פיספוסים ...איזה נחס.....

ביום חמישי היה לי תור לרופאת עיניים..חכיתי בקוצר רוח ..ובסוף במקום..הייתי עסוקה בהכנות לשבת ופיספסתי... שוב לקבוע תור מחדש..באסה.. אתמול נסעתי לפגישה עם הרופא הנוירולוג זה שהקדימו לי את הפגישה..נסעתי שעתיים באוטובוסים..למרות שהיה קשה.. הרופא סיים את קבלת החולים שלו לפני הזמן..חמש דקות לפני שהגעתי..וכבר הלך הביתה.. עוד באסה..דיברתי עם המזכירה האישית שלו והסברתי את המצב.. ענתה לי...את יודעת שמחכים 4 חודשים לתור אצל הרופא בטון ממש לא נעים..ביקשתי התחננתי שוב הסברתי..עשתה טובה ואמרת לי טוב רשמתי לפני..אם יהיה מקום אודיע לך... למה כל כך קשה להם להיות אדיבים ?? אולי ...כבר לא יודעת מה לחשוב..רק נשארתי מבואסת על איבוד שני תורים כאלה חשובים והלכתי חולה עם חום !! עכשיו צריך להתחיל הכל מהתחלה..ואין לי כוח לזוז..ומחכה גם לטלפון מהבנק.. ימים מוטרפים..... מעייפים ...

קודם כל רפואה שלמה!! איזה מנחוס ממש... מקווה ותופתעי ויהיו תורים בהקדם.. תזכורות שאין בידינו כלום.. הכל מאת ה'.. מקווה שתרגישי טוב. תצליחי לישון והעניין עם העין יסתדר גם ללא הרפואה... אמן!!!!!

אני לכ מאמינה היא התקשרה אלי הפקידה ואמרה שקבעה לי תור ליום ראשון בצהרים יש...יש ..יש ..יש...יש.. ירד לי בלוק מהנשמה כי הכדורים האלה כל כך חשובים לי..שאין מילים לתאר אז עכשיו יכולה לנשום לרווחה...

עין ? לא הבנתי.... ונכון הכל רק מאיתו יתברך..

שמחה לשמוע!! ה דואג לך... לא אמרת רופא עיניים?! לזה התכוונתי שכל הדברים שציינת יפתרו... אוהבת. לילה מבורך

לא מתוקה אמרתי שפיספסתי גם את התור שלה.. עכשיו צריכה לחכות לחודש ינואר .. בגלל צריבה בעינים וגם לא תמיד רואה ברור.. והסכרת מאוזנת יותר מתמיד אפילו בירידה מצוינת לכן דואגת לכן הבאסה.. תודה על הדאגה ❤😇 יום קל ונוח עד כמה שאפשר חטולית

יודעת חיימוש הבנתי אותך.. בהודעתי הראשונה הבעתי הזדהות על התסכול ותקווה ששני העניינים יסתדרו.. (גם ללא רפואה) אגב לעיניים גם נקבע תור? חיבוק ללילה טוב!!

כן נשמה קבעתי תור ..לינואר.. רופאת עינים נהדרת ..מטפלת בי כבר המון שנים עוד מלפני שידעתי שיש לי בכלל סכרת אין אצלה תורים קרובים רק חן"ח אם קורה משו חרום אפשר להכנס אליה דרך חדר אחיות.. אוווףףףףף יכול להיות שהבן הצעיר שלי יקח אותי ביום ראשון לרופא הנוירולוג...אם יספיק בזמן ב.ה.ב.נ.. כולי תקווה שכן כמה קשה לישון בלי כדורים.. כל הזמן תלויה ברופאים..כדורים..ריצות שלא נגמרות.. לפחות אילו יכולתי לדלג בין האוטובוסים בקלות אבל לא..מקל ההליכה שלי מזכיר לי כל יציאה מהבית כמה אני מוגבלת ולמרות זאת..לא מוותרת ..ויוצאת ונוסעת .. לא פשוט לי בכלל.. תודה אהובה שאת כאן תומכת כל הזמן חטולית

לאט לאט מגלה יותר את התמונה.. קשה נורא.. לא מחכה לימים האלו.. וכמה כוח יש לך... מקווה שהבן יעזור ושמחה לשמוע שגם אם מאוחר קבעת את התור... מחבקת בחום מתמודדת