יש לי וידוי קטן-גדול

כבר יומיים, שאני מנסה לכתוב את הוידוי הזה ומוחקת כל הזמן... טוב, אז ככה... אן הייתה המורה האהובה עליי בביה"ס בפלורידה (בי"ס יהודי קונסרבטיבי, שהיה צמוד לבית-הכנסת של הקהילה הקונסרביטיבת, שהחזנית הראשית שלו, שהיא מאוד מפורסמת, בזכות היותה חזנית, היא הלן שפירוא). הייתה לי בעיה לחשוף את עצמי, היו בי בושה והאשמה עצמית, אבל עכשיו, אחרי שהתמודדתי עם שני אלה, אני מבינה, שאין לי מה להרגיש בושה או להאשים את עצמי, וכשההבנה הזו חילחלה למודעות שלי, הבנתי, שהגיע הזמן להחשף. אז... נעים מאוד השם האמיתי שלי הוא אורלי. אני טבחית, מיסטיקנית, הילרית, משוררת וסופרת המוכרת בכינוי "הזהב הלבן", או white gold (בעבר הרחוק פירסמתי במעריב לנוער, היום אני מפרסמת באתר "במה חדשה" ובבלוג שלי ב"תפוז" http://stage.co.il/Authors/HazahavHalavan בשנתיים האחרונות אני לא עובדת, למרות שאני מנסה. אני חולת-נפילה, וב- 7 השנים האחרונות (זה התחיל אחרי התקיפה המינית האחרונה, שעברתי, שהייתה ברוטלית, ברמות, שלא יתוארו - חטפתי מכות רצח, הוא הטיח את ראשי בקיר, וכשהתעוררתי הכל מסביב היה עם שלוליות וכתמים של הדם שלי), עברתי כל-כך הרבה התקפי-נפילה, בעיקר מרוב הלחץ והמועקה - בפעם האחרונה, זה היה עילפון ובשבילי זה חדשות טובות, כי אחרי כל התקף, אני לא יכולה לדבר משך שבוע בערך, כי אני נושכת את הלשון, ובכלל אני לגמרי מנוטרלת, אחרי התקף, עם כאבים בגוף. בפעם האחרונה, שעברתי התקף, זה היה בחתונה של בן-דוד שלי, כשבשולחן לידי התיישב הדוד שלי, שהיה אחראי להתעללות המינית, שעברתי בילדות המוקדמת (לפני שנסענו בשליחות לארה"ב), מה שיצר אצלי לחץ ומתח נוראיים, וגם מה שגרם לי להבין מה הוא הגורם האמיתי להתקפים שלי... מה, שגם שגרם לי להגיע להחלטה לקחת פסק זמן מלעזור ולהעניק לכל לקוח משלם ולטפל קודם כל בעצמי - וגם לבצע בנחישות. עשיתי לעצמי מספיק נזק, כשברחתי מהתמודדויות וויתרתי. זה לא תענוג גדול להתעורר מהתקף מעורפלת לגמרי, לא לזכור מה עשיתי קודם, או איפה שמתי דברים... למעשה זה מטריד מאוד. ו... תודה לכל אחד מכם על הכל, על כל התמיכה, על כל מחמאות :-) שגורמות להסמיק, ויותר מהכל, תודה על עצם היותכם. מחבקת אתכם. שלכם ואיתכם עם כל הלב אורלי

שהצלחתי ללחוץ על "שלח" אורלי

כל הכבוד לך אורלי... כל כך הרבה אומץ צריך בשביל לספר על עצמך ככה... וממה שכתבת בהחלט לומדים על האומץ והכוח שלך... נשמע שעברת תהליך לא פשוט ושיש לך הרבה במה להתגאות.. מחבקת...

