וואוו....
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
וגם לא רואים את השעה בה ההודעה /תגובה נכתבה..
הי במבי, את פה! נכון ומעצבן, לא? השעה לפני חמש בבוקר אצלי. וקמתי חולה עוד יותר. לא בטוח שאקשקש היום. האם הירוק הזה - ביכולתו הזרחנית להעיר אותנו? סוריקטה
05:31 יתרונות - דימיון בין הנראה במחשב לזה שבסמרטפון (אה, בסמרטפון זה כל כך קטן, שאולי פחות אפשר לומר נראה, אבל החזות דומה למדי). יאללה משקפיים. גם רואים את ההודעה אליה מגיבים בטלפון, וקודם זה לא עבד. בתחילת השינוי הקודם לא ראו גם את שם הכותב, כזכור לי. אין כאן הפרדה לפסקאות, בינתיים, וחבל. סוריקטה
נראה לי שכדאי שתודיעי להם שאת חולה לא נראה לי נכון לטפל בשני ילדים במצב הזה
טוב שאת כאן יש לי תחושה שאודי קצת נתקע כמו בשידרוגים הקודמים אז לא לברוח שוב ....בבקשה
באסה התגובות לא משתרשות כמו שצריך אין פסקאות הכל גוש ויותר נורא הכל פרוץ
06:02 אני הולכת לעבודה. זאת לא פעם ראשונה שאני חולה. גם ההורים חולים ושוכבים במיטות. להם יש את הפריבילגיה הזאת. אני מרגשיה שבסוג עבודה כמו שלי - פחות. סוריקטה
06:05 תגובה לאביב בעניין השרשור - נכון, לא רואים לאן שורשר ולמי מתכוונים סוריקטה (כן, הלב שלי מתנפץ לרסיסים, ההודעה מאתמול תקפה)
06:10 הי אביב, ישנם מצבים ספורים ספורים ספורים של הרגשה רעה (בדרך כלל הקאות קשות + שלשולים וכיו"ב) בהם אני מרשה לעצמי לא להגיע לעבודה. זה כשעד הסוף אני לא מסוגלת להרים את עצמי. וגם אז - זה לא עובר דרך רופא, מהסיבה שאני גם לא יכולה להגיע לרופא במצבים האלה. והם חולפים תוך פחות מיממה. גם אין לי חום. שנים. כמו שאמרתי - ככה זה. סוריקטה והלב המנופץ
אני מרגישה שאני משקרת. עם השקר הזה (שהוא אמת) לא אוכל לחיות. ירוק פה. ובכלל זה עץ של במבי. סוריקטה
