...

כמה קל וכמה מפתה..וכמה מסוכן כשהקולות בראש אומרים ומשכנעים שמכל הבחינות עדיף כבר לוותר...כמה קל להגיד לעצמי שלבנות שלי עדיף להמשיך בלעדי...כמה קל כשהן טוענות שוב ושוב שאני הורסת להן את החיים...כמה מפתה להגיד לעצמי שאם העבר נראה כמו שהוא נראה וההווה לא הרבה יותר טוב אז איזו תקוה יש כבר לעתיד?? כמה רצון יש בי עכשיו פשוט לוותר.... דמעה

אני לא מכירה אותך מספיק כדי לפרוס בפנייך את כל הסיבות והאנשים שבחייך שבגינם ממש לא כדאי לך לוותר, ושתחסרי להם.. ושאז יעלו בלי לפקפק מיליון דברים שהם משום מה (ואולי כן עושים זאת) לא אמרו לך עד היום. כמה את מוכשרת ,נפלאה, משקיעה את הנשמה ונותנת להם משמעות , בטוחה שהם שם, בטוחה שאם תחליטי גם תשמעי אותם ותראי אותם, יתכן שכרגע זה מאוד קשה אבל יקרה - תנסי - דברים קטנים , תתחילי לספור אותם, לאסוף אותם, לרשום אותם... עד שתשתכנעי. ויש גם אותך שבוודאי יודעת כמה וכמה דברים נהדרים להגיד על עצמך . וכמה וכמה דברים, שאת יודעת- שלא היית מוותרת עליהם בעד שום הון שבעולם. ואת , את שווה הון - נפש יקרה הון שאסור לוותר עליו. יודעת שהחגים הם זמן קשה, עוד שבוע וחוזרים לשיגרה מקווה שיעבור לך בשלום . שולחת כוח ותקווה. ליז

תודה..קשה לי לראות דברים טובים...גם ככ יש לי בראש קולות ביקורתיים כל הזמן אז שנוספים להם גם קולות של אחרים והכל ביקורתי כל כך..זה פשוט מתיש...והכל קשה עכשיו...כלכלית יש בלגן...והכיור במטבח נוזל אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי להזמין אינסטלטור אז אני עושה כלים באמבטיה...וסתם הכל מלחיץ ולא קל...קשה לי לא לרצות פשוט לוותר... דמעה

מילים מילים ממי שקרוב ממי שאוהב... מילים שנכנסות ומפוררות לנו את הלב.... אלה המילים של היום... מחר הן באותה המידה יכולות להיות הפוכות...לגמרי... קל וותר... ברגעים אלה... ובכל זאת שולחת לך חיזוק בתקווה שתוכלי לראות זוויות אחרות חג שמח אידה

כן יש למילים המון המון כוח...רק לפני יומיים דיברתי בטלפון עם מישהי יקרה לי מאוד...שיחה קצרה מאוד אבל המילים שלה חילחלו פנימה ונתנו לי כוחות ושלוה..הבעיה היא שמשום מה מילים קשות וכואבות נשארות חרוטות בליבי יותר ממילים טובות...אני יותר שומעת אותם מהדהדים בתוכי... מה שלומך? בניתם סוכה? דמעה

שולחת הרבה כוחות דמעה... אני בטוחה שלא פשוט לשמוע את המילים של הבנות.... זיכרי שהן עדיין מתבגרות.. לפעמים התפקיד שלהן זה לומר דברים, לבדוק גבולות... אני מתארת לי שזה מאוד קשה... יכולה לומר לך מנקודת המבט שלי שממש לא עדיף להן בלעדייך... אחד הדברים הקשים זה לאבד את אמא בצורה כזו... מחר יום חדש.... ואנחנו כאן, איתך...

דווקא אני חשבתי הרבה על הנקודה הזאת...שקשה לגדול ללא אמא ולאבד אמא ככה...גם אני איבדתי ככה אמא ומכירה היטב את הכאב ואת הקשיים שנגרמו מזה אבל אם אני חושבת טיפה לעומק ומנסה לדמיין איך חיי היו נראים אם אמא שלי הייתה נשארת איתנו אני די בטוחה שהמצב שהיה גרוע היה הופך לעוד יותר גרוע. הנוכחות של אמא שלי בחיי לפני שעזבה לא הביאה לשום דבר טוב...היא לא הייתה שפויה וסבלתי בגללה...אני יודעת שאני לא אמא שלי אבל אני מרגישה שאני עושה נזק לבנות שלי אז אני כבר לא יודעת מה עדיף להן בסופו של דבר.... דמעה