לעיתים אני מרגישה רקובה

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

23/10/2006 | 10:31 | מאת: כאב הלב

רקובה עם עצמי , עם העבר הרע שלי , קשה לי להשתחרר מההרגשה הזאת , זה רע מדי, קשה מדי , אני חושבת לעצמי שמסכן הגבר שיתחתן איתי , מה הוא פשע בחייו שהוא צריך אישה רקובה שכמותי , פצועה, לא נקייה..... אתמול שוחחתי עם חברה טובה ושתפתי אותה קצת בעבר שלי והיא פשוט הזדעזעה לשמוע והיא בקושי שמעה , ספרתי לה כה מעט והיא נחרדה , לא האמינה..... אני עדיין מפחדת....מפחדת ממנו...מהשקט שלו....מהמבטים שלו...... מה אני שווה? כלום....אפס מאופס עם עבר מסריח....קשה לי עם עצמי...קשה לי לקבל את עצמי ולנסות לאהוב את עצמי ולהעריך את עצמי ולו מעט....לא מרגישה יפה...לא מרגישה אישה....לא מרגישה כלום.....אמרתי לאמא שלי לפני מס' ימים כמה הם הרסו אותי ואת חיי......והיא כרגיל שתקה.....נמאס לי מהשקט הזה....לא רוצה את השקט שלי,לא יכולה לסבול דממה.....נמאס לי לחיות בתוך הבועה של עצמי, עם פחדים וחששות , אני מרחמת ושונאת בו זמנית את הילדה בתוכי....היא מגעילה אותי כ"כ אך מצד שני אני כ"כ מרחמת עליה ועל כל מה שהיא עברה....קשה לי להאמין זאת אני! איפה הילדות שלי? היכן הבגרות? היכן הנעורים? שום דבר לא קיים ואי אפשר להחזיר שום דבר אחורה , רק להביט ולכאוב...לכאוב על העבר שלי...עבר כה קשה..... מי יקבל אותי? מי ירצה אישה כה רקובה עם כ"כ הרבה בעיות??? טפש הבחור שיתקרב אלי....שילך...שיברח מהר!!!!!!!!!! לא כדאי לו! כולם פגעו בי , כולם הרסו אותי....כל הגברים שהיו בחיי שפגעו ורמסו אותי כעפר.... חשבתי שזה בסדר....חשבתי שזה מותר....זה מה שהכרתי .....לא הכרתי מציאות אחרת....ואת ? איפה את היית? אמא? ראית שפוגעים בבתך ושוב לא עשית דבר.....עצמת את עינייך ושוב שתקת..... זאת אני....בחורה צעירה עם עבר רע....מישהו רוצה אותי??? לא כדאי...תברחו! מצטערת על כל מה שכתבתי , מקווה שלא עוררתי דברים כואבים אצלכן.... סליחה

לקריאה נוספת והעמקה
23/10/2006 | 10:48 | מאת: ליז

כאב לב יקרה , אי אפשר לשנות את העבר.... אך עם המון המון עבודה אפשר לשנות את הדימוי העצמי, ותמיד תמיד תזכרי יקרה - הם הרקובים , הם אלו שצריך להתרחק מהם, הם עם העבר רע, והיא ששותקת בטוחה שתקועה לה גולת ענק בגרון לא לבלוע ולא להקיא אין לה כוחות להתמודד . תמצאי מקום לחלוק לשחרר לדבר את חייבת לעצמך , כאן זה טוב אבל נשאר בגדר לחישה . מכירה כל כך את הצורך שמישהו יבין ,שמישהו ישמע ,אבל מי ? מי מתאים ? מי יכול להכיל ? וכשכבר מספרת ... כמה לספר ? האם מאמינים ? אז מה הם חושבים עלי עכשיו????????? חמודה , חייבת למצא מישהו שאת סומכת עליו ולקבל עזרה , להשתחרר מהמועקה האיומה . שולחת חום ואהבה - ליז

23/10/2006 | 11:33 | מאת: כאב הלב

יש לי את המטפלת שלי...אך עדיין קשה לי לדבר....אני לא יודעת איך מדברים, לא מכירה משהו אחר מכירה רק את השקט הארור הזה, רוצה כ"כ להשתחרר ממנו! תודה שאת פה