כל הכבוד על האומץ החשיפה והשיתוף ועל כברת הדרך שעברת ועוברת תודה לך על מי שאת

על היותכם, ועל כך, שאתם מקבלים אותי, כמו שאני. אורלי

אורלי.... אני בוכה עכשיו , את עושה צעדי ענק ... מבקשת שתהיי מודעת לכך- כי .... לא רוצה לקלקל אבל, אומרת לך על מנת שיהיה במודעות והלוואי הלוואי שלא יתממש וכל אחד בנוי אחרת ואת בכלל מדהימה אז- מה שרציתי להזהיר שעוד עלולה לבא נפילה ואז עליך לזכור כמה את חזקה וכמה הכל זמני ותזכרי את הכלים האלו ואת תצליחי, את תירפאי. אני כל כך מתרגשת בשבילך כל הכבוד, ההילרית ריפאה את עצמה ובקרוב תשוב לרפא את העולם והעולם חביבתי - זקוק לה נואשות - חיבוקקקקקקקקקקקקקק ענקקקקקקקקקקקקקק ליז רצה להציץ לך בבלוג ו... הנה הקישור לשלי http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=16sweet

איך מוסיפים קישור חדש לבלוג, שאני רוצה, שיופיע בבלוג שלי? אורלי

ניסיתי לטפל בעצמי פעמים רבות בעבר... וגם עכשיו, כשבן-הזוג שלי שותף למה שאני עוברת ועושה הכל, כדי לעזור, לתמוך ולתת הרגשה של ביטחון, עדיין, אני עוברת הרבה לילות בלי שינה, הסרטים והקולות עוד מופיעים... אני כבר לא מאשימה את עצמי, אני מנסה להבין את עצמי... למה כל השנים הארוכות האלה הרגשתי בושה? למה 36 שנים אני מאשימה את עצמי? על ההאשמה העצמית מילדות יש לי תשובה: כשסיפרתי לאמא שלי על מה שעברתי, חטפתי מכות ממנה, היה לה חשוב יותר, שאשמור על אחי, הקטן ממני בשנתיים... אבל למה זה ליווה אותי גם הלאה, בבגרות שלי, בכל מקרה של תקיפה מינית, שעברתי? את זה אני לא מבינה..! אני עוד אבין, לאט לאט, אני עוד אבין את הכל אורלי דרך-אגב, התחלתי לבקר בסיפריה ולקרוא בספרי פסיכולוגיה. בינתיים התחלתי ללמוד על הטראומה וההשלכות שלה.

כל הכבוד לך נשמה על הגילוי והחשיפה- על האומץ, התעוזה והגבורה את בחורה מדהימה ואף אני יוצרת ומשוררת בבמה חדשה. תודה לך על מי שאת מחבקת ומעריכה אותך ביתר שאת. שדה ניר

את צועדת קדימה בצעדי ענק!!! את ממש מרגשת אותי!!!! קבלי חיבוק חם ועוטף שחף

אתן לא יודעות כמה שזה מחזק לדעת, שיש לי אתכן. אני לא חושבת, שהיה לי את האומץ להחשף, אם לא הייתי יודעת, שיש מי שדוחף אותי קדימה ומחזק. מחבקת אתכן באהבה אורלי

אורלי יקרה תודה על השיתוף על האמון ועל כך שאת איתנו!!! את אכן אמיצה מאוד... המון כוחות להלחם ולהתקדם... פתוחה וקשובה לסביבה ולעצמך... כמו שאמרת: בנחישות.... הוכחת זאת מהתחלה... ל הכבוד לך מקווה שתמשכי להחליף את רגשות האשם והבושה בגאוה ואהבה עצמית את ראויה לכך! מחזקת אותך בדרכך האמיצה אידה

אורלי מקסימה את מדהימה בוידוי שלך , מעריכה אותך מאוד על כל השיתוף שלך , מה שחשוב זה שאת אדם נפלא , תומך ,ומפרגן , צר לי לשמוע על התקפי הנפילה שלך , ולאחר שמנית את שאר מעלותייך , את פשוט מוכרחה לטפל בעצמך כמה שרק הכי טוב , כמו שאמרתי לך בתחילה אם את זוכרת , שמגיע לך הכי טוב שיש , אל תשימי לב אם אני נשמעת לא ממש ברורה או מבולבלת , סתם עייפות קשה מאוד , יש לך כל כך הרבה במה להתגאות בעצמך ,ואחרי כל האומץ שלך פשוט מחבקת אותך המון מקסימה , חתולה