עינים משקרות רינת גבאי :-(
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אל אל תאמינו לי בעיניים שלי הצחוק עוטף את הדמעות ובימים כמו בלילות מלטפת חרש את העצב שבתוך הלב בשקט אותי פוצע עד שהוא נרדם עד שנעלם ולא רואים ככה זה תמיד עובד אצלי לא רואים את הכאב שלי יש עיניים צוחקות ויש עיניים עצובות רק שלי הן משקרות לילה ויום חיה באותו חלום שם מאחורי הצחוק יושב העצב עמוק רק העייניים משקרות מוזגת לפצעים עוד טיפה של יוד מלטפת חרש את העצב שבתוך הלב בשקט אותי פוצע עד שהוא נרדם עד שנעלם ולא רואים ככה זה תמיד עובד אצלי לא רואים את הכאב שלי
באפיסת כוחות,לא הלכתי לעבודה וכבר לא הייתי בעבודה שבוע בגלל שהייתי חולה חזרתי ליומים ושוב היום אני לא הולכת, לא יודעת מה יש לי,אולי עייפה מהחיים,ומכל ההתמודדיות מבפנים ומבחוץ
מאד מבינה אותך. יש ימים כאלו. מותר לנוח להחליף כוחות לנסות להצמד לחיובי, לקולות שאומרים לך שאת בסדר. שאת מוגנת. שאת בטוחה עכשיו. אהובה ורצויה. שיש לך ערך. לגיטימי בהחלט. שולחת לך הרבה כוח. ערב טוב שיהיה.
כאן למענך.. אחותך לצרה הצרורה והנצורה...