שאלה למחשבה.

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

16/11/2018 | 07:19 | מאת: אביב

אודי כתב לי שגם הוא נמצא המון ובשקט .. .. אז ...השקט גם בוירטואלייכול להתקיים בלי קשר לנוכחות הפיזית שלנו(כמות) סוריקטה דיברת על ווליום ודרמטיות....חשוב.. השאלה איך מקטינים את ה"רעש" צורך בתיראו אותי אני כאן .....בוירטואלי בלי פשוט להכנס פחות . הגיגים ומחשבות שבטוח יגיעו גם לשם ...... שבת נפלאה .....

16/11/2018 | 09:57 | מאת: סוריקטה

הי רק לומר, אביב, שקראתי, ומניחה שתבואנה מחשבות. עוד מחשבות. וכשהבשלות והאמת שלי תהיה לרשום אותן בצורה שתתגבשנה - מניחה שאעשה זאת. אחלה נושא בינתיים סוריקטה

16/11/2018 | 11:25 | מאת: סוריקטה

הי אביב, הי שוב, מנסה לכתוב דרך אמצעי אחר מהרגיל, נראה איך זה ילך. חושבת שכתבתי דומיננטיות ולא דרמטיות. ה'תראו אותי' יכול להגיע מתוך הרגשת שקיפות או אפסיות אינסופית וזה מתחבר לי מאד להפרעות אכילה. אבל זה לא רק. לפעמים בא לי שלא יראו אותי, יעני רואים אותי יותר מידי. רואים לי יותר מידי. מן הסתם מסובך. ויהיה נחמד אם נכתוב שם. אפשר בינתיים להתכונן כאן. סוריקטה

16/11/2018 | 11:34 | מאת: סוריקטה

(כותבת ממה שאני מכירה מעולמי) זה גם תראו כמה אני סובל ומתייסר. ובאמירה הזו, מי שמולנו קולט שאנחנו מאשימים אותו בסבל שלנו. וזה מרתיע ומרחיק וחונק. ולגבי הכמה טוב שאני עושה, אני לפעמים מסתירה את זה ונותרת עם התחושה שלא רואים. הרבה מתוך זה בנו אנו. ואני מכירה שכאשר שמים מלונו מראה של הדברים הללו, אנו נוטים מאד להתנגד ולתקוף. סוריקטה

16/11/2018 | 12:08 | מאת: סוריקטה

יש אנשים (בחורות במקרה שלנו) שאנחנו בדרך כלל יודעות שקוראות הכל כל הזמן, מעקב צמוד, ומגיחות (כותבות הודעה) לעתים רחוקות. לפעמים במילים שאנחנו תופסות כממש טובות ולפעמים בחצים דוקרים. איזה משקל אנחנו נותנות ולמי? ומותר גם לא לעקוב כל הזמן עד כדי כך. סוריקטה

16/11/2018 | 14:13 | מאת: 7אביב

הכי התחברתי לנקודה שמשווה להפרעת האכילה .... אני מנסה להבין ולבחון את עצמי ואני שמחה על כל הגיג ורעיון מן הסתם שיתחברו לי דברים אני יביא את זה לשם לעשות עוד חיבורים. התראו אותי הזה מתקשר לי למבוגר האחראי .....הצורך בלהשמע ....הצורך בלהיות .... ומכוון שאני פוחדת מאנשים מי מצדדי שכן משמיע ומראה זה חלק שהוא מאוד וולגרי צבעוני .דרמטי ודומיננטי מאוד .....ואז הרבה רואים שומעים חווים אותי. אני מנסה להבין את התנהלות הזאת אז הפחתה במדייה נראה לי מפחיתה את הרעש. איך אפשר להיות הרבה ובשקט .....

16/11/2018 | 14:26 | מאת: חטוליתוש

בהחלט אפשר להיות בשקט הורטואלי.... וגם להתקיים בלי נוכחות פיזית לט חייבים כל הזמן לכתוב הודעות חדשות אפשר רק להגיב למי..שמתאים ואז אין לחצים משום מקום על כלום... ואודי...עד כמה שהבנתי עסוק מעל הראש כל הזמן..אז מתי יש לו את האפשרות להיות המון בשקט...?? לא תמיד צריך לקחת את המילים כמו שנכתבו ....זו רק דוגמה למחשבה אוהבת חטולית

