שבת שלום , שלווה ומנוחה לכולם

קודם אני רוצה להגיב למה שקראתי כאן על השבוע שעבר ואחר כך נראה מה עוד אני מסוגלת כי אני ממש מרגישה מוזר ,לא יודעת מה קורה לי עם יד שמאל , תחושה ממש מוזרה , כבר קרה לי ככה פעם השבוע לפני הברית ,טוב לא נורא נמשיך , ליזוש יפתי-נפילה דווקא סוף שנה תחילת שנה חדשה , משהו סימבולי -סתם מחשבה שלי-או פרשנות שלי-אחרי שנתיים של טיפול , משהו בילבול ,פתחת פה ודיברת , לא יודעת ה"החלקה " כמו הנפילה שלי של הרגל ,להחליק -לחלק עם מישהו ? מהפה שדיבר ושיתף ?כאלו קיבל עונש ?מבינה למה אני מתכוונת ? סתםםםם , אל תשימי לב אלי , ולגבי החלל שאת מרגישה בפנים ,תמצאי במה למלא אותו , למשל דברים שדחית על הסף שחשבת ש-לא מגיע לי- כי,,,,,,,,,,עכשיו את יודעת וגם מרגישה שכן מגיע לך נכון ? אז בבקשה לעצום עיניים ולאהוב את עצמך , לתת לעצמך רשות להרגיש כמה שזה נפלא גם ברגש לא רק במחשבה , אני אשה נפלאה , אמא נהדרת , רעיה מקסימה ומגיע לי המון אהבה ,פשוט לתת לזה לזרום פנימה דרך הוורידים,דרך העורקים , לנשום את זה פנימה עמוק ולתת לזה להישאר שם , אחר כך יבואו עוד דברים שתאפשרי להם להכנס ולהישאר ועד שתשימי לב כבר לא יהיה חלל ריק , המקום יתמלא וימלא אותך נפשית ,ואת תרגישי מלאה ושלמה עם עצמך ואת לא קשקשנית בכלל את נהדרת , שבלולית-איזה כייף לראות אותך כאן פשוט תענוג צרוף ,ומה שצרפת לגבי ה-סוד-האמת אהבתי את הרעיון ,רק כי זה עובד על שטיפות מוח זה מצליח , תמיד לחשוב בגדול ולחשוב חיובי עד שמאמינים בזה , גלוש-מאמינה בך ובכוח שלך לשנות דברים ,אל תתני לפחדים להסית אותך מהדרך שבחרת במיוחד אם את מרגישה שזה הדבר הנכון הבא לעשות , משהו חיובי למען עצמך , אל תיכנעי , תלחמי על החלום שלך גלוש ,את שווה והחלום שווה , אחת יקרה-קשה מאוד מה שעברת , ראי הנפש רואה , קולט , שומע הכל ,תמונות , רעשים , ריחות,תחושות ומאכסן הכל בזכרון , אותו זכרון כואב שעכשיו מתחיל לעלות מבינה מאוד יקרה ,רוצה לחבק אותך שלא תחשבי על המוות , ליאה- כן ,יצא לי דווקא להתעמת עם פוגע גופני , הראשון שנגע,,,,ונסע,,,,,ומה אני עושה עם הכעס ??? שאלה טובה ,מוציאה אותו לאוויר העולם כמו תינוק שרק נולד - כי בכל פעם יש כעס חדש על משהו חדש ,מתמודדת איתו ,לפעמים הולכת לחוף הים וצועקת אותו , בוכה אותו ,נותנת לו מקום לכאוב ומשלימה איתו ,הכעס הוא חלק בלתי נפרד ממני , הוא החלק שבלעדיו אני לא שלמה ולהשלים טיפול , הכעס הוא הקטליזטור שגרם לי לא לוותר על עצמי ועל מה שהרגשתי ,הכעס ממשיך איתי לכל מקום שאני שם, ושומר עלי מכל משמר , הוא נהדר , לעולם אינו נעלם ואינו מאכזב , הוא זה שתמיד מתריע ש,,,,,,,,,מי בכלל רוצה להפטר ממנו ?מה נעשה בלעדיו ? אייך בדיוק נרגיש בלי הכעס ??????קראתי את הכתבה שהורידה שחפית על מרד הפסיכולוגים , האמת מעלףףףףף -מכל בחינה , תודה לך שחפית נהדרת שחפיתושששש=משהו שוב תקוע בפנים-את יודעת תמיד במצבים כאלה אני מרגישה כמו קצת להיות בהריון ,קצת צירים ,והצירים ממשיכים עד שיש לידה , והלידה היא כשהכל צף ועולה למעלה וממלא אותך מחדש , ברגשות ,זכרונות , תמונות ומה שלא יהיה , זה כמו להיוולד כל פעם מחדש לתוך מצב חדש , וכל פעם מתווספים להם עוד ועוד כלים ,כדי להמשיך להתמודד עם מה שבא,,,,,,,ונראה שאת מושפעת ולא מעט מחומר הלימוד שלך , האחד נובע כנראה מהשני , או מושפע ממנו , תנסי לזרום עם מה שבא יהיה לך יותר קל ופחות מלחיץ ,ואת נקודת אור גדולה של הפורום הזה ,בכוח שאת נותנת ,בתמיכה שלך , במילים שאת כותבת , אייך שאת מבינה דברים ,לי אין ספק שתהיי מטפלת מעולה ,את מפתיעה אותי כל שבוע לטובה ולא מספיקה לעקוב אחר ההתקדמות שלך , לפעמים את אפילו נשמעת כמו אידה , אני פשוט מקוסמת ממך, ומקווה שאת כבר מרגישה טוב יותר עמיתוש- מקווה שגם את מרגישה טוב יותר , מגיע לך להרגיש טוב יותר , תהיי סבלנית חומד , גם זה יהיה עוד מעט מאחורייך , ולדמעונת כבר כתבתי , מקווה שלא שכחתי אף אחת ואם כן , אז סליחה , לא בכוונה , ואני , לא ממש במצב שחשבתי שאהיה , זו האמת , נקודת האור הכי גדולה שלי היא הנכד שלי החדש שנולד ,שמו הוא אסף ,(שמו אמיתי ) והוא מדהים ,על כאב ואכזבה עדיף לא לכתוב ממקום שיפוטי , כך אני מרגישה עכשיו כי נפגעתי וקשה ,וכשנפגעים שופטים את מי שפגע בנו בגלל הכאב ,אולי זה אפילו לא משקף את המצב האמיתי , לא יודעת , אני מבולבלת ,לכן כתבתי למטה לשחפיתוש שאני עדיין מעבדת נתונים , לא רוצה להיות לא הוגנת רק אולי כי לא הבנתי מצבים מסויימים בצורה נכונה ,אבל , כן בהחלט כואב , ובהחלט מאכזב ואת זה אני אומרת ממקום שאני כן יודעת אייך נראית האמת כי אני חיה אותה ומרגישה אותה ,ואני שוב עכשיו מרגישה לא טוב ,לא יודעת , יש לי המון רעידות בכל הגוף , וקשה לי לנשום משהו מזכיר כמו התקף חרדה או משהו דומה ,ושוב היד השמאלית שלי נרדמת לי בכף היד ,לקחתי קודם רסקוי רמדי מפרחי בך כמה טיפות וזה עזר לי להכנס ולכתוב עכשיו , כראה שההשפעה שלו חלפה אחרי שעה, זה מה שקורה לי בזמן של כעסים קשים מודחקים!!!!! לכן אני זקוקה לזמן לעכל,,,,,,,, מאחלת לכולכן אחלה שבוע נהדר , מבטיחה לשתף בהכל ,רק זמן,,,,,,,,, חטולית

