היום היה יום ......בטיפול.....

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

19/08/2019 | 21:32 | מאת: חטוליתוש

במקום ..ובזמן ..שבכלל לא ציפיתי השיחה עם המטפלת היתה באמת טובה ..היא מוציאה ממני גם דברים שמאוד קשה לי אפילו להעלות מילים.. מעודדת אותי במילים לא רק עדינות..אלה גם באסרטיביות ... מהרגע שאני מגיעה .כאלו..לא לפספס זמן ולהשיג עוד ועוד אני לא עומדת בקצב שלה ..מצחיק כי אף פעם לא עמדתי במצבים כאלה והתרגשתי עד דמעות ...וגם ירדו הדמעות..ונחנקתי .. היא מסתכלת עלי במבטים רכים ושואלת אותי ..אפשר לתת לך חיבוק ?? ברור שאפשר.. וקיבלתי חיבוק בלי שאצטרך לבקש..משהו שלא היה אף פעם לפני כן..בשום טיפול.. לא יודעת מה..אייך..אבל כנראה שהיה ממש בזמן ..ובמקום.. !! ואמרתי לה המון תודה !! החיוך שלה היה במקום.. אבל לא סיפרתי שבהתחלה היום הגעתי בזמן וחכיתי לזמן ללכת אליה לפגישה..מהמשרד..לחדר שלה..והסתבר שהיא כבר חיכתה לי 15 דקות ארוכות שבהן אני חכיתי לה במשרד.. חשבתי שתכעס שלא התחלנו בזמן כי זה חשוב לה..אבל היתה אי הבנה בין המשרד למטפלת.. והיא קיבלה אותי בחיוך..וזה היה חשוב גם דיברתי איתה היום על התקפי החרדה שמהם אני סובלת המון זמן היא פשוט נהדרת ..אין לי מילים !! חטולית יום טוב היה לי היום וווואוווו !!!

20/08/2019 | 00:53 | מאת: מתמודדת

חטוליתי... כל כך שמחה לשמוע.. שמחה איתך. מי ייתן ויהיו עוד הרבה ימים טובים מלאים בסיפוק ושמחה והספקים בחייך.. שמחה שהיה לך משהו חדש בטיפול.... את המקום בו מציעים חיבוק מעבר למילים.. לשתיקות.. לגבולות הנוקשות.. האסרטיביות והעדינות.. שמחה שחווית זאת. התרגשתי לשמוע... שמחה שהקצב מהיר שלא חווית זאת קודם וזה מבורך אצלך.. לגעת בהרבה דברים ולהתקדם... שמחה שהצליחו גם כמה דמעות לזלוג... שמחה שהאי הבנה הטכנית התקבלה בהבנה וחיוך מזמין ורחב... מאחלת שבמקום כל כך נוגע ומקבל.. תצליחו יחד להכיל ולטפל בהתקפי החרדה שתוקפים אותך הרבה זמן.... בהצלחה.. והמון כוח... אוהבת. ושמחה לשמוע. מתמודדת

20/08/2019 | 10:16 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה אכן יום בלתי רגיל היה אתמול מבחינתי הרגשתי כל כך טוב כמו שלא הרגשתי כבר ימבה זמן.. ומה איתך ..אייך מתקדם משהו אצלך? אייך את מרגישה ? ופיזית אייך את עם כל ההתרוצצויות בין עבודה והקטנים ? אוטוטו החופש הגדול עומד להסתיים.. יש חדש ? מחבקת אותך חטולית

20/08/2019 | 12:48 | מאת: מכל

באמת וואו!!!! כל ההכלה והטוב לב שלה. אולי זאת בכלל המטפלת שלי🤣 התברכת!!! המטפלת שלי מחבקת. כן, בסוף כל מפגש יש לנו חיבוק פרידה. זה התחיל אחרי הרבה זמן אצלה אמנם. אבל היום לא מוותרות. וגם כשהייתי בזמנים קשים היא מניחה יד חמה על כתף, מתיישבת לידי כשצריך..ומחוות כאלה שלעולם לא אשכח ואקח איתי. כייף. תהני ממנה. כי אין הרבה כאלה מטפלים שמוכנים לחבק. הם נדירים❤

