בזמן האחרון אני עוברת תקופה מאוד קשה בכל,
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מיני חזיתות וכנראה שאני אצטרך להפרד מהרכבת בזמן הקרוב למרות שזה מקל עלי מאוד להגיע לעבודה בלי הטריגרים בדרך שהיו לי בנסיעות במוניות שירות אני כבר כמה פעמים מוצאת את עצמי עוברת את הפס הצהוב שמותר לעבור שהרכבת מגיעה וכל הזמן עולות לי מחשבות שאני רואה אותה מתקרבת לקפוץ מולה אתמול הרגשתי שזה משתלט עלי אז ברחתי לתוך האולם עד שהיא עצרה ואז עליתי אליה עד עכשיו אני מרגישה את הפחד בכל הגוף שעלתה לי המחשבה הזאת זה נראה כל כך מוחשי כאילו הרגשתי משהו שדוחף אותי לזה ניסיץי לדמיין אייך זה יהיה שאני אקפוץ מולה פוחדת מעצמי מחוסר השליטה הרגעי הזה
הייתי שם בגבול הזה בין חציית הקווים וכל הפסים!!!! ואני מודה לאל על שלל הפיספוסים!!!!! יקרה שלי זהו מחשבה שעולה לכל אחד כמעט במצבי חיים קשים ואת לחלוטין לא ירדת מהפסים!!!! טוב ששיתפת אותנו ופרקת את כל השדים כשהם בחוץ הם הרבה פחות מצודדים:-) אם את זקוקה לעזרה ספציפית אני כאן או במייל או במסנג'ר כל הכבוד שאת מתמידה ללכת לעבודה את בטוח בסוף תבריאי ותהי בסדר!!!!! האם חידשת את הטיפול נשמה?
וכמו ששדה אמרה, לדבר לדבר לדבר....... שמרי על עצמך יקרה.
תהיי קשובה לעצמך ותשמרי על עצמך תרגישי טוב שחף
גל יקרה מה שלומך? יש את החלק ההורס... והחלק השומר... החלק שדוחף קדימה.... החלק שכן רואה את האור....גם אם במעורפל.... החלק שקם בבוקר... הולך לעבודה... החלק עם ההומור והחיוך... מול אותו החלק שמתמודד עם כל כך הרבה כאב... שתמיד תמיד יהיה החלק השומר גדול יותר... מחזקת אידה