אין לי מילים.... גם כשאת מרגישה לא טוב, את מוצאת בך את הכוחות לתת מעצמך לכולם לקרוא ולהגיב לכל אחת, לתמוך ולעטוף באהבה עצוב לי מאוד לשמוע על איך שאת מרגישה מאוד מזדהה איתך, במיוחד אחרי התקף החרדה שלי מאתמול בלילה והייתי מאוד רוצה לעזור לך להרגיש יותר טוב אני מרגישה שאת מאוד מוצפת רגשית וזה מה שגורם לך לכל התחושות הפיזיות הללו ואולי זה שאת לא מצליחה לשחרר החוצה את כל הרגשות מקשה עלייך עוד יותר אולי תנסי לכתוב אפילו במחברת בשביל עצמך את כל מה שאת מרגישה? יכול להיות שזה יעזור לך קצת להוריד מהמטח הרגשי ואולי גם יאפשר קצת לארגן את הדברים, לעשות סדר במחשבות וברגשות ומה שאני תמיד ממליצה לכולם זה מקלחת או אמבטיה חמה אותי זה כמעט תמיד משחרר ומרגיע וגם לעשות משהו נעים לעצמך, משהו שאת אוהבת, שגורם לך להרגיש טוב חשוב מאוד שתתני גם לעצמך, לא רק לאחרים ונראה לי שהרבה פעמים את שוכחת את עצמך, שמה את עצמך בצד אני מאוד מקווה שההצפה הרגשית הזאת תעבור לך כמה שיותר מהר ואיתה גם כל התחושות הגופניות הלא נעימות ו.... תודה לך על כל המילים החמות והמחזקות זה מצחיק, את לא הראשונה שאומרת לי שאני לפעמים נשמעת כמו אידה ואם הייתי שומעת את זה רק עכשיו, היתי חושבת שאני פשוט מעתיקה אותה, זוכרת את מה שהיא אומרת וחוזרת על המילים שלה אבל זה שאמרו לי את זה גם לפני כמה שנים, כשעדיין כמעט ולא הכרתי אותה, מרגיע אותי ומאפשר לי להאמין שזה משהו שבא ממני ולא מעתיקנות וחוץ מזה, אני בהחלט לומדת מאידה המון וגם מודעת לכך ולגבי הלימודים, אז רוב התהליכים שאני עוברת לאחרונה מתחילים קודם כל בכיתה וממשיכים אחר כך בבית ובטיפול. למעשה מה שאנחנו עושים בכיתה גובל בטיפול באומנות קבוצתי. הרעיון הוא שאנחנו נתנסה בעצמינו בתהליכים שעוברים בטיפול באומנות ומתוך זה נלמד את המקצוע.זה מאוד מעניין ומאתגר, אבל יחד עם זאת גם מתיש ומציף. מאחלת לך שבוע הרבה יותר מהנה ורגוע מהשבוע הקודם מחבקת חיבוק עוטף ומרגיע שחף