20/08/2019 | 21:13 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש יקרה!! מאחלת שיהיו עוד ימים כאלו עבורך... מה שלומך? איך אימך? כתבתי למטה.. בשבת.. יצא לי קצת לשתף.. על הילדים.. ובשירשור אחר על הזיכרון.. ימים לא קלים. הוא לא מדבר.. ניסיתי כמה פעמים.. בשלב כלשהו רשמתי לו.. רק שם הוא הגיב אל תפני אלי פרונטלית.. אם משהו חשוב תרשמי.. שאלתי על הטיפול הרי הסכים לבסוף.. אמר יברר.. תודה לאל בירר באמת.. ולא לקח המון זמן.. אבל 5 הימים של השתיקה הזו... והתובנות.. והמודעות לאלימות ושעל אף הכל עמדתי על שצריך טיפול וזה תנאי כי אני ממשיכה לתת צ'אנס וכו' וכו'.. נתתי לו לבחור מטפל הוא עוד לא מצא וכבר חזרתי הבית. וניסיתיי לדבר איתו.. לרכך את האווירה כי הרי באנו לתת צ'אנס בסוף.. והוא כל כך מתעלם...... הימים האלה פיתחתי כעס.... בכי.. אי רצון להמשיך איתו ... לעכל שזו אכזריות לשמה.. אני כך נלחמת ובסוף אני זו שנשברת בנפש והוא יוצא מורם... כי בכלל לא תופס מה עושה לי... נתתי צ'אנס.. ואלך עם זה. על אף המודעות ואולי דווקא בגללה.. ממקום בוחן לראות כמה הפעם יהיה שינוי.. אם כי קשה נורא! היום קמתי עם בכי... עם חולשה פיזית ועתידית... עם הבנה שלא אחיה הרבה... וכמה שאני אמא טובה. כמה שאני חזקה לגבי הילדים מבחינת גבולות וחינוך בריא. עדיין הם חווים קושי... וזה יתעצם... קושי מול אב שמהטל בהם. קושי מול הזוגיות שיגדלו להבין שאינה. שאבא נועל את האם.. את זה הבת חוותה.. את אי הדיבור שבועות.. את ההתעלמות.. את החינוך הלקוי שקודם אבא כי ככה! אבא ראשון מתקלח.. אתם אם נכנסתם תצאו.. אם בוכים אז יסגור אותם בחדר אחר כי הוא צריך לישון והם מפריעים... זה היה גם כשהיו תינוקות... זכור לי אמצע לילה קם תינוק בוכה קודח מחום... לא הזיז לו..... אני קמתי וטיפלתי... מילא ניחה.. אבל שהוא ידרוש שנסגור דלת כי הוא צריך לישון????? לבן קורא פושטק.. חוצפן בעייתי.... איך מגדלים ילדים כך???????? כל היום שומעים שהוא אריה.. איפה ערכים איפה משחק נעים בלי נשיכות ודיגדוגים.. כל היום רק בכי בבית... כי בשלב כלשהו נמאס להם מהמשחק הזה והם צורחים שיפסיק והוא לא מפסיק....... וכן.. הבעיה עם האוכל שלי.. אני שוקלת 40 .. וזה לא נראה טוב! אז גם אם אצליח לעבור את הגל.. והמשבר... יש נזק. ומתישהו זה יתפרץ... אולי כי אני עוד צעירה הגוף שורד... ואז מה יהיה עם הילדים??? מחשבות קשות. לא ארחיב כי זה לא ישמע טוב.. אבל רגע שלא תחשבו.. אם תראו אותי ברחוב.. תראו אישה מטופחת עם חיוך.. כל יום מבלה עם הילדים במקום אחר כי חופש.. היום היינו בפארק.. מזרקות מים ארוחת צהריים חמה. פירות. נחל. תמונות מחוייבות. מתקנים... כל זה לבד! אני והם. באוטובוסים כי אין שיח בין בעלי לביני.. ואם אחכה לו.... זה לא יקרה והילדים סתם ישארו בבית עם המשחקים שלהם.. ויראו אמא דועכת.... בתוכי פנימה זה קורה אבל כלפי חוץ אני מתפקדת.. והבית נראה טוב. כביסות מכונות כלים רצפה מצעים משחקים ארונות חלונות והכלל... זה עניין של זמן ואני נופלת... לא יכולה להחזיק הכל. לשדר עוצמה. עבור ילדיי. עבור עצמי. עבור הסביבה... ולטפל שכמה שפחות הילדים יסבלו. לטפל בבעלי. בעצמי. בנפש... ובגוף.. בשפיות.. בעתיד.. ביומיום .. בעכשיו.. דקה דקה.. ועוד משהו קטן.. אבל מתיש... הצטננתי.. יהיה טוב... קורסת אך מחזיקה חזק... וזה יעבור. תודה

