רצח לאור הלילה - תמצית חיי (חיינו) - טריגר!
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
טיפות שחורות נופלות מעיניה - הדיו שהוא שפך לתוך נפשה. טעם מר נדבק לשפתיה - טעמן של אשמה ובושה לבה מימי ילדותה מנופץ לאלפי רסיסים. צללים אפלים בלילות הטרופים את גופה הערום מחפשים. באותם הלילות היא שומעת צעדים, נשיפות, לחשים... המראות מטריפות את הדעת, הצלילים לעולם לא נוטשים. היא נידונה לשרוד את חייה. לדלג בין החושך לאור. החויוך התמים על שפתיה מת מזמן... ולעולם לא יחזור. שחף
שכתבתי ישירות על הפגיעה ולא רק על הרגשות מסביב היה מאוד קשה לכתוב אותו זו הפעם הראשונה שכתבתי שיר במשך מספר ימים בד"כ זה לוקח לי רק מספר שעות לא בדיוק יודעת מה אני מרגישה כרגע בקשר לזה לא קל זה בטוח.....
שחפית. אני ממש מוכת תדהמה.איזה גיבורה אני ממש מקנאה כל הכבוד לך על האומץ תדמייני עכשיו שאני קופצת עלייך בחיבוק ונשיקה ( וזה ממישהי ששונאת חיבוקים)אני שונאת חיבוקים
מחר בלימודים על הבוקר עוד לפני שכולם יכנסו לכיתה אני מתכוונת לכתוב את השיר הזה על הלוח וכשכולם יבואו אני מתכוונת לפתוח את הסיפור שלי עם הקדמה קטנה שמבוססת על השיעור הקודם אחר כך להגיד שאני כתבתי את השיר להקריא אותו לכולם ואז לספר בשתי מילים את מה שעברתי בילדות כן, אני יודעת זאת תהיה חוויה קשה לכולם על הבוקר אבל זה גם חלק מהלימודים רוב הבנות בעבודתן המקצועית יצטרכו לפגוש את הנפגעות כי יש כל כך הרבה מאיתנו והן צריכות להיות מודעות לכך שזה קיים ולהכיר את מה שאנחנו מרגישות כנראה שבכך אני אפוצץ את השיעור אנחנו צריכות ללמוד על ציורי ילדים לא יודעת איך זה ילך אחרי הפתיחה שלי אבל.... זאת כבר לא הדאגה שלי.... שהמרצנ שלנו תחשוב מה לעשות עם זה הרי היא זאת שכל הזמן מזמינה אותנו לפתיחות אז הנה.... והכי פרדוקסלי יהיה אם הבנות יבכו כי יהיה להן קשה לשמוע ולהתמודד עם מה שאני אספר להן ואני אהיה זאת שלא תבכה....
אל תנסי לפענח ולנתח כל דבר תזרמי עם מה שבא ואייך שבא את תהיי בסדר את אחרי השוק הראשוני תפסו אותך כמו שאומרים " עם המכנסיים למטה " לא מוכנה
כל כך מוכשרת...עשית לי צמרמורת... יודעת שלא קל... שולחת חיבוק דמעה
תודה דמעונת על כך שאת כאן ועל החיבוק.... מחבקת גם אותך יקרה שחף
אין לי מילים כל כך חזק ,שאני מסוגלת לראות בדימיון את מה שכתבת להרגיש את הדמעות הזולגות להן,,,,,,, ואין מי שימחה אותן , לבד , בשקט , בחושך,,,,,,, בפחד והבושה , הוי לבושה ,,,,,, אין עוד חיוך יש רק מסכה ושקט לבד , תמיד לבד נהדרת שלי , נסחפתי קצת בזכרונות , החיוך עוד יחזור והכל עוד יהיה מאחורייך המון חיבוקים חטולית
תודה חתלתולית והחיוך קיים פשוט הוא כבר לעולם לא יהיה אותו החיוך התמים.....
מילים מאד מאד חזקות כ"כ אמיתיות נוגעות שורפות כל הכבוד לך על האומץ לפתוח את זה בלימודים שתפי אותנו מחר איך היה ובנתיים שולחת לך המון המון חיבוקים וחיזוקים את אמיצה ונהדרת עוד חיבוק גדול ממני שבלולית
כמה טוב לקבל כל כך הרבה חיבוקים :) חיבוק בחזרה שחף
הצלילים מטריפים את הדעת המראות לעולם לא נוטשים
שיר מרגש מאוד המקום בו את נמצאת.... אבל חכי רגע... לפני...חשבי.... שחור ולבן??. ןמה עם עוד צבעים בדרך?? יש? אין? רגע לא סיפרת כלום.... ועכשיו הכל??? זה באמת נכון לך??? מתאים לך? ומה יקרה אחר כך?? אך תרגישי? ערומה?אולי??? חשבי עוד רגע.... על עוד צבעים? פחות דרמתיים יותר הדרגתיים..... שמרי על עצמך בהצלחה אידה
זה לא שלא סיפרתי כלום אני הרבה מדברת על הכאב שקיים ובכמה הזדמנויות יצא לי להגיד גם על כך שהייתה לי ילדות קשה בלי להיכנס להרבה פרטים ואני הרגשתי שהגיע הזמן להפסיק ללכת סביב סביב והיום אכן שיתפתי את הבנות ולא התאכזבתי לא יכולתי לפתוח את זה ישר על הבוקר כי המרצה לא איפשרה לאף אחת לדבר ישר התחלנו עם ציורי ילדים אבל אחרי ההפסקה ביקשתי שישאר לי קצת זמן בסוף כי חשוב לי לשתף גם לא כתבתי את השיר על הלוח רק הקראתי אותו ברור שהיה קשה אולי להן יותר קשה מאשר לי וחצי מהבנות בכו ואני כהרגלי לא בכיתי וגם סיפרתי להן שתיארתי לעצמי שאמצע את עצמי בסיטואציה ההזויה הזאת והבנות מאוד היו איתי ואחר כך ניגשו אלי ואמרו לי מילים חמות גם חיבקו ואחת הבנות שיתפה אותי במשהו מאוד קשה, שעדיין לא פתחה אותו בקבוצה ועכשיו חזרתי הביתה וחיכו לי שני מיילים מרגשים ואני עכשיו מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי כי זה משהו שישב בפנים הרבה זמן