שחפיתושששש כשאני אומרת שאת תהי מטפלת מעולה אני יודעת מה אני אומרת , את מוכיחה זאת שוב ושוב ,גם אם אני אמרת שאת נשמעת כמו אידה זה כך , כמה נפלא ללמוד דברים טובים מאנשים שאנחנו מאמינים בהם נכון ? וזה שאת זוכרת וכותבת , מתוקה שלי , זה לא הופך אותך למעתיקנית אלה לתלמידה טובה שהמורה שלה היא במקרה מנהלת הפורום הזה ועוד דברים שלא נעמוד על טיבם כרגע נכון ? ומה טוב יותר מללמוד ממורה טובה שכל מה שהיא עושה זה רק לעזור ולתמוך ? כך שאת יכולה להרגע , לא כל מה שאת כותבת זה כמו אידה , ישנם המון דברים שבאים ממך ושפשוט תענוג לקרא אותך ,ולגבי , את לגמרי צודקת , אני עמוסה לעייפה ריגשית כמעט עד להתפוצץ , אז ככה , ביום ראשון בעלי נסע לאגודת יד שרה כדי להשאיל מהם ערכה של שאיבת חלב לכלתי כי אחרי הכל היא החליטה שכן תנסה להניק את אסף , וזה רק בגלל הלחץ שהבן שלי הפעיל עליה כי אין כמו חלב אם , וכלתי די מושפעת מחברה שלה שמכניסה לה כל מיני רעיונות לראש ,נסענו לשם אחרי הצהרים כדי שיוכלו להגיע הביתה בלי לחצים ולהתארגן עד שנגיע ,בזמן שהיינו שם רק הם ואנחנו שמתי לב שהבן שלי מאוד תשוש , היה חיוור כמו סיד וצהוב כמו לימון וגם כלתי היתה לחוצה מוות כי עד עכשיו הם יכלו למסור את התינוק כל פעם לתינוקיה בביה"ח והאחיות שם טיפלו בתינוקות , ועכשיו פשוט מתחילים החיים האמיתיים ואין שום חדר תינוקיה או אחיות כדי שיטפלו בילד ,מאחר וההריון שלה היה בסיכון גבוה כי חשדו שהוא לא תקין הם היו במשך כל ה-9- חודשים במרתון של בדיקות מכל הסוגים שרק קיימים , תודה לאל שהכל היה בסדר , הלחיצו אותם בבית החולים עם הניתוח הקיסרי - כבר כתבתי על זה לפני שבוע , ואז נולד אספי שלי -אור עיניים שלי ,החלטתי להציע להם להישאר איתם ביום ראשון ולישון אצלם כדי שלא יפחדו להיות לבד עם התינוק למקרה שהוא יבכה או למקרה שתתעורר כל בעיה כזו או אחרת , פשוט להיות לעזר , הבן שלי וגם כלתי שמחו עד השמים והבן שלי פשוט התחיל לנשום לרווחה , הוא אמר לי שברגע שהצעתי להם הוא הרגיש אייך כל המשא הכבד ירד לו מהכתפיים ושסוף סוף יוכל לנשום ולישון בלילה ,נשארתי שם עד יום שלישי בלילה , עזרתי בכל דרך אפשרית מצידי , ואל תשכחי שאני עדיין לא חזרתי לתפקוד נורמלי , עדיין נעזרת במקל של הטרי פוט , עשיתי סדר בבית , כביסות , טיפול בנכד שלי ולפעמים גם אחצתי כמה כלים , כל שכלתי עשתה רק חלק מהדברים שהיו ולא טיפלה כמעט באסף רק בנסיונות של הנקה ,אספי נולד עם כפות רגלים מכונסות - מה שנקרא בשפה רפואית קלאבפוט , יש לו תחבושות מיחדות כדי לעזור ליישר את כפות הרגליים עם הזמן , ואני יודעת שיקח בין שנתיים לשלוש שנים עד שזה יסתדר כי גם הבן שלי הצעיר נולד עם בעיה כזו אבל לא בדרגה כזו , גם בו טיפלתי והוא בסדר