אולי היום זה סוג של סגירת מעגל

אז אחרי לילה ויום ארוכים , ותקופה מאוד קשה של איבוד עצמי .....ואולי תקופת אבל כזו על איבוד המקום שנתן לי להיות מי שאני על כל חלקיי ....שלימד אותי שזה בסדר ולא הורג אף אחד להביא כאב....בתחושה שלי חזרתי לנקודת התחלה......וזה סגירת מעגל מבחינתי ....לפני כמה שנים ב2013 ניסיתי לראשונה לכתוב משהו שהוא מהלב מלא כאב כאן ......ואז קיבלתי על הראש מחברה טובה ,שהעזתי לכתוב ולא להגיד לה קודם ......הייתי צריכה להסביר שוב ושוב שאני אף פעם לא מדברת כאב רק שאני עם עצמי וגם זה בקושי .....ואז הפסקתי להגיע לכאן ונדדתי ברחבי הרשת עד שלפני כמה שנים הגעתי למקום שקיבל שלימד אותי לאט לאט לאט זה בסדר להביא את עצמי כמו שאני .......והיום אני מרגישה שדוקטורס סגרו לי את הדלת סופית .....למי שאני ......גם במקום ועם חבריי החדשים ניסיתי להסביר כמה זה קשה שאני לא יכולה להביא את הכאב והקושי שלי ....והתגובה הייתה שזה בסדר עדיף את החזקים ......אז זהו סוגרת מעגל ....ושוב מוצאת עצמי נודדת ברחבי העולם לחפש מקום שיסכים לקבל אותי ולתת לי את האפשרות להיות פשוט מי שאני על כולי ........אוהבת אותכן לא כועסת ......אבל כואב לי מידי להכנס לכאן או לשם .....אז סליחה אבל .....החלטתי להמשיך .............................................................................................................................................................................................................. וזה מה שכתבתי אז , תגידו לי שדברים ישתנו . כן אצלי היום אני לא מוכנה לבוא בלי הכאבשבי כי הוא חלק ממי שאני ולא רק החוזק.............................אז הגיע הזמן לעשות מעשה .בעקבות דברים שאני עוברת בטיפול ונקודות שינשוף העלתה כאן הבנתי שאני לא משחררת כאב בכלל לא רק אצל המטפלת גם לא כאן בפורום כי אני מרגישה ערומה וחסרת הגנות וזה הכי מפחיד . אני משחררת את הכאב רק שאני לבד רק עם עצמי ולצערי לאחרונה משחזרת דפוסים מילדותי המופלאה ומכה את עצמי כדי לעשות לזה סוף החלטתי לכתוב את זה כאן לחשוף . אז כן עוברת עלי תקופה לא קלה וטלא פשוטה בשנתיים האחרונות בלי קשר לטיפול ואני מדחיקה את זה כי זה חלק מהחיים . ובטיפול אני עדין לא משחררת את הכאב החוצה כשמגיעה על סף בכי "בורחת" לשדות וחוזרת אחרת . האמת שלא כואבת את הפגיעה היא הייתה מבינה את הסיבות שגרמו להם את השריטות שלהם זה לא מצדיק אבל זה מה שזה . כואבת את מי שאני את מי שאני מגלה שאני את השריטה שאין לה סוף. כואבת את מה שהפסדתי וממשיכה להפסיד את הלבד שאני כופה על עצמי את הבדידות הענקית גם שיש סביבי מי שרוצה לעזור והכי כואבת את זה שזה בסדר וטריווילי שיהיה לי רע - שאני אכה את עצמי - שיפגעו בי - זה מגיע לי אבל לא מגיע לי טוב . וכשטוב לי וטוב לי בחיים וסה"כ החיים באמת יפים אני הורסת . אני הפוגעת הכי גדולה בעצמי ...צחוק הגורל אז זהו אמרתי ומבטיחה לעצמי שמהיום שיכאב לי מאוד אני אנסה להוציא רגל או אוזן כמו השפן - מיץ פטל . כי יש שם חיים בחוץ וחברים שאני רוצה ............

אם תרצי אהיה שם ואחבק. מחבקת גם פה, ב- נטוש. אבל, אנא, שם, אם וכשתוכלי. כי שם כולם ביחד ובעיקר אודי ויש לזה חשיבות קריטית בעיניי עכשיו. סוריקטה 07:46

אביב !!!! צימררת אותי מחדש.. לא מסכימה שתישארי לבד בשום מקום.... גם אז לא ויתרתי עליך כשלא הכרתי אותך על אחת כמה וכמה כיום כשיש היסטוריה יפה וחמה ואוהבת לא מתכוונת להשאיר אותך לבד.....זו לא דרך להשאר לבד ובטח גם לא ה..פתרון הנכון.....אם לא בא לך אודי מכל סיבה שלא תהיה אני כאן איתך....אל תחזרי לפגוע בעצמך...באמת הכי אמת שגם אז לא הגיע לך שיפגעו בך ובטח שלא מגיע גם היום..!!! אין חיה כזו עלי אדמות שאומרת שמותר לפגוע בך !!!!, גם לא את עצמך....!!! יפה שלי.....מגיע לך את הכי טוב שיש בעולם כולו.....וזה לא כולל פגיעות משום סוג שהו.... אוהבת אותך מכל ליבי ולא מוותרת עליך....הבנת !!! אני תמיד איתך כאן או שם בלי צנזורה רק רגשות אמיתיים מלב אל לב.....גם אם את זקוקה למעט שקט נפשי .....אני מחכה לך כאן....בשקט בלי להציק ובלי להפריע.....עד שתחזרי אלי.....חברות וידידות של שנים לא נמחכת במכי יד אחת....אוהבת אותך אהובה ומחכה לך .....חטולית

לא אלחץ עליך לעשות מה שאת לא מסוגלת.....מכבדת אותך ואוהבת אותך כמו תמיד....רק שתדעי שאני גם כאן ...ומצוות ואהבת לרעך כמוך ...גם מאפשרת זאת.....ואת יודעת מה לעשות כשאת זקוקה .....בכל מקרה מקווה שתתעשתי על עצמך כמה שאת יכולה ....ואני כאן...שם....ובכל מקום שיהיה על כדור הארץ....מחכה עם חיבוק דובי גדול עבורך....כמו פעם....בהמון אהבה...חטולית