יום שני מחוץ לבית....

ניסיתי לכתוב.. מגלה שאין לי כוח. אז.. לילה טוב😘

תנוחי. לא חייבים לכתוב כל הזמן 😍

מתמודדת שלי.. סליחה ששואלת אבל כתבת בכותרת יום שני מחוץ לבית... לא הבנתי ..?? מה פרוש מחוץ לבית ?? את לא בבית עכשיו או שזו צורת דיבור.. אין כוח .עייפה..תנוחי אהובה הכל מותר לך חטולית

אכן מותק. כתגובה על שנעל אותי ידעתי שאני חייבת לפעול. יחד עם הכוונת המטפלת יצאתי מהבית עם הילדים להוריי. (רשמתי לו) הוא לא דיבר כלום 48 שעות!!!! לא הזיז לו... אתמול בערב קלט מעט ואמר אוקיי תתגרשי תפתחי תיק מחר שלא תפספסי. טיפול זוגי אני לא הולך. התניתי את החזרה שלי בטיפול. מלא התרחשויות. ודברים.. הוא אמר על השכירות וכו'.. המטפלת אמרה לי לא להגיב שמשתמש בכלי הנשק שלו.. להלחיץ לפעול. גם אם זה רעתו והוא לא רואה אותה... לא הגבתי ותמיד אמרתי ייעוץ. ואם לא ייעוץ אז גישור הרי ממילא נצטרך גישור אם יפתח תיק... ועוד מלא דיבורים והתנהלות והתפרצויות... הבהרתי לו שזו אלימות לכל דבר. והיא רק מתגברת. עדיין טוען שאינו אלים. ושהפסיק להתנהג כך. אמרתי גם אם יום אחד הפסקת זה לא אומר שלא היה ואין לזה השפעות וכו'... עייפה להמשיך לכתוב. בגדול היום חזרתי הבית אחרי שאמר שמקציב לטיפול זוגי חודשיים! ואז יבחר לי מטפלת אישית. (כי הבעיה בי) וזה התנאי שילך איתי לטיפול זוגי או גישור... שוב אין לי כוח לכתוב את ההתנהלות.. בסוף הסכים ללכת לחודשיים. נתתי לו לבחור את המטפל ואת סוג הטיפול.. יעוץ או גישור. מקווה לטוב תודה מתמודדת

תודה מיכלוש... כל כך צריכה לשתף.. לפרוק.. לדבר... מעייף לכתוב אבל.. הכל רץ במחשבות.. בהתנהלות... תודה על המקום גם אם לא מצליחה לפרוק. גם הידיעה שיש משהו.. מקלה...

מתמודדת אהובה הלב נחמץ בקירבי לקרא את כל המעללים של בעלך זו התעללות נפשית לכל דבר אייך יהיה לך כוח אחרי שאת מותשת נפשית רק ממנו.. הלוואי שהתקופה שהציב תועיל במשהו.. בא לי לחבק אותך עד...שכל הכאב והעייפות יעלמו... יש לך כתף להישען עליה ממני..וחיבוק עדין ורך ... אוהבת אותך יפה שלי