23/10/2006 | 11:14 | מאת: ליאור

את בן אדם מדהים, ואני אומרת לך, למרות שלא מכירה אותך אישית. הכאב הזועק מבעד לשורות. הילדה שפגעו בה... יקרה, הם הרקובים!!! הם הרעים!!! לא את !!! את חזקה.... את יפה... את טובה.... את שורדת חיים בלתי אפשריים, ורק על זה אני מצדיעה לך !!! והלב הטוב שלך, והיכולת נתינה שלך.... מי שיתחתן איתך יהיה מאושר.... אין לי ספק בכלל. לברוח? מהרעים...ואת? תמיד בצד של הטובים.... מקווה שהתחושות הקשות האלו, יעזבו אותך בקרוב... אני כאן יקרה...מחבקת לימים טובים יותר... ליאור

23/10/2006 | 11:31 | מאת: כאב הלב

את יודעת מה יפה? אמרת לי דברים כאילו שאת מכירה אותי....זה מפתיע ומרגש בו זמנית, תודה לך על החיזוקים , זה כ"כ יפה מצידך. תודה שאת פה זה כ"כ מנחם , אין לך מושג כמה! תודה לך !

23/10/2006 | 11:31 | מאת: כאב הלב

את יודעת מה יפה? אמרת לי דברים כאילו שאת מכירה אותי....זה מפתיע ומרגש בו זמנית, תודה לך על החיזוקים , זה כ"כ יפה מצידך. תודה שאת פה זה כ"כ מנחם , אין לך מושג כמה! תודה לך !

23/10/2006 | 11:54 | מאת: שדה ניר

קודם כל אני אוהבת אותך!ובעיני את בחורה יפה, רגישה, עדינה ומקסימה ובעלת לב רחב!!!! זה מצוין שהוצאת ושיחררת את כל הגועל האישי מן העבר המכוער ואני בטוחה שתמצאי מזור לנפשך הדווייה בסופו של דבר ותגיעי מודעת לעצמך, בשלה, מכילה ומבינה יותר אל הזוגיות שלך אל האינטימיות הכל כך חשובה בזוגיות ואל המודעות האישית והסביבתית המטפחת ומשמרת את האהבה הזוגית! אני למענך תדיר. אוהבת מחבקת ומחזקת. שדה ניר

24/10/2006 | 00:32 | מאת: .חתולה

מקסימה שלי כל התחושות שלך עולות וצפות , כל הרגשות הקשים ,כל התהפוכות שעברת , כל הסבל שהיה מנת חלקך , כל השתיקות הרועמות שלה של אימך , כל השתיקות הכואבות שלך במשך כל השנים , הכל הכל עולה כי את עושה עבודה נהדרת בטיפול , אם לא היו עולים כל הרגשות האלה וגורמים לך להרגיש את כל זה , הייתי חושבת שמאוד קשה לך להתחבר אל הכאב הבלתי נסבל שלך , שאת ממש בורחת ממנו כדי לא להתמודד , אבל לא , יפתי המקסימה ,אלה הן " תופעות לוואי " של עוצמת הרגשות שלך הכלואים עדיין בתוך תוכך , אלה שעדיין כנראה אינך יכולה לתת להם ביטוי ,כל דבר יוצא רק כשבא זמנו ולא דקה אחת לפני כן , כך שאל תעני את עצמך ותוסיפי כאב על מה שכבר קיים ,אני בטוחה שהמטפלת שלך מבינה את המקום שבו את נמצאת , היא כבר תדע מתי לעזור לך לפרוץ את הבועה שלך , סמכי עליה , או שפשוט תבקשי ממנה שתעזור לך , ואת , לא רק שאת לא רקובה , את בקושי רק מתחילה לפרוח ,יגיע היום שתרגישי אחרת , מבטיחה לך !!!!!!! ומכאן שולחת לך המון חיבוקים חמים ישר מהלב איתך ובישבילך תמיד חתולה

24/10/2006 | 18:35 | מאת:

אני יכולה להבין את הכאב שלך את התחושות הקשות שעוברות עלייך.... גם בייחס לעצמך... אני כלל וכלל לא מסכימה איתן.... זה שנפגעת לא הופך אותך חלילה לרקובה... אני החושבת שהרקוב זה זה שפגע בך.... ואת מתמודדת עם כל התחושות האלה...ותחושה הגדולה היא לבד... אף אחד לא מגן....לא הגן עליי מעולם... וזה כואב...ועצוב מגיע לך להרגיש בטוחה ומוגנת... מגיע לך להרגיש אחרת לגבי עצמך... מגיע לך את כל הטוב שבעולם... אני מקווה שעם הזמן תוכלי לשנות את היחס וההרגשה הזו כלפי עצמך מחזקת אותך אידה