לא יודעת מה לעשות,

היום בבוקר התעוררתי עם כאב ברגל ושאני הולכת זה מגביר את הכאב,לא קיבלתי מכה, או כייוצתי שריר,זה כאב מוכר אז שהיה לי את הקריש דם ברגל,מפחדת ללכת להבדק, יודעת מה מחכה לי,כל הבדיקות במיון,ביחוד בדיקת גזים בדם,אין לי קוצר נשימה או משהו כזה אבל זה הרוטינה של הבדיקות עם אחת עם עבר כמו שלי,שהיה לי תסחיף ריאתי גם, אומרת לעצמי זה בטח יעבור ומושכת זמן,גם התחושה להיות לבד עם כל זה,וגם ללכת למיון לבד,לא רוצה להדאיג או להטריח אף אחת מהחברות שלי, הכאב הוא לא בשוק והוא לא חם אדום או כואב,אני כבר מומחית לזה,זה ברגל למעלה, פוחדת ללכת,מנסה להרגיע את עצמי שזה כלום,אבל הכאב בא בפתאומיות ,ובגלל הבלאגן שהיה ,לי לפני שבוע הורידו לי את האיזון נמאס לי כבר מהמחלה הזאת,אצלי אין מצב שעוברים על זה וזהו,אמרו לי אז כל כאב פתאומי לא לזלזל,והנה אני כאן לא רוצה ללכת להבדק.

אל תשחקי עם החיים שלך!!! רק לפני שבוע אמרת שאת לקחת החלטה לטפל בעצמך כמו שצריך ולעשות את כל הבדיקות הנחוצות אולי זה באמת כלום... ומה אם לא??? אני מבינה שמיון וכל הבדיקות שם זה מטיש ומייגע, אבל בשביל השקט הנפשי שלך וכדי למנוע סיכונים, לדעתי, את חייבת לעבור את זה את חייבת את זה לעצמך!!!

מקוה שאת יותר טוב... וכל הכבוד לחברה שלך שדאגה וליוותה אותך במיון... זה לא פשוט לגשת לשם... בטח לבד... חיזוק לשתיכן אידה

מקוה שיהיה בסדר וזאת תהיה אזעקת שוא בזמן האחרון הגוף מאותת לי שאני לא אשכח שיש לי מחלה לא פשוטה,ואני צריכה להיות במעקב המטלוגי.ולהתיחס ברצינות,ולא לזלזל נמאס לי כברררררררררררררררררררררר קודם הבלאגן לפני שבוע ועכשיו בכאב הפתאומי הזה.

כתם יקרה אני איתך....((((((((((((((((כתם))))))))))))))))))))))))) טוב שהחברה תהיה איתך ולא תהיי שם לבד..מחזיקה לך אצבעות דמעה