אוף

אני שונאת את שפת העברית היא כל כך דלה צריך להמציא את שפת הכאב אולי שם אמצא את המילים שמתארות את התחושות יש בתוכי חלק רועד וכל מה שאפשר לומר על זה זה - פחד יש לי חלק שכואב כאב חד ומה נשאר להגיד - רע לי אני רוצה לצרוח זעקות שתיקה ואין מילים... (לא להישבר כמו מנטרה מהדהד בתוכי.. טבעי שיהיו נפילות...)

אלו הם רגעי המבחן האמיתי כאן יש לי ההזדמנות אם לבחור ולהמשיך ליפול או לעצור את הדהירה למטה לאסוף את הכוחות האחרונים ולמשוך למעלה לא לתת לעצמי ליפול כאן הוא המבחן האמיתי... ללכת לעבודה להירגע לנשום לא לאבד פרופורציה ואני לא ממש יודעת מאיפה לשאוב כוחות..

איך הלך לך? הצלחת למשוך את עצמך למעלה? כי אני בנתיים עוד לא כל כך... :(