היי בנות מה המצב אצלכן ??

בלאגן שלם לא מוצאת את עצמי בשום מקום הבנקים ...אין אפשרות להגיע אוטובוסים...לא ידוע מתי מגיעים הילדים בבית הנכדים בבית.. לחץ ומתח בכל פינה.. לא מתאים לי כל המתח הנפשי הזה לא יודעת אייך אגיע אל המטפלת.. ואם בכלל אוכל להגיע אליה אייך אערוך קניות לאמי כמו בכל שבוע.. יותר מידי דברים לא ידועים מכניס אותי לחרדות..

ואי לא שמעתי אותך כך הרבה זמן... האם הצלחת להגיע למטפלת? הנכדים והילדים הגיעו אליך? או בבתיהם? איך אימך בזמן לא ברור זה? בעלך הולך לעבוד רגיל? הכי מהכל.. תשמרי עלייך תשנני שאת עושה מה שביכולתו בתנאי המצב הקיים... איתך מתמודדת

הנכדים בבית עם ההורים הם עושים סבב מי שעובד מהבוקר עד הצהרים ומתחלפים יש הוראה מפורשת לא לערב סבים וסבתות בגלל גילם המתקדם.. אמי עם המטפלת..חשבתי שלא תגיע אליה ודאגתי שתשאר לבדה.. לגבי המטפלת עדין לא קבלתי שום תשובה.. ובעלי הלך לעבודה בלי לדעת מתי יסיים את יום העבודה שלו.. ואני..גם הלילה לא ישנתי בכלל..המון דאגות שקשורות לאמי ולא מהפן הרפואי. ניסיתי ב9.00 בבוקר להכנס למיטה לנסות להרדם אך לא הצליח לי התהפכתי במיטה עד שבעלי יצא לעבודה כעת שוכבת לי בסלון עם טלויזה דולקת להתעכן בחדשות .וזו רק ההתחלה קשה לי נורא אך אין בידי לשנות כלום.. !!! מה איתכם ? אייך התארגנתם עם הילדים בלי גנים ,,, ועבודה ??

מעולה שכך כי דואגים לכם במקום שתמיד תדאגו לנו למרות שזה לא חוסך בדאגה... דואגת לאימך?? בשל גילה? זה הזמן של כל החרדות שוב לתקוף ולהטריד מנוחה שלווה רוגע ושינה.. לא פשוט. מה כן ניתן לעשות? ומה לגבי המטפלת שלך? לא החזירה לך תשובה אם היא עובדת? בעלך יכול לעבוד גם מהבית? איך עבר לו היום? אני אכן בבית עם הילדים.. עבר להם יום נחמד. אני התקררתי.. מצאתי לי זמן "מתאים" לזה.... בעז"ה גם מחר נתפקד בבית... ועם הילדים. ושהצינון יהיה מאחוריי.. מלחיץ לעשות אפצי בימים אלו... עם כל זה שהייתי חלשה. שיחקתי איתם. שמענו שירים ציירנו הכנתי ארוחת ערב (צהריים בעלי הכין) קילחתי כיבסתי וקיפלתי.. שטפתי רצפה בסוף יום והייתי סמרטוט. אבל ב"ה עבר היום מלא בסיפוק ושמחה. וכעת אני במיטה. לקחתי כדור אקמול שאצליח לישון וגם מנסה להזהר שהילדים לא ידבקו.. מחר אם יהיה לי כוח אתחיל פסח מה שאצליח עם הילדים... לוקחת הכל באיזי בינתיים.. מאוד הייתי רוצה לנצל את הזמן הזה גם לעצמי.. לנפש.. להתכונן לגאולה..... ככה מרגישים באוויר...... הלוואי נזכה אוהבת אותך... מקווה שהלילה כן תצליחי לישון טוב ולהניח לדאגות לבוא בבוקר אם הם חייבות... ;) אבל מוטב לא יבואו כלל אה.. ואל תסתכלי כל הזמן בחדשות זה עושה רע ופחד.. רק מידי פעם.. לפחות תנסי.. לילה טוב בינתיים

היי בנות, חטולית אכן ימים לא פשוטים לכלם.. אצלי עובדים מהבית..הבעל עובד מהבית, הילדים לומדים מהבית עם המוןןןן מטלות. המורים מתלהבים😂ואני הייתי אמורה להפגש עם המטפלת...כי היה לי קשה אז קבעתי איתה... ביטלתי כי הישיבה מרוחקת ואין חיבוק בסוף פגישה...ובכלל זה נראה לי קשה ככה.... עכשיו פגשתי פתאום אותה ברחוב עם הבן שלי. אז לא אמרנו שלום..ו...הבנתי שאני פוחדת להרגיש דחויה בגלל מרחק פיזי...לא הגיוני אבל ככה ההרגשה שלי..הבנתי את זה רק עכשיו. אז כתבתי לה את זה..ואולי בסוף כן נפגש כדי שאתמודד עם תחושת הדחויה הזו...מוזר.

