לכן אהובות.... 70 תווים..(?).....

הי לכן... אממ...........אממ........... אביב יקרה.... וואוו... כן.. קראתי את ההודעות והתגובה של צוות האתר.. מרגישה קצת אשמה...אביב אני לא אשמה שהם בחרו להגיב להודעה שלי ולהודעה שלך לא.... ייתכן שהם בחרו להגיב להודעה שלי היות והיא היתה מיותמת ולהודעה של היה שרשור ולכן נעלם מעיניהם.. ???? ..................וואווו.................. כן.........הרגשתי לא נוח כשראיתי שהם לא הגיבו לך....תיארתי לעצמי שזה יעשה ל גירוי אטומי........אני חושבת שגם אני הייתי מרגישה רגשות דומים לשלך..........וואוו...... ...................................... ....................... וסוריקטה אהובה........ נכון... לצוות דוקטורס הגבתי לתגובתם ...זה מרגיש לי שונה מלכתוב פה או אצל אודי..... אצל אודי קשה לי לכתוב כי ...????????..כן..כנראה אני כועסת עליו על ש"נטש אותי/אותנו "שוב ועוד במצב שהבית בקריסה... בפורום הזה אני קוראת באופן קבוע (גם אצל אודי) ממעטת לכתוב בגלל שאני לא רוצה להגדיל ולהרחיב פיצולים נפשיים אצלי... .....אבל חשוב לי שתדעו שאני קוראת את כל התכתובות פה וגם אצל אודי...... ............................. אולי אני כן אעזור אומץ וכוח ואכתוב בפורום של אודי....??????? וחוצמזה באמת באמת שמאוד קשה לי לכתוב בשני הפורומים בגלל הטירוף של הפורמט החדש........זה באמת מאוד מאוד מאוד מתסכל אותי.... אוהבת אתכן,במבי.

במבוש ברור שאת לא אשמה זה סתם אני בתקופה קשה ודוקטורס פשוט לוחצים על היבלות........והכתיבה תאמת מדברת בשמי אבל מרגישה גם את סוריקטה .......זה קצת מרגיש שהשארתן אותנו מקדימה ואנחנו גוררות את העגלה ......ואישית מדברת רק בשמי עייפתי קצת.....אין ספק שאם רוצים לשמור על הבית צריכים להיות בו עם הקושי.....ומאוד מבינה את כולן ... אבל גם אני עייפתי ....ואני חושבת מה יקרה ביום שגם אני וסוריקטה נשבר ונשתוק ......

הי במבי יקרה. אני מציעה, שתנסי לכתוב אצל אודי. לכי, כמונו, על הקטע של הנקודות בין פסקה לפסקה. לי נראה שאודי ממש אוהב אותך וממש ישמח אם תגששי, ואם זה יקרה, גם אני ממש אשמח. יש לי תחושה שזה עשוי להרים את הקבוצה. אבל איך שאת יכולה. אמא צביה ברקע, לא? את לא לבד, אני מקווה. באהבה מסוריקטה 20:33

הי במבי שוב, שמתי לב שזה קורה גם כאשר מתמהמהים בכתיבת הודעה, ואז צריך להעתיק ולרפרש F5. סוריקטה 20:49

וואו..איזו הודעה כתבתי לאודי...וואו... הוצאתי לו את כל הכעס עליו על הפנים... עכשיו אני שוב מרגישה שאני ממש אוהבת אותו..... נראה לי שאני לא נורמלית...אשכרה משוגעת......אוהבת אתכן ,במבי. ואביב מתוקה, אצל אודי אנחנו קבוצה לכל דבר,גם אם וירטואלית...כולל תפקידים שאנחנו נוטלים על עצמנו..בהודעתך אני שומעת עייפות ואי שביעות רצון מהתפקיד שנטלת על עצמך.....מוזמנת לבדוק אם באמת לך:* מה/ האם התפקיד הזה משרת אותך...* התפקיד הזה מוכר לך ממערכות / קבוצות נוספות ? ובעיקר, התפקיד הזה מוכר לך מהמשפחה הגרעינית אליה נולדת? * מה לדעתך יקרה אם תרפי מהתפקיד הזה שמעייף אותך ? חיבוק ענקי לכן אחיותי האהובות-במבי

