נכנסת לבועה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מתכרבלת בפינה..עושה את המינימום שדרוש כדי לעבור את הימים..לא רוצה לראות אף אחד..לא רוצה לדבר עם אף אחד...רוצה להיות בשקט בתוך הבועה המוגנת שלי...רחוקה מהכל ומכולם...לא לזכור...לא להרגיש...לא לדעת...לא לדאוג...לא לכאוב ולא להתגעגע...לא לפחד...רק לשתוק....שששששששששששששששששש דמעה
http://estaciondesbrujulario.blogia.com/upload/20051203235007-shhhh.jpg http://www.fotosearch.com/comp/STK/STK100/NVS3507.jpg דמעה
אפשר? מילה ? זה מנגנון הגנה...מאוד נוח...אולי מפתה.... יאללה מתנתקים.... אבל זה משאיר מאוד לבד ולבד זה עצוב וקשה ואולי עדיף שאני אשאיר עצמי לבד? מאשר ישארו אותי??? אני בכל מקרה איתך אידה
אני יודעת שזה מנגנון הגנה..אני זקוקה עכשיו להגנה כזאת...וכן הלבד קשה אבל תחושת הנטישה עוד יותר קשה....ותודה שאת איתי...חוזרת לבועה.. דמעה
זה קל מאוד להכנס לתוך בועה ולהתבודד, יקירה, אך קשה מאוד מהבועה הזאת לצאת, רציתי רק להתבודד מעט, 7 שנים, חיפשתי את הדרך החוצה... גם עכשיו, כשיש לי בן-זוג נפלא... גם עכשיו, כשחברים סובבים אותי... עדיין, קשה מאוד לפרוץ החוצה. עדיין, קשה לצאת מהבית לבד. מחבקת ומחזקת אותך, אישה יקרה, אורלי
הבועה הנה אשליה אופורות שמתנפצת בסופו של דבר כבועת סבון!!! מידי פעם נחמד להכנס אליה אך לחיות בבועה זה להיות בהקפאה ובניוון!!! אנא ממך צאי ממנה לאויר העולם, תני לעצמך צאנס לחיות ולהיות לשם הגיוון ומבטיחה לך שעם הרבה רצון טוב ותמיכה מהסובבים אותך תגיעי לאיזון. משגרת לך חיבוקים מחזקים ומפנקים. שדה ניר.