20/08/2019 | 21:27 | מאת: מתמודדת

וואוו... מרגש מיכלוש!!! כמה פגישות עברו מההחלטה על תהליך הפרידה כבר? המטפלת האהובה הקודמת חיבקה בסוף הטיפול.... כלומר הפרידה במפגש האחרון.. זה נעם לי כל כך... המטפלת העכשווית מחבקת.. דיברנו על חיבוק שכל כך חסר לי.. חיבוק בלי שום מילים.. עם המון כוח.. אמון.. אהבה.. הימצאות... כמה לא היה לי זאת מעולם. ומאז היו כמה פעמים שחיבקה... כל פעם כשצריך... להניח יד על כתף.. או לחבק ממש... כל כך מרגש.. כל כך לא מובן.. כל כך עוטף.. לכן מתחברת להרגשותיכן.. במיוחד לחטולית.. כי מיכלי אמרת שלא ידעת מטפלת אחרת היא הראשונה שהייתה והיא נשמעת מאוד עוטפת.. חטולית התבטאות שזו הפעם הראשונה.. וזה אכן מרגש..... רק צריך להיזהר במקום הזה .. בעניין התלות.. היה שלב שבתוך ליבי ראיתי אותה אמא .. אבל עשיתי טובה לעצמי ודיברתי עם עצמי על זה שלא אתן לזה לקרא.. כי זה יהיה לבסוף לרעתי אם אפסיד אותה... רק כי יש תלות... אז שמתי גדר ותודה לאל עברתי את זה.. עדיין מקבלת ממנה המון!!! ויש לה מקום מכובד.. רק לא מעורבב.. הרי היא חיבקה מה שאחרים לא. ואני מגיל 0 מחכה לחיבוק..... זקוקה נואשות לו. ופוגעת בעצמי להשיגו.. כמובן שזהו לא החיבוק שנותן את מה שאני זקוקה לו אך עדיין משהו.. פתאום להרגיש חיבוק רק נותן.. רק נמצא.. רק מקשיב.. רק מרגיש... לא מובן. בכלל!! זה נכס לטיפול.. מקדם הרבה מאוד.. שמחה מיכלי שזכית💝

20/08/2019 | 21:39 | מאת: מכל

מתמודדת יקרה! כמה קשה ההתמודדות שלך!!! בבקשה אל תפגעי בעצמך,תשמרי על עצמך למען הילדים כמו שאת מתפקדת ולוקחת אותם כך תדאגי לאכול. אחרת יאשפזו אותך בסוף. וחבל!!! בבקשה יקרה. תדאגי לעצמך! ובאשר למטפלת .כן, חיבוק חם ואוהב שלא קבלתי בילדות..אז עכשיו הוא ישנו איתה! ותלות הייתה לי ועברנו אותה. צריך ללמוד דרך התלות את הגבולות. והיא שמה גבול ונתנה. והגענו למקום טוב. ב"ה. תודה.