חטוליתי..... תודה!!! גם כעת.. נעה בין רצוני להשיר את המצב גם כשאני לומדת להבין שהוא אבוד. גם אם פוחדת להתאכזב שוב... בוכה. לא רוצה לפרק בית. לא רוצה שלילדיי לא יהיה מסגרת שיהיו בלי אבא כלומר יהיה אבא אבל בצורה אחרת.. או לא בבית בגלל גירושים או שיהיה להם 2 אבות.. בכלל נראה רחוק ושלא יהיה גם אם נתגרש.... בוכה עליהם. אך האנשים סביבי רק אומרים שזה יחריף והילדים יברחו בסוף... והדאגה שלי כלפיהם כרגע לא דאגה נכונה... או לחלופין שהמצב יחריף ואמצא את עצמי או שכולם יסבלו או מתגרשת וכבר הנזקים חמורים ואפסיד המון שנים שיכולתי לחיות ולהקים חיים..... מנסה לשמוע סירטונים על אלימות.. לנסות להבין שזו אלימות. מילולית ופיזית. גם אם אין סימנים.. מנסה להגביר אצלי מודעות ולראות. ועם עלית המודעות שלי עדיין לאפשר שינוי. (עם התפקחות שלי) אם ישנה כיוון ניצלנו והרווחנו. אם לא אז ככל שהמודעות תגבר ותתבהר לי. ככל שמקרי ההחרפה יהיו אני רוצה לקוות שאזום שינוי.. כי ניסיתי באמת מה שאוכל... האם לדעתכם אי פעם באמת אאמין שניסיתי הכל וזה מיצה את עצמו? האם לדעתכן אפסיק להרגיש החלק האשם.. שלא התפלל מספיק על הזוגיות ולכן זה לא נחשב למשל שעשיתי הכל? או שמא בשל עוונותיי.. וחטאיי.. הבדידות בדת והמרד ביני לבין עצמי והבורא. ועוד... האם אני הבאתי על עצמי את זה?? כלומר, איני מכניסה קדושה לבית... פגיעה והשלכות של פגיעה וכל מה שקורה לי... (אומנם הוא לא יודע שיש בי חלק חילוני וחלק מורד ועוד.. אבל ביני לבין עצמי.. באמת הפנימית שלי... האם אי פעם אוכל לומר שניסיתי הכל? שזה לא בגללי?)........ כואבת. לא קל לעשות שינוי גם אם יש מודעות... לא יודעת מה לעשות!! נתלית בזה שאמר שילך לטיפול.. זה כאילו דחה לי את הגירושין... וכבר חזרתי הבית... אני מראש כבר לא חושבת שזה יעבוד.. נותנת צ'אנס כי עדיין עשיתי דברים שהוא לא רגיל אליהם.. תנאים. יצאתי מהבית.... אבל בגדול... אם אהיה כנה עם עצמי... חזרתי כי אפשר לנוח מהדרמה של נעילת הדלת. לקוות שלא יקרה כלום עד הפעם הבאה. שאולי גם בה אתנגד ואמחה. אבל תמיד אשאר........... עצוב לי. מאוד! נאחזת בחיבוק ובכתף ומושטת.... לילה טוב.. השינה ממני והלאה.... תודה.. שאתן כאן.. מתמודדת

היי מתמודדת מתוקה, כל כך קשה הכל...וואו! את חזקה ויכולה ויש לך תמיכה מהמטפלת! אל תוותרי על זו שהתחלת איתה... בכל מקרה טוב שיש חודשיים לבדוק אולי משהו ישתנה בחשיבה שלו. ולגבי גירושין לפעמים לטובת הילדים עדיף שיחיו עם אמא בצורה טובה מאשר בזוג שאבא אלים!!! ומריבות ובלאגן כל הזמן. הבלאגן פוגע בהם!!! דווקא לטובת הילדים זה בית רגוע!! איתך😍