16/11/2018 | 14:41 | מאת: סוריקטה

חיבוקים ונשיקות ושבת נעימה סוריקטה

16/11/2018 | 14:59 | מאת: 7אביב

הי אהובה לא קשור ללחצים או לתגובות של אחרים בעיני להגיב כל הזמן זה בדיוק מה שאני רוצה להפחית בחוץ וגם בפורום. לא על הכל צריכה להיות לי דעה או מחשבה לא על הכל (כל מה שמעירים כל מה שמצליח להרגיז )אני צריכה להגיב.... תדמיינו את הוירטואלי לאמיתי ....כמה מקום זה תופש כשאת עונה כל הזמן מגיבה כל הזמן ברור לי שכולן רוצות תגובות ושמחות איתם . אבל אני מסתכלת עליכמה מקום זה תופש יש בנות בקבוצה שיעירו פעם ב...אבל קולן ישמע ויזכר ....הם גם נכנסות אחת ל....כשממש בא להן בגדול הם גם כמעט לא חשפו על עצמן ואודי לדעתי באמת נמצא הרבה ולא עושה רעש ...הוא נכנס ויוצא בשקט ....מעלה הודעות ,עונה והולך .... אני לא יודעת לדייק אני רק יודעת שזאת אותה הבעייה של לקיחת מקום

16/11/2018 | 15:22 | מאת: חטוליתוש

מתוקה ויקרה שאת... תעשי מה שהכי מתאים לך תצרי לעצמך את השקט שאת זקוקה לו בדרכך תחלטי בעצמך....אם..וכמה..מקום מתאים לך... רק את חשובה ולא כל השאר.. וירטואלי או בחיים... את תקבעי אייך ומה... לוקח זמן..?? אז מה..? את ממהר לאן שהו..?? הכל נתון בידיים שלך אוהבת המונים חטולית ושבת שלום יקרה שלי

16/11/2018 | 15:26 | מאת: סוריקטה

הי, אני מתחברת לזה שלא חייבים לשתף בכל מחשבה שהיא. רגש שהוא. כאן, או בכלל בקשרים. בטיפול, אולי יותר. משם אפשר ללמוד מה 'נכון' לנו יותר לשתף ועם מי. ומתוך הבנה, לא רק 'הוראת הפעלה'. וגם בטיפול אין הבטחות. יש ניסיונות עם סיכויים מסוימים. לא בטוח שכולן רוצות תגובות תמיד. כן רוצות וגם לא רוצות. לפעמים זה ביחד. ולפעמים מה שלא נכתוב מול מצבים מסוימים, אין לו סיכוי ליפול טוב. וגם אם נשתוק, גם זה לא יתקבל בטוב. אם בטיפול זה ככה, ואם בקשרים זה ככה, אז מניחה שגם בוירטואל. מציעה לכולן לחשוב - האם כשאתן עונות, אתן עונות כי זאת האמת שלכן באותו רגע? והאם האפשרות של להיות פחות אימפולסיבית ולתת למחשבות לחלחל גם תופסת? והאם אתן יוצרות רב שיח באמת? והאם, למשל, בוחרים לענות לכולן, גם כשאין ממש מה לומר, רק כדי לדלל קנאה? יפה, אביב, שאת חושבת על כמה מקום זה תופס. מחשבה גם עבורי. סוריקטה

16/11/2018 | 15:27 | מאת: סוריקטה

אהבתי את ה - "וקח זמן..?? אז מה..? את ממהר לאן שהו..??" לייק, סוריקטה

16/11/2018 | 15:26 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי אחד מהדברים שהכי מדברים אלי לאחרונה היא בדיוק מה שכתבתי.. כבר לא רצה לכתוב בכלל ולענות...רק אם אני לא עסוקה או מוטרדת... נכון שלפעמים זה נראה כאלו שאני שם כל הזמן... אבל רק בתנאי שלא מפריע לי שבת מבורכת לך יפה שלי אוהבת מאוד חטולית

16/11/2018 | 15:36 | מאת: חטוליתוש

אכן כן... קוראת יותר מפעם אחד לפני שאני עונה אבל כמו שאמרת...אי אפשר לדעת אם באמת התשובה מתאימה... לפעמים זה לא... ואז מחליטה שאין לי מה להגיד..אז מדלגת חוץ מהמוכרות שלנו אנחנו שבאמת זקוקות למענה ... לא יודעת בוודאות אם זה יוצר שיח.. לא חושבת שזה יצור שיח כי כל אחת שמגיבה מגיעה בזמן אחר ואין התאמה.. גם זו לטובה..👉🤩😍.... שבת מבורכת יפה שלי חטולית