20/08/2019 | 21:59 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי אני התביישתי ממנה לא ידעתי אייך להגיב אבל זרמתי כי הרגיש לי שאולי נכון שמחה שאת מספרת גם על המטפלת שלך כאלה דברים נהדרים.. ולגבי הפורום המקביל...לא בטוחה שמישהי שם תגיב כי לא הגיבו שם מההתחלה אז.. לא חשוב.. מה שיהיה יהיה .. כבר לא מענין אותי יותר מי שיגיב ..היו צריכות להגיב בזמן... תודה לך מתוקה שאת ליל מנוחה

20/08/2019 | 22:19 | מאת: מתמודדת

מיכלוש תודה אהובה יקרה!!! אני יודעת.. אבל ידע ומעשה כרגע לא מתחברים.... בהקשר של הנזק העצמי. בשער הדברים אני לא כך... בפגיעה העצמית אני מבטאת כנראה את הקושי העצום שיש לי... עוד מאז הפגיעה.. ועם כל זה שאני כבר רזה והעצמות מתבלטות... אני רואה רגליים שמנות ומכוערות.... והלוואי יכולתי לעשות שאיבת שומנים... זה סריטה.. מבינה את זה.... אבל איני פוגעת באיש בכאב הפרטי שלי... זה כנראה משהו שאימצתי לאורך חיי.. בזמני קושי.. הגוף חוטף... זה גם לא נכון לומר שאיני פוגעת כך באחרים.. כי אם יקרה חלילה משהו... הילדים דבר ראשון.. יפגעו.. כבר לא רואה דרך איך הם לא יפגעו ממני... בין אם אשאר בזוגיות הזו ולא אצליח תמיד להגן עליהם כי אני צריכה להראות דוגמא אישית שאבא זה ראש המשפחה ולכבד אותו גם אם איני מסכימה - עניין חינוכי. ילד עדיין פגוע. ואני מזדהה עם הילד.. הוא צודק. לבעלי לא מתנהג טוב. אבל לנפש של הילד אני צריכה להראות גבי אבא אמא אחד... ולנחם בצורות אחרות מסבירות מחבקות וכד... לא להשאירו בלי כלום. אבל כואב לי... האפשרות האחרת.. גרושים... ואז לא יחיו עם האבא שלהם.. גרושים זה לא קל.. ואני בתור ילדה שחווית ריבים פחדתי מהרגע שיתגרשו..... האם זה שלא התגרשו עשה טוב?? אי אפשר לדעת.. אבל קושי וחרדה של ילד לא תהיה קלה ומלאת כעס... וכן.. האוכל.. מאמינה שנזקים כבר קרו לגוף.. הרי כל זה קורה בשנים שהגוף בונה את עצמו.. אני הרסתי... אז עכשיו אני מתפקדת.. מה יהיה עוד כמה שנים?!?! ושוב יכעסו עליי.... לא מוצאת מילוט...... רק אנסה מה שאני יכולה כרגע... הכאב שלי עצום.

20/08/2019 | 23:19 | מאת: מכל

עצוב שאת מרגישה כך. וקשה כל מה שאת עוברת. אבל בלי אמא יותר קשה לחיות מאשר הורים גרושים.. ואת יודעת מה?? אולי עדיף להם בלעדיו מאשר איתו אם כך הוא פוגע בהם!!! מצטערת שאומרת לך כך דוגרי בפנים. אבל הילדים פה מאוד חשובים גם לך!!!!

