אונס ודיכאון

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

10/01/2005 | 11:57 | מאת: אמיר

שלום אני גבר בן 34 נשוי + 2, לפני מס' חודשים עברתי אונס על ידי 2 גברים. אני מיחס את האונס חוץ מהחלטה טיפשית שלי ללכת לזונה פעם ראשונה בחיים, גם למראה מאד צעיר שלי. זונה בת"א פיתתה אותי להיכנס אליה. דקה אחרי שנכנסתי לחדר נכנסו שני גברים לשדוד אותי תוך כדי איומים בסכין. בגלל שלא היה עלי כסף חוץ מ-100 שקל הם אמרו שאני אשלם להם במין. אני הרגשתי בהתחלה ממש שיתוק והתפשטתי כמו שהם דרשו. בהתחלה הם התרכזו במין אוראלי בלבד. שניהם מצצו לי די הרבה זמן ומה שקרה זה שהגעתי לצערי לזיקפה והרגשתי השתחררות מסוימת מהמתח. אחר כך הם עברו לאנאלי ועשו את זה "יחסית" די בהתחשבות אחד אחרי השני. הם הפסיקו לאיים בסכין, אפילו שמו אותה בצד. לא היה מכות או אלימות תוך כדי. הפעם היחידה שהם איימו היתה בסוף כשעמדו לגמור. כשסרבתי שיגמרו לי בפה הם שוב איימו שיפתחו לי את הפה עם סכין, ואז נכנעתי ושניהם גמרו לי בפה אחד אחרי השני. אחרי שהם התלבשו הם הלכו. בלי לאיים עלי שלא אתלונן. אני מסתובב עם מועקה עצומה בלב לא בגלל האונס אלא בעיקר בגלל התגובות שלי לאונס. העובדה שלא רק שלא התנגדתי, במידה מסוימת שיתפתי פעולה בפסיביות שלי שלא היתה מוצדקת לאור זה שלא איימו עלי רוב הזמן. כשהגעתי הביתה התקלחתי היטב והלכתי לישון, במיטה חלפו לי שוב התמונות ומצאתי את עצמי מאונן. האוננויות חזרו עד היום די הרבה למרות שאחרי כן אני מרגיש מושפל שזה בכלל קורה לי. לא הלכתי להתלונן במשטרה כי ההשלכות של זה על החיים שלי עלולות להיות דרסטיות. אני מרגיש ממש אימה מהאפשרות שיתברר שיש בי נטיות מיניות הומוסקסואליות שהתעוררו עקב המקרה הזה. זה פעם ראשונה שאני מתוודה על זה כי הייתי תמיד אופטימי ומאושר ואני מרגיש איזשהי שקיעה לתוך דיכאון, ואני חייב להסתיר את זה כמובן מאשתי. התחלתי לגדל זקן לאחרונה כדי להיפטר ממראה הביבי פייס ואשתי ממש לא מרוצה מזה. לא יודע איך להשתחרר מהמצב הזה, פשוט שחור בנשמה.

10/01/2005 | 12:25 | מאת: כתם לידה

10/01/2005 | 14:30 | מאת: פיה

ככל שתמהר לפנות לטיפול כן ייטב. בינתיים אני יכולה לומר לך רק (ואיני יודעת באיזו מידה תוכל להפנים את זה) שאתה לא רע ולא עשית שום דבר נורא והצורה שבה נהגת רק היתה ביטוי של יצר החיים שלך וזה דבר טוב. אם אתה יכול תקרא את המאמר הבא ותנסה להחיל אותו על מצבך בשינויים המחוייבים. http://www.maytal.co.il/english/article_eli.htm בשלוש הערים הגדולות יש מרפאות לטיפול פסיכולוגי בנפגעי תקיפה מינית וגם דרך מרכזי הסיוע 1202 ניתן לשוחח בעילום שם ולקבל הפניה ותמיכה ראשונית.