גמור ,בגלל הקושי עם כפות הרגליים כלתי פוחדת או יותר נכון פחדה לחטל אותו ,אז בליל שלישי בלילה חזרתי הביתה גם כדי להכין כאן את החברה לקראת הברית וגם כדי לנוח כי שם לא נחתי , לא ביום ולא בלילה והם היו זקוקים לי מאוד לאחרי הברית כי זה ליל שימורים , יש לה קטע מעצבן שהיא חייבת לדעת מה כל אחד לובש לארוע כדי שהיא תאשר אותו , מחוסר הבטחון העצמי שלה , אבל לא נורא הבנתי אותה וויתרתי לה , היא עשתה לנו את הקטע הזה גם לפני החתונה , רק שהפעם זה התחיל לעצבן אותי , כאלו שהיא לא סומכת על אף אחד וצריכה להיות בשליטה גם על מה שאחרים לובשים , היא כנראה פוחדת שייבישו אותה ,אין דבר , גם זה עבר ,הבן שלי החליט שבעלי יהיה הסנדק של אספי ועמד על כך , כנראה שהיה להם ויכוח לא קטן על הנושא , הדברים התחילו לטפטף לאט החוצה ויצרו מתחים בין שתי המשפחות ,לפי ההלכה זו זכותו של בעלי להיות הסנדק -זה שמחזיק את התינוק בזמן הברית ואני הייתי אמורה למסור אותו ,אבל הם , המשפחה שלה עשו מחטף ולא הודיעו לי שמתחילים , אני הייתי בלובי של האולם ולא קראו לי , אז הם לקחו את הילד ומסרו אותו לבן שלי והוא אחרי הברכות מסר אותו לבעלי , הברית נעשה , הארוע היה יפה ואנחנו נשארנו עם תחושה של-רימו אותנו ,ההורים של כלתי אפילו לא ברכו אותנו , לא התיחסו אלינו , חברה טובה שלי שהיתה איתי תמכה בי לאורך הארוע , ניסתה להרגיע אותי , הבלגנו והמשכנו כאלו כלום לא קרה , בשביל מה לעורר מהומות על מה שכבר עבר ולגרום לזוג הצעיר לעוגמת נפש ? הרי זה ארוע משמח וזה הנכד הראשון משני הצדדים , הכל נגמר יפה ומשם חזרנו לבית של הילדים שלי , מהרגע הזה עד יום שישי אחר הצהריים הנכד שלי היה בטיפולי האישי בלבד כי כלתי פחדה לגעת בו , להחליף לו ובכלל ,רק שאבה חלב כדי לתת לו , לי אישית לא היה אכפת לטפל באספי שלי , להפך , זה שגם לא ישנתי בלילות כמעט ורק טיפלתי בו גם לא הפריע לי , ולהמשיך לעזור לה עם שאר המטלות בבית גם לא הפריע לי ,עשיתי הכל מכל הלב ועם המון אהבה ,אבל היו דברים ששם הכאב והאכזבה פגעו יותר מהכל ,פשוט כרגע חייבת לעשות הפסקה כי הכל עולה לי ומציף אותי , מה שכן , התחושות הרעות שהיו לי הערב עברו , אני כנראה לא לקחתי בחשבון את הכדור לילה שלי שלא לקחתי כל השבוע כי נפלתי עייפה מאוד ונרדמתי גם בלעדיו ,יתכן מאוד שגם זה השפיע על העצבים שלי , ושכחתי לשתות במשך היום ,אז זה הוסיף וגם העצים את התחושות שלי , כי מדדתי לחץ דם והיה לי -160 שזה מאוד גבוה ,אז טיפלתי בעצמי , אכלתי , שתיתי , לקחתי כדורים כולל את ההוא ששכחתי ועכשיו אני מרגישה טוב יותר ,גם היד השמאלית שלי נרגעה ,וגם אני רגועה עכשיו , רק לא יכולה כרגע להמשיך על מה שכבר כתבתי וזה גם כך נראה ארוך , אז אמשיך בהמשך , חטולית

