פורום שווה לכל נפש

אני לא מצליחה להירדם בשעות 4 ועד 6 בבוקר אני נרדמת ב8 כל יום וקמה ממש מוקדם ועירנית ולא עייפה כלל מה לעשות ?

שלום רונית, במה את עובדת שאת צריכה ללכת לישון כ"כ מוקדם? ו/או מה את עושה במשך היום שאת נרדמת בשעה 8 בערב? אין ספק ששינה כ"כ מוקדמת יכולה להעיר אותך בשעות האלו. שימי לב שאת ישנה בדיוק 8 שעות שינה. אולי זה בדיוק מה שהגוף שלך צריך- 8 שעות ולא יותר. נסי ללכת לישון יותר מאוחר ושימי לב מתי את מתעוררת. רק טוב ובהצלחה, אורית

שלום לך את הולכת לישון בשעה מוקדמת ולכן מתעוררת מוקדם. זה נראה לי פשוט. מה רע להיות עירנית אחרי 8 שעות שינה? אירית

הגעתי לשלב בחיי שאני נמצאת במצב של חוסר שביעות רצון ממה שקורה איתי. בכל מישורי החיים, אני מוצאת שקשיים רבים נובעים מאופי הילדות שלי. אני רוצה לפרוץ קדימה ולעשות שינויים. מצבי הכלכלי אינו מאפשר לי ללכת לטיפול פרטי אצל פסיכולוג, לאחר שבררתי עלויות. אני רוצה במספר פגישות מצומצם להבין את מהות הבעיה. במיילים קודמים תארת לי איך ניתן לפתור את הבעיה, לאיזה סוג טיפול לפנות וביקשת שאכתוב לך באיזה איזור מגורים אני גרה. אז אני גרה בבת ים. לאחר תיאור חוזר של הנושא.אני מתחננת אלייך לתשובה מהירה. מאוד חשוב לי להתחיל ולטפל. תודה.

שלום לך אני מכירה מטפלים שעובדים לטווח ארוך ולא טיפול קצר מועד. מציעה לך לפנות לפורום פסיכולוגיה להתעניין שם לגבי מטפל ספציפי באזור מגורייך שעוסק בטיפול קצר מועד. בהצלחה אירית

צהרים טובים לכולם .אני מעונינת ללשוחח עם אנשים הסובלים מחרדה המתבטאת מפחד מנסיעה באוטובוס ועל התקפי חרדה .פאניקה . ועל הדרכים להיתמודד ולחלוק אפשר לישלוח לי איימל

האי-מייל שרשמת שגוי, התכוונת לוואלה.קום?

נכון את צודקת . תודה טיטי .

מישהו יודע משהו על עיפות כרונית?

זוהי פנייתי השנייה לאחר שלא נעניתי.הנני פונה שוב בקשר לילדתי בת ה9 שהינה ילדת סנדוויץ אחותל2 אחים.לפני יומיים החלה לבכות בלכתה לבית הספר.בבכי הסטרי ביותר ומסרבת ללכת לבית הספר וגם לחוגים אחרי הצהריים.היא נצמדת אליי ולא עוזבת נא לחזור אליי בבקשה.היועצת של בית הספר הפנתה אותי לתחנת הנפש ולי זה נראה כצעד קיצוני מה לעשות???

מאמא לאמא, ברצוני לומר לך שאולי כדאי לפנות לשירות פסיכולוגי, כי למרות שאולי ההצעה נשמעה לך קיצונית מדי, ייתכן שהדבר יכול לעזור לביתך שהתנהגותה בדרך לבית הספר הייתה גם קיצונית ורחוקה מלהיות רגילה. את אמה והאדם שהכי קרוב אליה בעולם ואם היא זקוקה לעזרה עלייך לפנות לגורם העוסק בבריאות הנפש, כי אנשי מקצוע כאלה יכולים פעמים רבות בעזרת הכלים שהם רכשו בלימודיהם, לעזור לביתך לדבר על מה שמטריד אותה, לרוב כלים שאנחנו לא יודעים ולא למדנו. רצוי מוקדם מאשר מאוחר, פני לעזרה מקצועית. אין זה אומר שיש לילדת בעיה נפשית, אלא מצוקה שאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש (פסיכולוגים/עובדים סוציאלים...) יוכלו לעזור לזהותה... בהצלחה!

שלום לך אני מסכימה עם מה שנכתב לך. אם התנהגותה השתנתה בבת אחת , באופן קיצוני, יש לכך סיבה . והיא עלולה להיות סיבה רצינית. אני מציעה לך בשלב הראשון לשוחח איתה ולנסות להבין מה קרה לה? אני מאמינה שבתחנה לבריאות הנפש ינחו אותך מה לעשות ואיך להתמודד. בהצלחה אירית

יכול להיות שגבר בן 48 יסתפק בלקיים יחסי מין פעם בחודש? זה כל הקשר בלי התקשרויות ושיחות ובלי מפגשים. רק נפגשים פעם בחודש לארוחה שיחה ויחסים קשה לי להאמין שאין לו קשרים אחרים מה אתם אומרים הוא טוען שזה מספק אותו הוא ל רוצה להיות תלוי באף אחד האושר שלו בא מעיסוקים שונים: עבודה, שחמט,קריאה נא התיחסותכם המשך יום נעים

שלום לך בהחלט יכול להיות. קודם כל גבר בן 48, זה לא בחור בן 20. דבר שני אנשים נבדלים זה מזה ביצר המיני שהם חשים ולא כל גבר או כל אישה צריכים יחסי מין בתדירות גבוהה. השאלה מה איתך? האם לך זה מספיק? אירית

קשה לי מאד, בעלי חולה ואיננו עוזר לעצמו, אני עובדת קשה מאד,אין לי חברה ואני בודדה, אין לי בפני מי לשפוך את הלב ,מה עושים? איך מוצאים חברה ליחה ולתמיכה?