במבי אם לא שמת לב כבר די פרשתי ממנו ....והיום פשוט דוקטורס רק הגדילו לעשות...וכקבוצה אני פשוט מבקשת מחברות הקבוצה לתת כתף ולא להשאיר אותנו לבד כי לכולם קשה... ואני שמחה שכתבת מה שאת מרגישה .....אני בטוחה שאודי יקבל את זה באהבה...אוהבת אותך

הי אביב, בעיניי, לא פרשת. יש חלקים שאינך מביאה. זה לאו דווקא רע. אלה בדיוק החלקים שהמטפל שלי המליץ לי לא להכניס לפורום או אליו במיילים, ואת יודעת, אפילו לפגישות הוא מבקש שאנסה לחסוך ממנו. זה לא שלא היה להם מקום. היה והמון זמן. ואנחנו יודעים שהם קיימים, אבל הם לא חייבים לתפוס כזה נפח גלוי כלפי חוץ. - - - - - - - - - - כשניסיתי לשתף אותך בזה, נדמה היה לי שאת מרגישה מאד מותקפת ומאד לא מסכימה, מרגישה דלת נטרקת בפנים וחושך בעיניים, לא שייכת ולא רצויה ואוויר, לא נספרת ושויתרו עלייך, וסותמים לך ת'פה, או כובלים אותך לכאורה בקשירת משוגעים. ואני ממש אבל ממש ממש ממש מכירה את המקום הזה. - - - - - - - - - ייתכן שהדרך שהוצעה לי אינה נכונה עבורך עכשיו ובשלב זה. או שאינך יכולה לה, וגם זה בסדר. אבל אני מבינה את הרעיון של המטפל, ויש בזה משהו. הרבה משהו, כנראה. - - - - - - - - - - - - האמיני לי שאני למענך וכל הקבוצה. חבל שכל זה לא נכתב אצל אודי. אם תהיה הזדמנות - אעתיק. סוריקטה 06:54

העברתי כמה מהמילים בהתנסחות מעט שונה לפורום של אודי. מקווה להמשיך שם. סוריקטה 07:07

בוחרת להגיב לך כאן. עדין לא מסכימה אתך לגבי החלקים ,וזוכרת שאנחנו שונות . וזה גם מדייה ואולי לא ברור עד הסוף לי ולך ...אני והמטפלת עושות מאמץ עליון להביא את החלקים הפגועים הכואבים ,אין להם מקום בחיי ואנחנו מנסות לחבר בנהם ....לחבר בין הרגש להגיון... זה מהות האינטגרציה בן החלקים .....כשלחלקים האלה אין מקום והם לא מוכלים ....מגיע כעס כמו אתמול ... אז אישית מעדיפה לתת מקום לכואבים ולא לכעס..... מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי ואם לא זה בסדר ......והתחושה שסוגרים לי את הדלת בפנים ..........זה כי לי אישית קשה להביא את החלקים האלה ........ .ושנים של טיפול מכוונות לשם(גם הקודם). מאוד יכול להיות שאצלך החלקים האלה היו מוחצנים יותר ........אצלי כל השנים מיום שנולדתי רק החזקים מוחצנים ולחלשים אין מקום ... ...גם כשהייתי כאן בפורום הזה הבאתי רק כוח .....אצל אודי התחלתי חהכיז לתת להם מקום .... כרגע אבל אני צריכה קצת פנימה להיות עם עצמי .....לכן גם מגיבה לך כאן ולא שם .....

את אומרת שעוד לא בכית בטיפול .....שזה אומר שאין מקום לכאב .. זה האמיתי מול אמא .....אין מקום לרגשות כמו שכתבת אצל אודי בסוגרים ... אז לא מובן לי הלא להביא אותם .....אישית למדתי בטיפול כשנותנת לכואבים מקום יש הרבה פחות עד כמעט לא כעס .....ואצלי לרוב הוא מופנה כלפי .... אבל שוב מכוון שכולנו שונים בסופו של יום וגם מבנה הנפש שלנו שונה ככה גם הצרכים שלנו שונים וכל אחד מה שנכון לו .. ..... . נדבר

