חלום, ששינה הרבה! - טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
התעוררתי היום, אחרי "מנוחת צהריים" (הלכתי לנוח רק בשעה 17:00), כשבמוחי פועם זיכרון של חלום... (הערה חשובה: אל תתייחסו לחלום, שנחלם בזמן שינה, כאל רעיון לביצוע, אלא להיפך!!!) חלמתי, שאני כלואה בבית-אסורים, מבודדת מכולם, מחכה להוצאתי להורג, לאחר שפסקו לי "גזר-דין מוות", על רצח סידרתי של מס' גברים... אבל אז, כשהסוהר הלך לרגע, הגיע אחי היקר בהחבא, פתח את התא ושיחרר אותי, לאחר שיצאתי, הוא חזר וסגר את התא, אני התחבאתי שם, באיזה מקום, מקופלת אל תוך עצמי, שומעת את השיחה בין אחי והסוהר... אחי: "אני בא לבקר את אחותי, אבל איפה היא? - הקדמתם את ההוצאה להורג, בלי להודיע לנו?" והסוהר מבוהל: "מה?! -איך איננה?!" והוא מרים מכשיר קשר אל פיו, וצועק אל תוכו: "תפסו אותה." ואחי צועק עליו: "מנוול, אני אתבע אותכם!!!" ואז אני מצליחה לברוח ולהתחמק, אל תוך מרתף הכלא, כשכולם מלמעלה הופכים עולמות, בניסיון למצוא אותי, אני מוצאת שם משרד ישן וזנוח, ומתיישבת בו, חושבת לעצמי, שאנשים שכחו בכלל, שהמשרד הזה קיים. לא יודעת בדיוק איפה מצאתי דברים, אבל בהמשך החלום ישבתי שם עם דפי-כתיבה ועטים, וכתבתי... כתבתי להם, איך כל אחד מהגברים, שרצחתי, פגע בי... כתבתי על ההתעללות-המינית... כתבתי על מקרי-האונס... כתבתי על אותם אלה, שהפכו אותי לשעשוע שלהם, תוך איומים על חיי... כתבתי על אותו אחד, שכמעט הרג אותי, כשעשה הכל, כדי לאנוס... כתבתי להם על הזעקה שלי, שהסביבה הפניתה לה עורף... כתבתי להם את כל האמת, שהייתה, כמה קשה עבדתי, משך שנים, כדי להשיג ראיות לכל אלה, כדי לקבל יחס הוגן מהמשטרה, ואיך השוטרים צחקו עליי והפנו לי עורף, כשהגעתי עם אותן ראיות... כתבתי להם את הכל...! ואז... את הספר, שיצא מכל זה, שלחתי, סגור היטב בשקית... אחרי טיולים במינהרת-האיוורור, הגיעו הדפים הכתובים אל משרד... אני לא יודעת מה היה תפקידו של מי, שהמשרד הזה היה שייך לו, אבל בחלום, אותו בעל-תפקיד לקח את הדפים הכתובים, ומסר אותם לעו"ד... החלום הסתיים, כשאבא שלי, אחי, עו"ד, שופט ואני, יושבים כולנו בחדר, ואבא שלי אומר לשופט: "אם הייתי יודע מה היא עברה, מאותם אנשים, הייתי בעצמי רוצח אותם, את כולם." - והשופט עונה: "אני מסכים איתך. ואת חופשיה ללכת!" ואז שאלתי את עצמי: "האם כל אלה, הפוגעים בנשים, מעיזים לחשוב, שכך עלולים להסתיים חייהם, כשמי שירצח אותם יצא לחופשי, לחיות את חייו שקטים ושלווים, בלעדיהם?..." - שלא תטעו, אני לגמרי נגד אלימות, אבל כשאסיים לאסוף ראיות... - וראיות התחלתי לאסוף מזמן... יש אימרה, שאני לא זוכרת של מי, אבל האימרה אומרת: "את אוהביך שמור קרוב, אבל את אוייביך... שמור קרוב יותר." - הרבה פעמים חשבתי להשתמש ברעיון הזה, למרות שהלב שלי דוחה אותו לחלוטין (איכס, איך אפשר להתקרב לאנשים כאלה?) אורלי
ושוב אני מבקשת, בכל לשון של בקשה, אל תחשבו לפגוע בעצמכם, כי זה בדיוק מה שיקרה, אם תראו בחלום הזה רעיון לביצוע, ואף אחד לא שווה את זה!!! החיים, של כל אחת מאיתנו, חשובים ויקרים הרבה יותר!!! אורלי
את נלחמת לא מוותרת את יודעת שקשה ויש סבל... את לא מוותרת... מגייסת את כולם לצידך... כולם יודעים את האמת... את החלטת להפסיק לשתוק אם איזו הרגשה התעוררת? זה נראה שאת מנסה להחזיר אלייך את השליטה... את נעה בין חוסר אונים לשלטה... איתך גיבורה אידה
הפסקתי לוותר ביום, שהתחלתי לכתוב פה... בהודעה הראשונה, שכתבתי פה, בפורום, כבר ידעתי, שיגיע הרגע, שאחשוף את עצמי, שאני רק צריכה להרגיש, שאני מוכנה נפשית לכך. התעוררתי מהחלום הזה מסטולה לגמרי מתחושת כוח ועוצמה, עם ידיעה מלאה, שאני יכולה לעשות למען עצמי ובגדול, אפילו ב ע-נ-ק! - עם ערימה של אמירות לגבי עצמי: דפוקה, יש לך כוח, שקוראים לו "כישרון כתיבה", למה את מחכה? - תשתמשי בו!!! קראתי לעצמי גם "פוסטמה דיכאונית"... :-) עד עכשיו, ביצירות שלי, בקושי רמזתי על זה. יקח עוד קצת זמן, ולאט לאט, אני אמצא את הדרך לכתוב את זה, להוציא מתוכי את כל האמת אל הציבור הרחב. http://stage.co.il/Authors/HazahavHalavan - זה דף היוצר שלי בבמה חדשה, כולן מוזמנות! אגב, אני ממשיכה איתכן את הדרך, אתן אלה, שדוחפות אותי קדימה, ואחרי 36 שנים של שתיקה כפוייה (כי אכן, השתיקה נכפיתה עליי), הגיע הזמן לצאת מהכלא הזה, הגיע הזמן לפרוץ החוצה. מחבקת כל אחת מכן בחום ובאהבה אורלי
קוראת אותך- אמיצה ונחושה. וגאה בך!!!!!!! החזרת לעצמך שליטה בחלום- המשקף את המציאות ניכוחה גברת על האלמנטים שעד כה לא היו נתונים לשליטתך!!! יישר כוחך תמשיכי להאבק ולנצח! שדה ניר