21/08/2019 | 08:18 | מאת: מתמודדת

תודה על החמלה וההבנה.. חושבת על הכל לכן כל כך קשה... המודעות וההשלמה עםמה שקורה.. לא פשוט.. כנראה לעצמי לא רציתי להודות בזה.. נעבור אח הטיפול.. הפעם בצורה מפוקחת יותר (בלי שידע אני ממשיכה ללכת לטיפול אצל זו שהייתי אצלה- אימי תומכת בזה אף כלכלי..) כדי לבחון את הצעגים. ולהעצים את עצמי. לאלחכות שיעבור הגל חשוב יחזור המצב אלא לא להסכים שדברים יקרו יותר... לא צחוק ולא בלי הבנה שלו.. כמה זה פוגע. גם אם לא יבין ויהפוך את זה יגיד זה לא אמור לתת לך או לילדים להרגיש ככה (על אף שלי זה. מציק. והם בוכים והוא לא רואה את זה רק את עצמו ומה לדעתו אמורים להרגיש.. מקווה שאלמד מהר להעצים את עצמי..... תודה יקירה על הכל!!!!!! חיבוק

21/08/2019 | 13:37 | מאת: חטוליתוש

מאחלת לך את כל כוחות הגוף והנפש שתוכלי להתגבר על הכל.. ואמא תומכת .ווואווו משהו שלא קרה בעבר נהדר עלי והצליחי יפה שלי נשיקות מלא החופן חטולית

22/08/2019 | 11:59 | מאת: מתמודדת

מאוד התרגשתי לקרא.. ענית ממש על כל דבר... אנסה להתחיל להגיב מלמטה למעלה.. תודה על הקדשת הזמן וכוחות הנפש להקשיב ולהגיב.. לא ברור מאליו!! אמא אומרת כמה פעמים שהיא מאחוריי.. אכן מחזק. בטוח במידה.. אם כי עדיין זה לא עוזר לי לעשות את הצעד.. אולי זה מוריד פחד אחד שלא אשאר בלי תמיכה.. וזה המון. אבל דווקא על הפחד הזה אני פחות מתמקדת... אלא מהפחד לעזוב.. מה יהיה.. איך.. והילדים.. לא חלמתי להיות גרושה.. וילדים בלי משפחה גרעינית מאוחדת.. אוף. צריכה להסתכל על הטוב.. אחרת לא אתקדם לכלום. אם הפעם הזו שונה מפעמים קודמות זה המודעות.. אז נראה מה הלאה..... מה יקרה עם המודעות.. ושלב חשוב נוסף זה העצמה עצמית.. אני צריכה ללמוד לאהוב את עצמי ולכבד אותי.. כלומר לא להרשות שתהיה התנהגות לא ראויה כלפיי או ילדיי.. צריכה הרבה כוח וס"ד אכנס בהמשכים... תודה ויום טוב מתמודדת

23/08/2019 | 17:42 | מאת: חטוליתוש

עדיו יש בך כוחות להילחם עליך ..על הילדים..על כל המשמעות של מה יקרה אם.. נכון מאוד גירושים הם לא תמיד הפיתרון..אבל בהתייס לכל מה שעברת ומה שאת עדיין עוברת..ומה שעוד מצפה לך לעבור... לא חושבת שזה לענין לחשוב על..חרדית או פחות חרדית !! לא משנה לאף אחד דרגת ..חרדיות שלך..בזמן שזה בא על חשבונך כל הזמן ועוד על חשבון הילדים..כשכולם נפגיעם !! הגיע הזמן לקחת את המושכות לידיים שלך ולהתחיל למשוך את החיים לכיוון ששם ימצאו הפתרונות לכולם גם הוא לא יהיה בתמונה.. העצמה..רק בידים שלך ילדתי האהובה..רק את מחליטה אייך ומתי..ואם לא עכשיו..איייי מתיייי ?? אוהבת אותך נשמה אהובה ביי בנתיים חטולית

25/08/2019 | 01:54 | מאת: מתמודדת

קוראת ודומעת ........ בלי הרבה מה להוסיף.. נדמתי. תודה!!!!!!!