מיכלוש יקרה!!! כמה שאני מבינה.. כמה שזה נכון... ועדיין..... האם גם בגלל היותי ילדה להורים שרבו כל הזמן... ובכל זאת לא התגרשו.. אני ממשיכה דור נוסף שלא חי טוב. אני הייתי מתכנסת בחדר ובוכה.. פוחדת מהיום שאאלץ לבחור צד.... כיום, בשונה מאימי שהיא הדומיננטית.. שלא הייתה נותנת לאבי להשפיל אותה.. אמרה לי אני הייתי עוקרת את הדלת.. היא לא רואה בעיניים.. אני אמרתי לה אבל הילדים..... לא עשיתי מהומה. נכנעתי מול הדלת המעולה ולא דפקתי ולא צעקתי תפתח ועוד.. אמרתי לילדה בואי אשן איתך..... כנראה אימי לא הייתה בת להורים רבים. כל מה שעשיתי זה לא מול הילדים.. להם אמרתי אנחנו בחופש אצל סבתא... ואף בבוקר בזמן שבעלי בעבודה באנו הבית להראות להם שהשגרה רגילה כמה שניתן. כשאתה לראות אותם אני זו שהוצאתי לו אותם.... ברור לי שהם מרגישים גם עם כל הרגישות שלי..... עובר לי בראש.. שצר לי עליהם. מה שלא אחליט... לכאן או לכאן... החיים לא יהיו קלים. אימי אומרת לי שתתמוך. לא חייב לעשות מה שהיא שנשארה על אף שהחיים לא היו טובים לה. היום גרושים זה לא כמו פעם... ואפשר לבחור אחרת. היא בחרה להישאר אבל נהייתה שדה. כלומר את כל הסיפוק עשתה מחוץ לבית.. היא אשת קריירה גדולה ומוצלחת. ואבי עם השנים דעך...... לא נתנה לו לצעוק עליה. ישר הראתה לו את הכיוון ... אני לא אומרת שהיא צדקה... בבחירה שלה לצאת ולהיות כל כולה בעבודה... אני הייתי זקוקה לה. צעקתי שנים לעזרה. ולא שמעו אותי.... וגם כשסוף סוף הסיפור יצא.. חום לא קיבלתי בבית.. לא חיבוק. רק אמון וזה גם המון!!! נהיה נתק כמה שנים עד אחרי שהתחתנתי.. חזר הקשר לפני אולי 3 או 4 שנים.. ואבי.... קשר מורכב יש לי איתו.... הוא אדם טוב.. אך כבוי. ולפעמים התביישתי בו. נושא בפני עצמו. אך גם פחדתי בתור ילדה לאבד משפחה.. עם כל מה שזה יכל להביא שקט... איך ייתכן כל כך הרבה להיפגע בחיים...?? אני מתה מפחד שיגיע שלב בו בעלי יאמר זאת.. כביכול נגדי... הרי אני נפגעתי.. וטוענת שנפגעתי ממנו.. אז משהו מעוות בי... ובכך ישלול את כל הרגשות שלי..... ואני מתחברת לזה בבפנים שלי.. הרי כמה אפשר להיפגע? הרי זה לא אותם אנשים.. איך כולם מתקבצים אליי??? קשה לי! שבת שלום.

כמה תלעות עוברת אישה...אמא .בת...רק למען שלום בית...המון קשיים ..המון מבחנים...המון רגשות קשים..סותרים..פחד...חוסר תקווה..והרצון לאמונה אמיתית שהנה באמת עשיתי הכלללל !!! אייך באמת נמדדת האמונה ..ומשם ..להבנה שכן ..באמת עשיתי כל מה שלאל ידי היתה משגת כדי לא להגיע לגרושין.. לשבת עם עצמך ולתת לעצמך קודם כל דין וחשבון על...התאמצתי שהכל יזרום ...כן...לא.. נסיתי להבין אותו ..כפי שאני שהוא יבין אותי..? אייך אני גוזרת קופון לטובתי..כי באמת כבר עשיתי הכל כדי שהמערכת תפעל כמי שצריך..רק שהוא לא שיתף פעולה ..ולא משתף פעולה כדי שהמערכת יחסים בנינו באמת תעבוד ? בשיחה מאוד פתוחה ומאוד גלויה עם המטפלת..או אם יש אפשרות גם חערב את העובדת הסוציאלית..ולעדכן אותן במצב האמיתי שקורה.. בלי ליפות את המצב..ואז כשתגיעי אפילו לבוררות ..או איייך שזה נקרא..קודם כל איהיו לך קלפים חזקים ביד להוכיח שאת כן...עשית הכל ..והוא לא תרם את החלק שלו כמו שצריך תכך חוזרת אליך

