לפעמים חלומות מתגשמים
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אז אחרי שנים שכבר לא רוקדת קיבלתי הצעה מלהקה מאוד מפורסמת להגיע לאודישן בהוסטל בכלל לא אהבו תרעיון בגלל המשקל שלי אסור לי בכלל להתאמן אז שלא לדבר על לרקוד אחרי שיכנועים הם בערך הסכימו שאני אגש לאודישן עוד שבועים בנתיים אני קורעת את עצמי בחזרות וכיראוגרפיה על ריקוד לאודישן והאמת שזה עורר שני דברים. א. זה הזכיר לי כמה אני לא בכושר וכמה קשה לרקוד במשקלים האלו וב. זה הזכיר לי שהריקוד הוא כל חיי ואני מוכנה לעשות הכל כדי להחזיר את זה למרכז. ושוב חזרו החששות של להיות הטובה ביותר ומה אם אני לא הכי טובה כבר? ושוב המחשבות של אולי אני לא מספיק רזה.... וקלילה בשביל לרקוד הרבה דברים ולרגע בא לי לוותר על הכל ולא לגשת ומצד שני אני יודעת שאם אני אגש אני אצליח .. ואז השאלה אם אני אצליח לרקוד יום שלם כל יום? האם פה בהוסטל צודקים אם המשקל שלי באמת נמוך? והמצב הגופני ירוד כדי לעמוד בזה? ואני מרגישה שמנה מידי בשביל לחזור להיות רקדנית מן השורה כמו שהייתי? אוף מבולבלת וגם ההודעה יצאה מבולבל...
בהצלחה ושמרי על עצמך תחזרי לעצמך את המגע עם החיים... לרקוד לאהוב להזין את הגוף והנשמה איתך אידה
