגשת אותי בכתבתך הילדה הקטנה ריגשה אותי ...התמימות.... האושר והשמחה מהדברים הקטנים והמופלאים!!!! החלק השני קשה וטעון הרבה יותר מצטערת על הטראומה הנוראית....חוסר האונים והבדידות בתוך סטואציה כל כך קשה, מוות אבא שני נושאים שקשה לחשוב עליהם שלילי מבלי להרגיש אשמה.... מבלי להרגיש כובד ובלבול... רגשות של אהבה ושנאה שמחה ועצב... מה אני מרגישה? מה מותר להרגיש? מה מצפים שהרגיש? כיצד מגבים? יגיבו אם ידעו? ההוא מלמעלה וגם מלמטה? יקרה הרגשות הם שלך מותר לך להרגיש להיות שלמה עם רגשותייך... לא משנה מהם.. הם שלך וטבעיים לגמרי.. למרות שעבר שבוע אולי כדאי לשתול לך שתיל? לקנות לך עציץ? משהו לצמיחה שלך.. איתך אידה

אידה רגשת גם את אותי בתגובה שלך, תודה.. רעיון טוב לעציץ אולי אפילו זרעים של פרחים באדנית תודה על הרעיון, עשית לי חשק אני אקנה ואשתול ואגדל עד שמשהו יצמח תודה.. לילה טוב שבלולית