זהו.. שאני כן עושה כל מה שאני יכולה. ועם כל מה שאני עוברת ועם היחס שלו עדיין מנסה לשמוע מה הוא אומר בעצם... אני שומעת מהמטפלת. וכל מי שסביבי שזהו... אבל עדיין כל פעם בוחרת להמשיך לנסות... אולי הפעם.. אולי עכשיו.. הרי ככל שבי יש שינויים.. האם הם משפיעים עליו?! האם מצרפים אותו לתהליך?! אני חושבת שתמיד ארגיש כך... אולי זה חלק ממה שהוא גם משדר לי.. "אם את רוצה להתגרש נתגרש. רק חבל לעשות את זה לילדים" אני שוב ושוב מבקשת יעוץ זוגי ומדגישה שזה מה שאני רוצה. הוא אומר לא. זה לא יעזור. שלבי על השלב הזה.. לא חשוב עברתי איתו את זה והוא הסכים לחודשיים כפי שרשמתי קודם... מקווה לא להתאכזב. ייתכן שיהיה טוב לתקופה.. ואז יגיע שוב הנפילה.. אני מכירה את זה כבר.. ולכן בתוך הבטן לא מאמינה שיקרה פה משהו... ולפי הסירטונים אני מבינה שכשהפוגע מבין שני שמולו חזק ינסה להרגיע ואז שוב.. ירחרח באיזה אופן ניתן לשלוט... שוב.. לא יודעת מה יהיה. יודעת שאני מנסה שוב. יודעת שלא בטוח זה יועיל. אך יודעת שהשינוי הפעם הוא עבורי. לומר הכל. בלי להתבייש בבושה שלו. שהוא אמור להתבייש אך אני הסתרתי זאת ולא ראיתי זאת כאלימות... מפתחת מודעות. מנסה ללמוד על זה.. ובמקביל גם לאפשר לבנות מחדש.. יחד.. אם יצטרף לתהליך ויקרה נס זהו רווח של כולם. ואם לא.. אני גודלת לתוך זה.. אין מנוס.... תודה יקרה!! השבת את מארחת או שזה היה שבת שעברה? בעלך אכן נשאר לעזור לך? סליחה על הבילבול.. הימים רצים..... ואני טרודה.... שבת שלום :)

מאמינה שתמצאי את הדרך החוצה. אמא שלך תומכת בך!!!! וואו!!! זה המון. חיבוק לא חייב להיות פיזי. הנה היא אומרת שתתמוך בך אם תתגרשו, היא מבינה את המצב!!! וכן יש לנו דרך משונה להתנהג כמו שלמדנו בבית...אבל יש לנו אפשרות לשנות! כמו שחטולית אמרה, את תגידי שניסית הכלללל אפילו החודשיים האלה זה טוב לך. כי אם יתנהג בסדר ואז פתאום לא יש לך הוכחה שניסית!!!! בהצלחה

מתמודדת את עושה הכל והוא בורח מהכל זה כבר הפך לדפוס התנהגותי שלו..כלי משחק שלו ..כדי לגרום לך לרגשות אשמה...שהוא לא מעונין אבל את כן רוצה להתגרש המילה גירושין היא כמו חרב פיפיות מעל הראש שלך לא שלו !! אותו בכלל לא מענין להתגרש..לא מפריע לו כלום..הכל רק הצגות ... ועדיין ..יש חודשיים עד ש... ולדעתי ..הוא לא הולך להשתנות..הוא רק רוצה להראות שהוא כביכול מתרצה ורק מחכה לך בפינה.. כואב לי ממש בנשמה ...אך לא רוצה לרפות את ידייך עם כל המאמצים שאת ...עושה.. והוא יושב על הגדר ורואה אייך את מתפתלת ...וצוחק לו ככה..בהנאה מרובה הלוואי שלא תיתבדי..והוא באמת יעשה משהו יוצא דופן למען הזוגיות.. עלי והצליחי אהובה.. ואם יש מישהו שיכול לעזור לך להושיט יד אל תהססי לקחת אותה ולצעוד משם והלאה אוהבת אותך בכל ליבי

תודה מיכלי יקרה!! כן. מקבלת תמיכה וצידוק שאי אפשר כך ושזה לא חיים. ומצדיק גירושים.. אבל אני עדיין מנסה... וחוזרת... מקווה... מה יהיה?? האם יש אפשרות לשנות? האם אצליח להוביל את הבית בכוחות עצמי? כלומר לא להתגרש אבל להצליח חרף כל הקשיים..? חיבוק. תודה על המילים... מתמודדת