אכן כן דואגים לנו הדור של הסבים והסבתות אך לא מתוך רצון שלהם אלה מכורח הנסיבות .... הדאגה לאמי אינה כרוכה רק במצבה הבריאותי אני גם מנהלת לה את ענין הבנק שאליו אינה יכולה להגיע לעיתים קרובות כנדרש...ועם ההגבלות הקיימות כעת להגעה לבנק רק קשה יותר צריך להזמין תור מראש להגיע ואינם עונים שם.. המטפלת שלי חזרה אלי אמש להודיע לי שהשבוע לא ניפגש אינם יכולים לאפשר פגישות בחדרים הקטנים שלהם ורק בשבוע הבא אוכל לשוחח עימה טלפונית ..בלי חיבוק ומילים מחזקות בסוף הפגישה ..אין ברירה ...!! בעלי אינו יכול לעבוד מהבית הוא איש ביטחון שחייב להיות נוכח פיזית .. בנתיים עובד יום מלא וטוב שכך מתאפשר בגלל המשכורת ..שגם כך אינה מספיקה ... גמני מעין מקוררת עם נזלת מעצבנת וטישו צמוד לאף.. ואלקו ג'ל צמוד .. ואת מקסימה שלי ממשיכה עם הכל לתפקד ..נקיונות כביסות...טיפול בילדים ...שטיפה של הבית ומה לא.. חוץ משטיפת הבית עושה כמוך..משגע אותי לא לעשות כלום למרות שמרגישה חולה.. הייתי היום אצל רופא משפחה שגם בדק אותי ונתן טיפול הולם להתקררות המעצבנת שלי..והגדיל לי את המינון לכדורים שרשם לי הרופא במרפאת כאב..למרות שלא ממש עוזר והוסיף לי מדבקות שנקראות פנטה ממשפחת המורפיום...להחלפה מידי 3 ימים..הלוואי שיעזור נגד הכאבים..הם כה עזים שאיני מצליחה לזוז כאלו שיתוק משתלט.עלי בהדרגה הלילה ישנתי למרות שהכאבים העירו אותי בכוח מתוך שינה תודה לך נהדרת שלי על הכל אוהבת אותך חטולית

מיכלי מאמי כמה טוב לראותך כאן נהדר התגעגעתי... מבינה אותך מאוד מאוד לגבי סוף הפגישה עם המטפלת..קשה לי גם בלי מילות החיזוק שלה ובלי החיבוק בסוף...מרגיש כאלו אין שם ..משו חסר.. מאמינה שאם יהיה קשה מידי אולי תתפשרי.... מתוקה שאת מדוע להרגיש דחויה ,?? זו לצערנו מציאות זמנית..כך לפחות מנסה לומר לעצמי ללא לאוט.. נתאזר בסבלנות כי אין דרך אחרת ..זה לא כאלו שהיא אינה רוצה אותך..אלה רק נסיבות זמניות..!! חטולית

וואי עם כל חוסר השינה הממושך והכאבים את ממשיכה לתפקד ככ נפלא.. מגיע לך צלש! או כמה....!!! לאנשי ביטחון יש בטח עבודה קשה בזמן זה.. לאכוף את החוק 10 נפשות.. טוב שהלכת לרופא. אני עדיין לא. מקווה שזה יחלוף.. לוקחת אקמול צינון יום ולילה... היה עוד יום נחמד עם הילדים.. הבן קצת נהיה חצוף.. זה דבר של גיל?? לא יודעת איך לקבל את זה.. הוא סהכ בן 5 ועונה לי לא יעשה. לא אכפת לי וכד... בטון שצורם לי.. מרגיש לי שזה נהיה מהכוחניות של בעלי המרדנות שלו.. אז במה אני נלחמת?? לראות את ילדיי כך זה ישבור אותי.... למרות זאת הגבתי כל כך באיפוק ושוחחתי איתו. עמדתי על קווים שלא עוברים. מנסה לזכור גם את הגיל שלו שלא באמת מבין ולשים גבול.. אבל בתוך הלב.. כשאף אחד לא שומע.. אני רועדתתת שזה ימשיך..... מכירות את זה? מה נראה לכן? (אני לא מדברת על סתם 'לא' של ילד שמפתח עצמאות אלא על גברתניות עם ההבעה בפנים התעוזה הזילזול.. כל זה התבטא וזה מה שמלחיץ אותי..) כמובן הוא הבין והתנצל אך בכל זאת.. כואב לי שם בפנים וחושש..... עייפתי.. לילה טוב בינתיים. אה.. שמחה שהצלחתי לישון הלילה. מקווה שגם הלילה הזה. ושהמדבקה תקל על כאבייך.... אמן

היי מיכלי וואו לעבור ובלי לומר שלום.. האם זה מהחשש שיוודע לבנך? שישאל מיהי וכד? איך היא הגיבה על כך? מבינה את השוק שזה גם היכה בך... ההבנה של הדחויה שחשת או עדיין בהעדר מגע פיזי.. מעניין.. מניחה שתדברו על כך.. לי גם הולכת להיות פגישה וגם אני חוששת בדיוק כמו שחטולית ואת כתבתן.. שמשהו חסר.. ומפחיד אותי ללכת בלי להתמלא מחיבוק חם ואוהב.. אך מנסה.. היא מקבלת פרטי לכן כן עובדת. מובן מה שרשמת.. ותראי גם כל אחת מכיוונה חווה דבר זהה.. טוב שהעלית זאת כאן. שמחה שבעלך יכול לעבוד מהבית. ואת יכולה להתפנות לילדים או שכולם גדולים? סומכת עלייך שתרגישי מה שנכון לך אם להיפגש עכשיו על מתכונת חסר ולדבר גם על כך.. אולי זה סימן לך משהו שלא שמת לב? יחדש לך? אולי תעדיפי לדחות לזמן שיתבאר יותר...? לילה טוב מתוקה חטולית כעת נזכרתי שלא כתבתי לך גם על כך... מבאס ממש שזה חייב להידחות בשבוע ושוב רק דרך מסך... לא נעים בכלל!!! אבל ננסה לקבל גם את זה ולשאוב מהמעט הזמני כוחות.. כמה שניתן.....