קצט כאן ושם

לקחתי לי כמה רגעים של להיות מול המחשב,שם בבית החולים אין מחשב שאני יכולה לפחות להיות נגישה אליו(שך הרופאים)בכך מיקרה אני כבר 4 ימים בבית החולים ומקווה לטוב,כל הדברים עולים שם בטיפול,מה שכן טוב שלפחות אני לא עושה לעצמי שום נזק,מתגעגעת לאני שלי,מתגעגעת לילדים שלי,מתגעגעת לחיים,יום אחד אני יוכל להוציא את הראש לעולם ולהגיד שטוב לי,שאני חייה,שהזכרונות יותר קטנים,שיש לי קלים להיתמודד איתם.... שיהיה רק טוב לכולם,חוזרת לבית החולים.....

עמית יקרה טוב לראותך , שמחה שאת מעדכנת... אני מקווה שאת מרגישה יותר מוגנת יותר יכולה לשתף לשחרר ולבטא את כל הרגשות הקשים. את הגעגועים את עמית אנחנו איתך אידה