אני כבר מכירה שאני מרגיזה מאד בפרט אותך במילים האלה. בוודאי שיש מקום לרגשות כולם. אנחנו נישאר חלוקות או שאיני ברורה פה. רגשות שכאלה עלו אצלי על פני השטח אחרי עשרות שנים. ---------- אבל, נגיד, כשאנחנו כותבות לדוקטורס בשפה הזו, הם, לדעתי, גם לא מבינים מה אנחנו רוצים מהחיים שלהם (זה מאד עולם פנימי) ויש מצב שאנחנו נראות כמו מי שלא מוכנות להשתנות ותמיד להישאר 'משוגעות'. אני מתכוונת שכדאי להראות באופן מאוזן גם צדדים אחרים. אבל אולי אני טועה ואולי אני רוצה שהפורום יגדל וזה בולשיט. סוריקטה 09:51

מי דיבר על ההודעה לדוקטורס .......יצאתי שם סופר מטומטמת כועסת ומכוערת ........על זה אני מדברת שהחלקים הכואבים אין להם מקום יותר אצל אודי מגיעים אלו התוקפנים המכוערים .......כשאני כתבתי לאוגי וכאן בכאב שלחלק ממני אין מקום זה לחלקים הכואבים .... .והאמת שפשוט עייפתי .....מלנסות להסביר לכתוב .....בלי הרווחים אני לא אני......ויודעות משהו לבחור לא לכתוב זאת לא בריחה . .....זה בסדר ... .לפעמים גם אני זקוקה לזמן עם עצמי .......בדיוק כמו כל אחת מכן ....אוהבת והכל בסדר

ואני חושבת שמבינה וגם את מבינה. סוריקטה בלי פסקאות מרובעות גם היא סוג של סוריקטה אחרת. זה אולי הכי איפיין אותי וגם אחרות. יש לנו אולי הזדמנות להכיר גם את החלקים האלה. אולי לא בכיף שלנו, אבל.... ואני, בהן צדק, בעדך ולטובתך. ואני מבינה את הרגשת המותקפות, גם לו היו באים ככה מולי הייתי מבקשת להיכנע או לברוח או לבעוט. שלך, סוריקטה 13:43

סוריקוה גם אני אוהבת אותך ....וכן נפגעתי ואפילו מאוד .......ידעת שאני לא מאוזנת בחרת דווקא לתוך הקושי לכתוב משהו שידעת שירגיז .....יותר מזה כתבת בתודות על תוקפנות שתבוא מולך .....השאלה היא למה ???? למה בחרת לכתוב משהו שידעת שיפגע ??????האם האמת שלך והדרך שלך ושל המטפל שלך נכונים יותר מהדרך טיפול שלי ........אני כותבת לך שקשה לי להנכיח את החלקים הכואבים ....כותבת לך שלא יודעת לתת מקום לחלשים ......את כותבת שאת נתת להם הרבה זמן מקום ......זה אומר שבתוך תהליך הטיפול צריך לתת להם מקום ......אז מה הבעיה עם המקום שאני מנסה לתת להם????? .....ועוד יותר שאני כותבת לך שאני והמטפלת עובדות קשה שזה יקרה.....אז כן נפגעתי ויותר מזה זה תמיד מחזיר אותי אחורה למקום שחייבים להיות חזקים..........וכתבתי לך כמה פעמים ומחקתי כי לא רציתי לפגוע בך .......והכי כאב לי שבתוך שירשור שלי שהיה מיועד לדוקטורס בלבד ביקשת מאודי שיתמוך בך שלא צריך להביא פיצול לפורום........הכי בעולם מקווה שאודי יהיה מספיק חכם ולא יגיב לזה ,בטח שלא יתן מקום לכתיבה שלך שאין מקום לפיצול .....הפיצול הוא מי שאני!!!!!!!!!!!!! ......ומבחינתי תגובה של אודי לזה תהיי המכה האחרונה......גם ככה המטפלת ביקשה ממני לא להכנס לפורומים בשבועיים הקרובים לפחות ...עד שאצליח להיות מאוזנת.....אבל היה חשוב לי כן לכתוב כאן ולהסביר לך ולא להעלם .....וסביר להניח שהשאר בסביבה.....כי זאת אני 😊ואת באמת יקרה לי ....ואני יודעת שבאת מטוב ולא מרע ......ואולי כי היית צריכה אומץ לכתוב את זה זה נשמע לי ככה ....לא יודעת כלום ......