כל כך מעצבן....שקרים בעיניים
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כמו בכל יום הייתי שם..וישר ניגשתי לברר אם עשו הנהלציה...אמי אמרה שלא.. ניגשתי לשאול למה לא..?? אמר שכן עשו..את מאמינה לה ולא לי ?? אני חתמתי על הטופס שעשיתי לה הנהלציה... ממש אכפת לי על מה חתמת.. אם היא אמרה שלו..איזו סיבה יש לה לשקר לי ?? אחרי הכל היא אפילו שונאת את המסכה על הפנים מאז איכילוב שעשו לה חמצן ב..פוש... ישבה כבר בחדר האוכל והוא הלך להביא את מה שצריך ועשה לה מנה כפולה..כמו אתמול.. אז מי משקר עכשיו ?? גם כדורי ברזל לא נתנו לה...למה?? לא היה רשום במחשב..שוב פניתי לרופא..גם בקשר לבדיקות שעשו לה שם אתמול...שאלתי על הסכרת..178 ..זה גבוה.. הוא אומר..לא אצל מבוגרים זה בסדר.. ומה עם שאר הבדיקות...היא אנמית..אז למה הפסקתם לה את כדורי הברזל..? מה היא מקבלת כדורי ברזל..??? ברור...!! טוב אני רושם לה 6 ומהיום תקבל הם פשוט מנסים להתיש אותי כדי שאני אפסיק להציק להם כל הזמן..
באמת מרגיז!!!!! האם עוד מישהו חוץ ממך יכול לדאוג לאמך?? תמצאי אפילו שם מישהו שאת סומכת עליו..איזושהי אחות לא יודעת. פשוט שישימו עין. בהצלחה
היי חטוליתי שומעים את ההתשה... את המרוץ... את העומס הרב על כתפייך.. שלך, של בעלך, אמך, ילדייך... הטיפול, הפיזיאותרפיה, הסכרת..... לזכור הכל.. לתמרן... לפעמים לישון טוב.. אם בכלל.. לתפקד.. לנסוע.. לפקח... לארח... וואוו.... וכשדברים לא נעשים כמו מה שקורה בשיקום.. נשמע שזה סוחט את שארית כוחותייך.... מיכלוש העלתה רעיון ממש יפה.. מה את אומרת על כך? יש עוד כיוונים שיכולים להיעזר בהם? אולי להתקשר למקום בין לבין? לבקש דיווח.. למרות שזה מתיש כי זה כאילו להזכיר להם לעשות את עבודתם... אבל אולי בכל זאת? מאמינה שהאח מחזק מרחוק.. בטוחה שאם היה יכול היה נותן כתף.... אל תגמרי.. את צריכה את עצמך.. כך גם כל אלו שסביבך.... זכרי לנשום. לאכול. מאמוש... שואלת בזהירות... בעלה של אימך היה שם... האם גם לך זה מעלה רגשות קשים? כעסים? זיכרונות מרים? האם כל זה גם מקשה על התחושות מהמקום? מחבקת ברוך ובאהבה אם מתאים לך מקווה שלא בילבלתי.... שלך, אוהבת, מתמודדת
מיכלי שלי לצערי אין שם על מי לסמוך אם היה לי כסף אולי הייתי מנסה לשלם בשקט מהצד על שרות כזה אבל בכל מקרה אין עם מי לסמוך כי יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל.. ןאין לי עוד מישהו שיוכל לעזוד מתיש ברמות קשות אבל אני לא מוותרת
בעלה של אמי היה שם פחות משעה ולא היה בשיקום היכן שאמי נמצאת אלה במקום שם אנשים כבר מסיימים את חייהם וכעבור שעה או משהו כזה שעשו לו עוד הנשמה הוא נשלח דחוף לבית חולים וולפסון למחלקה מתאימה של גוססים... שם נםטר כעבור כמה ימים אז בהחלט ישנם זכרונות לא נעימים אפילו פחדים .... וכל דבר שגורע מהטיפול שאמי אמורה לקבל מפחיד אותי פחד אימים ... למרות שהיא בכלל לא במצב שהוא היה היום בעלי נכנס בגוגל לבית בלב אחד מהסניפים שלהם בעירנו וקרא שם כל מיני תלונות על המקום ואמר לי תראי זה בדיוק מה שאמרת מהיום הראשון !!! אין מה לעשות רק להמשיך לשמור עליה עד השחרור שלה הביתה וזה מה שאני אעשה... היום כבר הכניסו אותם למיטות בשעה 19.00 ..מה יעשו עד השינה ...לא יודעת ומחר עוד יום.. הולכת עכשיו לנסות לישון לאגור כוחות כי סיימתי לפחות לנקות את הבית כדי שאוכל להיות איתה מחר מהבוקר.... ליל מנוחה וחיבוקים לכולן מותשת