חתולה יקרה, מה שלומך? אך היה הברית? אסף - שם מקסים!!!! נשמע שאת מלאה- עמוסה מאוד רגשית מטוב וגם מפחות.... וזה כמובן משפיע גם פזית, אני שמחה שאת בוחרת במשהו טבעי....שיתפת מישהו?? בעלך? כדאי לשחרר במילים- את כבר יודעת זאת... כמובן בזמנך החופשי ובקצב שלך אנחנו כאן שבוע טוב ורגוע אידה

כנראה שכתבנו יחד יש משהו בדברי חתולית.... אני מסמיקה ומקבלת זאת כמחמאה שבוע טוב אידה

השם של הנכד שלך שם מיוחד מאוד אוהבת אותו הוא לומד להיות נכד ואת לומדת להיות סבתא וזה קשר מדהים וזה אוסף של נקודות אור שיוצרות את השמש ולגבי עיבוד נתונים אז בהתחלה זה קלט עיבוד ופלט כמו במחשב וכל שלב לוקח את הזמן שצריך וקחי את הזמן שלך לשתף בהכל כמו שכתבת יש רגעים של אושר כמו הנכד שנולד יש רגעים קשים כמו הזיכרונות והתחושות הקשות כל דבר בעיתו כמו בשיר מאחלת לך למצוא רגיעה ושקט נפשי ולגבי מה שכתבת לי החלום שוב נגוז וכבר אין לי כח לחלום יותר אבל תודה על האמונה בי והמילים

למה חומד , מה קרה שהכל התנפץ בצורה כזו ? אל תישארי עם התחושות והכאב לבד את רואה שגם אני נגנסת ומשתפת , שופכת הכל החוצה ואת הרי לא חדשה אז קדימה מתוקה שפכי את הלב החוצה , כך כואב פחות איתך תמיד גלוש חיבוק חם מכל הלב

כמה שאת חסרה וכמה כיף שאת באה תודה חתולה יקרה, אני אעשה את זה כמו שאמרת: אתן לזה לזרום פנימה דרך הוורידים,דרך העורקים , אנשום את זה פנימה עמוק ואתן לזה להישאר שם , א-מ-ן ומה איתך??? שוב לא בסדר הבריאות??? על מה הבילבול והכעס ??? נראה שאני צריכה לקרא קצת לאחור ולהתעדכן בפרטים שרצו כאן בסופ"ש בכל מקרה המון ברכות לאסף -שם מקסים - תהני ממנו, תסניפי חופשי, ורוב הצרות והכאבים יחלפו... אין כמו הסם הזה - "ניחוח תינוקות". אוהבת - ליז

גמני חושבת שאסף הוא שם יפה מאוד ואני מסניפה אותו חופשי הכל רגע נתון באמת אין כמו ריח של תינוק , משו משו