אתם יודעות .................

ככה בדלת הראשית אולי אצליח לכתוב משהו ....שלדים.....על חוט תלויים,......בלילות........במחולות יוצאים.......מהבטן,...........מהגב,......... מהראש,..........מהפה.........שלדים במחולות,..........יוצאים...........והגוף ,..........מגיב לחגיגה..........כמי שמכיר את המסיבה............הוא........מכיר את השלדים...........הוא זוכר.........את הימים .שלדים על חוט..........יוצאים............ מהגוף.................... כבר תקופה ארוכה , לפני כמה פגישות המטפלת אמרה משהו ומאז המערכת לא בסינכרון .........יצאה משליטה ....נמאס לי בעיקר ........נראה לי שנדונתי לחיות ככה כל חיי ........אין לזה סוף .....בכל תיבה יש עוד תיבה ........

הי אביב, אולי יש תיבות שנדונו להישאר סגורות. לפחות לפרקי זמן. שתהיה קצת התאוששות. אני לא רוצה להגיד גלים, כי זו מילה מעצבנת כשאת בתוך אחד כזה. אבל בינתיים אולי מסיכת חמצן זמנית? חיבוק, סוריקטה

והתיבות הלוואי והיו סגורות ......הלוואי.......הם מתפוצצות לך בפנים .. ,אבל זה בסדר יש עמידות , חיבוק חזרה

כמו מחלה אוטואימונית בה נאדית הריאה מתפוצצות בזו אחר זו ונגמר האוויר. אני מקווה שזה רק דימוי. מצב אמיתי כזה מסכן חיים ומצריך אשפוז בטיפול נמרץ. סוריקטה 11:16

את מתארת מצב מאוד מורכב .. באמת מאוד קשה לחיות בצורה כזו.....שלדים .....מחולות... ..לא פשוט אפילו לחשוב על זה....חיבוק גדול מאמי....לא מוצאת מילים מתאימות כדי להקל.....איתך בלב כל הזמן....חטולה מסטולה

אצלכן הכל כבר גלוי מאוורר מעובד?????... ........ יש לי עוד דרך כל כך ארוכה להגיע למצב שיכול להגיד ולהרגיש בעיקר להרגיש שהפגיעה הזו שלי ולא שלהן בעיקר שלה ......ועוד יותר להפנים ולהרגיש שמי שפגע בי זה אבא ... לדקלם זה נפלא זה משאיר את עולם הרגש מהותק במקרה הטוב זולג פנימה במקרה הפחות כייף ואז מידי פעם עפה לה תיבה או שלד ... ..תלוי מי סובל הנפש או הגוף .....וכן הגוף שלי מפורק לגמרי בשבועות האחרונים.

מתמשכת ולא נגמרת ....

הי, אביב. כפי שאני מבינה, אף פעם זה לא הכל. תמיד חלקי ואפילו חלקי מאד מאד. גם אני חזקה בדקלום בלי להאמין לעצמי. - - - - - - - - - - - כבר שנים שאני לא באנליזה, אלא טיפול ב'קטנה'. והחלטנו על שינוי גם בגלל שהאינטנסיביות חירפנה (מה שאת קוראת שלדים ותיבות). - - - - - - - - - - אביב, אני יכולה להציע לכבד אותך בכוס תה אכינצאה אורגני וחומוס עדשים כתומות (זה מה שאכלתי עכשיו). שלך, סוריקטה 13:43

המצב שלי שונה בתחליט השינוי מהמצב שלך....אין אצלי חלקים....כמו אצלך....אני בוודאות יודעת שאני זו שנפגעה.....גם מאבי....מילולית....ונפשית....וגם מעוד גורמים ....כלומר גברים...שהיו בחיי אימי.....שהיו בחיים שלי...כולל את כולם...והיו המון....לכן אחרי 4 שנות טיפולים....עזבתי..וחזרתי שוב לאחר עוד 4 שנים..למשך עוד כשנתיים.....אבל תמיד ידעתי שאני היא זו שנפגעה......אוהבת ומחבקת אותך יפה שלי....רק לו היו לי המילים כדי שאוכל להביע את גודל הכאב שאני מרגישה.....היתי כבר אומרת... כי מבחינתי זה.....בלתי נתפס להבין את המורכבות של הכאב שלך.....אבל איתך בליבי עד הסוף....חטולה מסטולה

הי חטולית, דיבור על חלקים הוא דיבור שנצמד לתפיסה פסיכולוגית לפיה כל אדם ואדם מורכב מחלקים. לפי תפיסה זו, גם את, חטולית, מורכבת מחלקים. - - - - - - - ספציפית, אני לא מכנה אותם בשמות, רק מדברת על אזורים בנפש שהם מפותחים יותר או פחות, שמופיעים בסיטואציות שונות. - - - - - - - - - -מנגנונים דיסוציאטיבים, גם הם באופן כללי קיימים אצל כל אדם, אבל כשמדובר על הפרעה בעקבות אביוז קיצוני, הנפחים והעוצמות נראים אחרת. - - - - - - - חטולית, מקווה שתצליחי לישון. כולי תקווה. סוריקטה 17:57

ואיך הכנת את החומוס ......

הי אביב, פשוט ביותר - עדשים כתומות מבושלות עם תבלינים. בסוף זה נמעך. סוריקטה 08:22

מעניין לערבב עם טחינה...

מערבבים עם טחינה. רק בריאות. :-) סוריקטה 14:19