10/01/2005 | 15:00 | מאת: אופיר

העובדה שפנית לזונה לא הזמינה את כל ההתעללות בך. אל תרגיש אשם. הגירוי המיני שחשת הוא טבעי. גם נפגעות גילוי עריות מספרות שלפעמים המגע והחום ותשומת הלב והליטופים היו נעימים ואז מחריפה כמובן תחושת האשמה. וכן המבוכה והבלבול. הגוף לפעמים עובד על טייס אוטומטי וכשעושים לו נעים הוא מגיב. אין לכך קשר עם נטיות הומוסכסואליות. האוננות שלך יכולה להיות דרך שבה אתה מנסה להחזיר לעצמך שליטה ולו חלקית ורגעית בזכרון ובשחזור של הארוע. גם אני מציעה לך להעזר במרכזי הסיוע ובטיפול נפשי מאחר וללא ספק עברת טראומה משמעותית. העובדה שהסכין הונחה לפרקים עדיין לא העלימה אותה או את הנסיבות הכוחניות כולל העדיפות המספרית שהיתה לתוקפים עליך. מאחלת לך הרבה בריאות והצלחה. האם אתה שוקל לספר לאשתך? או שאתה חושש שהדבר יפרק את נישואיך?

09/08/2010 | 15:27 | מאת: ....

יש איזה מספר אפשר להתקשר אליו בנוגע להטרדה מינית בגברים בלי שיידעו מי אתה? ובלי שיבקשו פרטים לגבייך?

09/08/2010 | 15:27 | מאת: ....

יש איזה מספר אפשר להתקשר אליו בנוגע להטרדה מינית בגברים בלי שיידעו מי אתה? ובלי שיבקשו פרטים לגבייך?

10/01/2005 | 15:42 | מאת: מתוסכלת

תחושת העונג שלך כביכול מאז קרות הארוע הטראומטי, הנו לצורך השגת שליטה וכוחניות בהתייחס למקרה ולאפיזודה בה היית חסר אונים, חסר ישע ובעמדת החלש ו"הקורבן"... אין בכך להעיד על נטיות הומוסקסואליות כלל ועיקר. והגוף הנו תבנית אינסטנקטיבית, טכנית, מכנית..שפועל על פי חיישנים וגירויים חיצוניים, ללא הקשר לגירוי פנימי מהותי. המלצתי לך, גש לטיפול בהול, לנפגעי תקיפה מינית. ויפה שעה אחת קודם. המתוסכלת האלמותית.

10/01/2005 | 21:19 | מאת: אופיר

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2745418,00.html מקווה שתבין שזה לא באשמתך. אשמח אם תרצה לשתף אותנו בנוגע לאיכות ולמהות יחסי האישות שלך עם אשתך קודם לאונס שעברת.

10/01/2005 | 22:02 | מאת:

מצטערת לשמוע על החויה הקשה והטראומטית שעברת.... האיום וחוסר האונים בו היית השאירו אותך קפוא וללא יכולת תגובה....לא יכולת להגיב אחרת.. רגשות האשם המלוים אותך...בעקבות השתלשלות הענינים ועד האונס, מכאיבם ומקשים ..איני יודעת כמה תאמין ותשתכע ..אך לאף אחד אין זכות לפגוע בך גם אם הלכת לזונה....והאשמה על מה שקרה היא לא בך... התגובה לחזור הבייתה להיכנס לישון ולקוות שהכל יתגלה כסיוט שחולף....מובנת בהחלט ...הרצון לא להרגיש... לא להאמין שזה קרה...והנסיון להחזיר את השליטה....לבדוק ולהתמודד דרך אוננות גם כן... הרגשות שחשת במהלך האונס אינן מעידות על נתיותך....הגוף פועל באוטומט...גם שהרגש אומר את ההפך הגמור.... לכן לא פעם לאחר חויה קשה של אונס, יש קשיים סביב קיום יחסים, כאשר רגשות ההנאה מתערבבים עם רגשות שלילים (לפעמים של גועל, סלידה,...) מצטרפת לכל מי שהמליץ לפנות לטיפול במהרה.... מחזקת אותך ומזמינה אותך להשאר לשתף ולעדכן..