הולכת קצת לאיבוד....
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אז היום הם אמרו לי שאם עדיום שני אני לא עולה במשקל אני עפה מפה הם לא יכולים לעזור למי שמתאבד לאט הם לא רואים שינו בחודש שאני כאן בקו מחשבה שלי הם רואים שינוי במצב שלי בהתנבגות בדיכאון אבל לא בחולי הם רק רואים שאני עדיין שם מעריצה את החולי נשאבת לתוכו לא מוכנה לשנות לרגע את הקו מחשבה להרפות אז במימים האחרונים עטשה מאמצים אוכלת יותר מאכלים עתירי קלוריות הרפתי גם מהמכון כושר חייבת עליה ביום שני פשוט חייבת לא משנה במה זה כרוח ובכמה דמעות אני חיייבת לעלות יש ליו עוד 4 ימים שבהם יש לי לאכול אני לא עומדת בתפריט אבל אוכלת לפחות 2 ארוחות ומשתדלת לדחות משהו משמין באחת מהארוחת בסופסים זה קל יותר זה משתלב עם האלכוהול עכשיו חזרתי מישיבה עם חברה באב אז שתיתי ודחפתי גבינות משמינות יצאתי בכוונה כדי לא לעלות לאירובי אין לי ברירה הם לא משאירים לי גם אם אני יעלה קילו זה לא נורא ( מנחמת את עצמי) אניעדיין רחוקה מהיעד ושבוע שעבר ירדתי קילו פלוס היום העו"ס הודיעה לי רשמית שאם אין עליה שבוע הבא אין לה ברירה היא חייבת להעביר אותי מפה... ואני לא רוצה לעבור כי טוב לי כאן יחסית.... וזה סה"כ משקל אז למה זה כל כך מפחיד? וקשה לעזאזל??????? אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לפחות מחר אפשר יהיה להתנחם בזרועות החבר שגם הוא בדאגה היסטרית ורק חושב שצריך להחזיר אותי לאישפוז אנורקסיה מפגרת ואני מתפגרת יחד איתה..........
יש לי הרגשה שאת הרמת ידיים לעצמך ועושה מה שאומרים לך כידי שלא יעבירו אותך משם. את לא עושה למען עצמך באמת אבל הם אומרים לך שזה לא יכול להמשך ככה מה את אומרת? תשבי טוב טוב עם עמצך הרי טוב לך שם את לא רוצה שוב אישפוזים אז שימי "ברקס" תעצרי את זה עכשיו ! אפילו אם זה מצריך עוד פיקוח בארוחות כדי שתאזני את האכילה שלך כדי שלא תרדי עוד אפילו עם זה אומר להפסיק כל פעילות גופנית ה-כ-ל כדי להשאר תראי להם שאת מנסה שכל הלב והנשמה מושקעת בהחלמה לא מוותרים על מי שלנחם אל אמת עם כל הלב במקום להגיד שאנורקסיה מפגרת ושאת מתפגרת יחד איתה תגידי שהיא אכן מפגרת אבל אני לא אתן לה להמית אותי אני נלחמת כי אנני לא מוכנה לוותר על מה שיש לי היא לא שווה את זה
אומנם אף פעם לא הגעתי למשקל שהוא מתחת ליעד..... תמיד שומרת על עצמי וכשמתחילה לרדת יותר מדי, מתחילה לאכול, כדי לא להתדרדר.... אבל מבינה אותך כל כך!!!!!! זה כל כך קשה לעלות במשקל!!!!! כל כך קשה לאכול!!!!! אבל אם אומרים שצריך, אז כנראה שבאמת צריך :(((((((
ילדונת יקרה עצוב לי לשמוע שהאולטימטום שוב מעל לראשך... אני חושבת שאת צריכה להיות שם... לשמור על עצמך... עזרה... עזרה לעלות... להבין... אני יודעת שקשה היא הדרך... אבל כרגע היא הדרך... וחבל לפספס... חבל לך... חבל לצוות... מקווה יגיע השינוי שיאפשר לך לעלות על דרך המלך... אידה
היי ילדונת מבינה שקשה לך להתאמץ אבל כנראה שזו הדרך היחידה שתוכלי להשאר היכן שאת נמצאת עכשיו ולא לחזור לאישפוז , אולי תנסי לחשוב על זה בצורה כזו שהמאמץ ירחיק אותך מאישפוז ורק אם תעלי במשקל תחשארי שם ? תחשבי עלייך , כמה את חשובה ורוצה להשתפר , להרגיש טוב הלוואי שתצליחי , מחזיקה לך אצבעות חתולה
