פתאום נכנסתי ללחץ

מחרתיים בעלי טס לחול לשבוע. עד עכשיו הרגשתי עם זה בסדר גמור. אפילו הרגשתי שמתאים לי להישאר קצת לבד עם עצמי. ועכשיו פתאום התחלתי להרגיש חרדה. אני אפילו לא יודעת למה. אני בקושי אהיה לבד. שישי-שבת אני עם חברה שלי ואחר כך יש לי רק עוד 4 ימים עד שהוא חוזר ואם ארצה אוכל להיות כל הזמן הזה עם חברות שלי אחרי עבודה ולימודים. וגם זה קורה מדי פעם שאני לא נמצאת בבית כמה ימים ולא רואה את בעלי. אז לפי ההיגיון אין שום סיבה להיות בחרדה. ובכל זאת... אבל יש את ההרגשה שאני נשארת לבד, שאין מי שיגן עלי... אולי זה שיחזור של ההרגשה שלי מהילדות המוקדמת, כשהוריי השאירו אותי לבד בבית בלילה והלכו לבלות. אני לא זוכרת את ההרגשה הזאת. אני זוכרת שאהבתי כשהם הלכו ויכולתי לעשות כל מה שבא לי. אבל אלו הם זיכרונות החל מגיל 6 והם התחילו להשאיר אותי לבד מאז שהייתי בת שנתיים וחצי. אז סביר להניח שאם הייתי מתעוררת ומוצאת את עצמי לבד זה היה מפחיד אותי מאוד.

מרגישה כמו ילדה קטנה שרוצה חום, אהבה, הגנה ואין לה ממי לקבל את זה ודווקא כן יש לי ממי לקבל את זה, אבל אני לא מצליחה להרגיש את זה, להפנים את זה

ביום יום. גם אם הוא נוסע הוא יחזור אבל הרגש הזה של הקירבה של הגעגוע של ההשתייכות הוא טוב. לא יודעת מה הייתי עושה בלי האהבה והתמיכה שלו. ועברנו משברים קשים ביותר ובכל זאת... היום חשבתי על זה על כמה כאב כמה רעל כמה פחד יצאו ממני והוא לא ויתר ודחק בי להוציא ועמד בכל המבחנים שעשיתי לו ועדיין הוא חושש שאעזוב אותו ולא מעריך את מה שעשה עבורי ואני לא יודעת איך להרגיע ולהעביר אליו את הרגשות שלי מאד מתסכל להיות עם מישהו שלא מספיק אוהב את עצמו. אם הייתי מאחלת לך משהו זה היה שתוכלי לאהוב את עצמך. ואז תאמיני שאת ראויה לאהבה. שאת ניתנת לאהבה. ותרגישי אותה גם חודרת לפנים שלך ...

יכולה להגיד לך שגם אני פחדתי להשאר לבד,הייתי ממש נכנסת לחרדה בתקופת הנישואים לא הייתי כמעט לבד ואם האקס יצא למילואים הייתי מתאכסנת אצל חברות וככה זה המשיך עד שהתגרשתי והמציאות היתה שנשארתי לבד אז בהתחלה הייתי בורחת מהבית לישון אצל חברות אז זה היה טוב לכמה זמן אבל הרגשתי שכבר אין לי כוח לכל התזזית הזאת והחלטתי להשאר לבד,התקופה הראשונה היתה לי מאוד קשה הייתי הופכת את הימים בבוקר הייתי ישנה כי כל הלילה הייתי ערה,הייתי סוגרת את כל הבית בודקת מיליון פעם שהכל בסדר,עד שהחלטתי לישון עם אור בחדר ואור במרפסת אז בהתחלה ישנתי שעתיים בלילה ומתעוררת בבהלה,ולאט לאט הגדלתי את הטווח של לישון בלילה,לא היתה לי הרבה ברירה,כי התמוטטתי מעייפות היום אני כבר רגילה להיות לבד ואני כבר פחות חוששת,וזה כוחו של הרגל וחוסר ברירה וכן התחושות שאת מרגישה באים מהמקום ההוא בילדות,זה הרגשה מפחידה לקום בלילה ילדה בת שנתיים וחצי ולמצוא שאבא ואמא לא בבית, הצעה שלי תנסי להתאמן להשאר אפילו קצת,ותמיד יש לך את האופציה להיות אצל חברות הרשת הביטחון הזאת תמיד תהיה קיימת בשבילך.