חטוליתוש... הנה אני כאן.. לא שומרת.. שוב.. חזרתי הבית הוא לא מדבר. חשבתי טוב גם את לא מדברת.. אז ניסיתי אתמול לשאול אותו אם רוצה לספר את הבן? לא ענה. חשבתי אולי לא שמע.. שאלתי שוב ושוב.. ומשלא ענה אמרתי לבן לשאול.. טענה לו. אח''כ שוב ניסיתי.. הוא בכלל לא הסתכל עליי ולא ענה. אבל כן עשה בסוף.. (אחרי הכל זה היה שייך לו אז ברור שיעשה) הוא חושב שאני נלחמת בו? או מנסה להראות לי שנפגע קשות? לפני כניסת שבת שתה מעט שתיה חריפה.. (כנראה רצה להשתחרר) אולי זה מה שגרם לו לשים לי בצלחת דג מהצלחת המרכזית?! ואז שר.. אך לא זכר בדיוק את הלחן.. אז התחלתי לשיר איתו. הוא הפסיק את השיר וחיפש שיר שמכיר... טוב.. ניסיתי... הלכנו לישון. והנה הבוקר בא!! היה קטע עם הילדים... לדעתי הוא מפלה את הבן על הבת. אותה אוהב. רואים את זה.. הבן כל הזמן נפגע ממנו.. רואים את זה ההבעות בפניו.. בבכיות. בעלבון. ובמילים.... עצרתי באמצע. לקידוש וארוחה.. ולא שלחתי.. פתחתי שוב וזה נשמר אז אוסיף.. יש לי זמן לצפות מהצד.... הבן כל הזמן מופלה.. הוא כבר מתחיל לבטא את זה. אמר לו שהוא ילך לאיבוד.. כי הוא כל פעם משתולל איתו ולא מפסיק כשאומר לו דיי. מילים של הילד... נראה שהבן לקח את האופי שלי... והבת מרצה אותו.. מתחנחנת ויודעת לעשות את זה גם בזמנים שהוא כועס על הבן... אז בעלי יותר מתלהב ממנה והבן סובל יותר צורח ופגוע... הבן אמר לו השם לא אוהב אותך. בעלי אומר אתה רוצה עונש? ועוד... לבסוף אמר לו.. אם אתה רוצה ללכת לאיבוד לך.. רוצה עכשיו? לפתוח לך את הדלת? הבן אמר מחר מחר אני אלך... 😭 ילד בן 4!!! כל פעם רץ אליי.. "אבא עשה לי" .... אני מחבקת.. מנסה להגיד במילים אחרות מה שקרה למשל; אבא שיחק איתך ולא רצית?! וכו'... כואב הלב..... מחר מחרתיים ילמד שאני לא מצליחה להגן עליו... שגם אני פגועה בדיוק כמוהו.. מה יהיה???????? צר לי על הילדים. ושוב, מה שיהיה לא ישנה את המציאות העגומה שנולדו לה. בין אם נשאר יחד. בין אם נתגרש. תמיד יהיו מרירים. כועסים. ואף עליי.. שלא הגנתי.. או אולי שאבחר להתגרש.. ועוד... לבסוף השלימו האב והבן.. והבן הלך לנוח לידו (בשעה שהבת נפגעה ממנו כי אמר לה משהו לומר והיא לא רצתה לומר באותם המילים.. אז היא הלכה לנוח לידי והשלים עם הבן)רצה בעלי כחלק מהמשחק לנשוך הכאילו את אוזן הילד... הילד אמר לו אל תעשה את זה אמר בעלי רק קצת.. קטן.. אמר הבן לא כי בסוף אני מבקש ממך הרבה ואתה לא מפסיק (ממש הייתי גאה בו.. לא אמרתי דבר כי הייתי ליד בעלי ולא רציתי להראות לו שאני תומכת בילד.. כשיקומו ואהיה עם הילד אחזק את העניין כלומר לא אגיד שמחה שאמרת לאבא.. אלא אשבח את דרך החשיבה.. שאני מנסה כל הזמן ללמד את הילדים.. אם לא נעים משהו לומר לא. וגם לשים לב אם לשני נעים מה שאנחנו עושים) בקיצור בעלי לא נשך אבל אמר לו אני אמשיך את (אמר שם של חבר שלו) וכל זה כאילו במשחק אבל הבן התעצבן ושוב ברח ממנו אליי...... חיכיתי שירדמו.. השינה כבר לא תופסת אותי.. אם כי הייתי נורא עייפה..... באתי לכתוב.. במיוחד.. כי נזכרתי במשהו נוסף.. אפתח שירשור כי זה לא קשור לילדים... אלא יסביר למה אני צריכה לרשום גם כשאין לי כוח..... שבת שלום. תודה שקראתן... וגם אם לא.. מודה על האפשרות לכתוב....