אביבי וכולן....
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ברשותך אענה לך כאן כי לא מתחשק לחכות להופיע אצל אודי. בקשר לסוריקטה היא תמיד הייתה כך..מופיעה המון המון ואז נעלמת...מאמינה שתחור..בקשר אל השקט שם רק מהכיוון שלי כמובן זה זמני. יש תקופות כי אודי לא היה וקשה לפעמים שוב לבוא. .עוברת עליי תקופה עצובה במיוחד. תובנות הפוכות ממה שהאמנתי. כל כך קשה כך. רק אגיד שזה על הוריי....על עברי...קשה קשה וכל הדימוי העצמי ירוד מאוד מאוד... .
העבר שלנו תמיד צמוד וכרוך עם ובתוך החיים שלנו אחרי הכל אם הכל היה שם קשורה....לא היו טראומות... כשאנחנו גדלים עם הזכרונות שלנו כ..ילדים...הכל נראה אחרת...הכל נחווה אחרת... ואף אחד לא יכול לבוא ולהגיד לנו שאת מה שאנחנו חווינו..שזה לא נכון.. . למעשה מנקודת מבט של ילד הכל נראה ומרגיש אחר.....כי ילד הוא ילד ואף אחד לא מצפה מילד שירגיש או שיחווה את הטראומות שלו כמו בוגר... מתוקה..אל תקחי את הדברים כל כך קשה..זכרי שהיית ילדה וכך חווית את המאורעות.... אולי עכשין תוכלי לעשות " תיקון " למה שעברת...בהבנות של אשה בוגרת כיום... זה חלק מהתהליך שכולנו עוברות בזמן הטיפול... קבלי את עצמך כמו שאת כי את אמיתית עם עצמך וכך צריך להיות... דמייני לעצמך מצב....הזוי לדעתי..שהיית מקבלת כל דבר שקרה לך בחיים כבוגרת ולא כילדה... חוץ כמובן ממעשי פגיעה גופנית לענפיה... מה שהיה קורה..אולי פשוט לא היו טריגרים בחיים כי להבנתם של המבוגרים כלום לא קרה...וזה לצערי אמרה לי אמי על דברים שעשה לי בעלה... יקרה לי מיכלי... את באמת בסדר גמור מתוקה ותמשיכי להתקדם ולהשתחרר מהעול שישב לך שנים על הנשמה... אוהבת חטולית
תודה חטולית. יהיה בסדר. הדברים מבלבלים...וכרגע לא מתאים לי לשתף בפומבי..
לא יודעת סוריקטה אף פעם לא נעלמה לי ככה .....וכנראה שאת צודקת ואני אגיד לך , היום אמרתי למטפלת שאין לזה סוף לאבדנים האלה ולהבנות .... קשה מורכב ומאוד מאוד ברור גם אם את לא כותבת הכל .... ובקשר לאודי כן יש לו חלק גדול בהעלמות של כולם ואני מודה לו על כל רגע שהוא שם ..ושיש מקום ...ושמחה שכאן הצלחנו לשמור שתהייה פינה גם אם לא כל הזמן נמצאים בה .... ומיכלי זה כאבי גדילה קבלי אותם באהבה