אני לא באמת מפחדת להיות לבד ואני נשארת לבד מדי פעם, אבל תמיד אני יודעת שבעלי איפשהו בסביבה. ועכשיו המצב הוא שונה. הוא יהיה ממש רחוק. ולהתאמן להישאר לבד כמו שעכשיו זה אומר לשלוח אותו לחו"ל מדי פעם. זה נשמע לי לא ממש ניתן לביצוע. ואני זוכרת שיש לי את האופציה להיות אצל חברות או להזמין אותן אלי. ואני גם בונה על זה :)

זו נשמעת חויה קשה וטראומטית. הזכון הקשה, הפחד להתעורר להיות לבד , הוא ללא ספק תוצאה של טראומת הילדות הזו.. אני שומעת שבסך הכל דאגת לעצמך כיצד את מעבירה את התקופה ....שזה בפני עצמו מצויין... עכשיו את גם מבינה את משמעות הפרידה והלבד... מאוד חשוב לתת מקום לרגשות האלה....לדבר עם הסביבה...עם הבעל... כך שכל הרגשות האלה לא יפרצו פתאום..... תזכרי לעצמך כמה את חזקה...כמה כוחות יש לך.... גם אם יעבור קשה....זו עוד התמודדות שתגלי שאת יכולה לעבור.....לא רק לשרוד... מחזקת אותך אידה

אני יודעת גם עכשיו שאני מסוגלת להתמודד עם זה. אני לא חייבת לעבור משהו כדי לדעת שאפשר להתמודד איתו. לפחות לא תמיד זה נחוץ. ויחד עם זאת, אני יודעת את זה רק בשכל ולא ברגש. הבעיה היא שכדי לדעת ברגש משהו שהייתי צריכה ללמוד בילדות ולא למדתי, עכשיו, בגיל מבוגר, צריך לעבור את אותו המסלול עשרות פעמים על מנת שזה יחלחל פנימה.

אני יודעת גם עכשיו שאני מסוגלת להתמודד עם זה. אני לא חייבת לעבור משהו כדי לדעת שאפשר להתמודד איתו. לפחות לא תמיד זה נחוץ. ויחד עם זאת, אני יודעת את זה רק בשכל ולא ברגש. הבעיה היא שכדי לדעת ברגש משהו שהייתי צריכה ללמוד בילדות ולא למדתי, עכשיו, בגיל מבוגר, צריך לעבור את אותו המסלול עשרות פעמים על מנת שזה יחלחל פנימה.

שחף. אל נא תשכחיכי יש לך בעל (לרובנו אין בן זוג כלל, כל שכן- קבוע ותומך באש ובמים) יש לך שלל חברות, הצעות, הזדמנויות והזמנות. ובקיצור נמר. ולא נמלץ: שלל מתנות. והריחוק יגביר בכם את הצורך בקירוב. השהות וההשתהות בחו"ל תיישר את ההדורים בינכם, תביא לפסק זמן, להעירכות נוקבת, לחשבון נפש, לרצות לחבור לזוגיות אמיתית ולא לשנינו פורמאלית וכל אחד לחוד! הלוואי עלי. צרות של עשירים, יקירתי.

אני מאוד הייתי רוצה לקוות שאת צודקת בקשר להשפעה של נסיעתו לחו"ל. אבל אני לא יכולה להאמין שהכל כל כך פשוט. ובקשר לזה שאני נסועה ושיש לי חברות. כן, אני מאוד מעריכה את זה. לא יודעת איך הייתי סורדת בלעדיהם.