שלום לך שירי. לא ציינת בת כמה את, אם יש לך ילדים ובני כמה, איפה עובדת, תמיד אפשר להכיר אנשים בעבודה, בגן המשחקים,לחדש קשרים ישנים עם חברות מהעבר, וכמובן, לבדוק מה טיב הקשר עם הבעל? אפשר לעשות דברים ביחד. אפשר גם ללכת לחוג כמו ריקודי עם, סתם לעשות הליכה בערב וכדומה,, לא מכירים ביום אחד אך בהחלט ניתן להכיר כמה. גמר חתימה טובה

שלום לך בדידות היא תחושה קשה מאד עבור כל בני האדם. ואכן "לא טוב היות האדם לבדו". אפשרויות שעומדות בפנייך לפנות לעובדת סוציאלית בשירותי רווחה, לשוחח איתה ואולי היא יכולה להפנות אותך. אפשר להשתתף בכל מיני פורומים של תמיכה ולנסות דרך זה ליצור קשר, אפילו טלפוני, אם נשים נוספות. את יכולה לפנות לנעמת או ויצו, אולי יש להם קבוצות תמיכה של נשים שמדברות. יש היום המון אפשרויות, צריך רק לעשות כמה צעדים... את מוכנה? בהצלחה אירית

אבקש למצוא מטפל באיזור חולון, בת ים, תל אביב. תודה. כל זאת בהמשך לפנייתי הקודמת

תכתבי לי לאימייל [email protected]

שלחתי לפורום מייל נוסף בנושא בתאריך 14.10.05, אבקשך הפניה לגורם שיוכל לעזור לי במהרה באיזור מגוריי. תודה

שלום לכולם, רציתי לשתף אתכם בבעיה מסוימת ולא ברורה, לא ידעתי באיזה פורום לבחור במבחר הפורמים שהיה בעמוד הראשי, אין לי מושג לאן בדיוק לשייך את זה, אם זה לא המקום ותוכלו להפנות אותי - זה יעזור לי מאוד. תראו, אני בן 19, לפני גיוס... לפני כ 3-4 שנים ביקרתי בבית כנסת באחד החגים, והוזמנתי לעלות לקרוא מהתורה. כשעליתי לדוכן לקרוא, חשתי בדבר מוזר שמאז ילווה אותי עד היום...במשך 4 שנים.. מה שחשתי בפעם הראשונה אז, היה רעד מטורף שהתחיל באיזור המרפקים כחולשה, המשיך לכפות הידיים, ואז הרגשתי שכל הראש שלי רועד עד כדי שהוא עומד לעוף מהמקום... לא הייתי בטוח שכולם שמים לב, ופתאום נכנסתי למערבולת, מערבולת של כמה שניות, שאתה מתקשה לחשוב מה לעשות...זה כמו שרודפים אחריך עם מכונית מהירה והאופציה היחידה שלך זה ליפול מהצוק או לעצור ושיתפסו אותך... באותו רגע שהרגשתי שהעורף והראש שלי פשוט רועדים בצורה מטורפת, לא הצלחתי להרים את הראש, הוא נתקע בדפים כי פחדתי שאם אני ירים אותו אני ירעד לגמרי, אני אפילו חושב שלא הייתי יכול להרים את הראש אפילו אם הייתי רוצה, מרוב הרעד. זה היה בשבילי מוזר, הייתי אז בערך בן 14, ועד אז הייתי עולה לבמות בבית הספר וקורא בטקסים בלי להתרגש בלי לרעוד בלי כלום. כשירדתי מהדוכן של הקריאה בתורה הרגשתי נבוך, הייתי בטוח שכולם שמו לב, אפילו דמיינתי לעצמי אנשים אומרים "מה קרה לו, מה הרעידות האלה".... רציתי להרוג את עצמי באותו רגע. מאז עברו 4 שנים, ואני מרבה להתרגש אפילו מפגישה של מכר ברחוב כשאני אומר לו "שלום" אני מסוגל לרעוד, אני לא יכול להשתלט על זה. זה לרוב לא קורה במקרים קטנים. מכאן הגיעה הכותרת של - לא יכול יותר !!! ---- לפני כמה ימים היה ערב ראש השנה, מכאן אני מאחל לכולם חג שמח.... בכל חג בבית אני זה שמחזיק את כוס היין ואת הספר ומקדש. כל חג מאז אותו אירוע מלפני 4 שנים, כל חג שאני זה שקידש, קרה לי אותו הדבר - רק הפעם לא עם ספר תורה, אלא עם כוס יין..... כשאני מסיים את הקידוש ובא ללגום מהכוס, הרי בשביל ללגום צריך להחזיק את הכוס ולהוריד את הראש לכוס בשביל ללגום, התהליך הזה בשבילי הוא סיוט, כי כשאני מוריד את הראש ללגימה, אני פשוט רועד בטירוף, ב ט י ר ו ף.... וגם היד שלי רועדת בצורה חזקה.... לפני שנתיים הבנתי שכולם שמים לב לזה, כי חלק מהיין נשפך והבנתי שזה לא משהו פנימי, אלא חיצוני שגם שמים לב... אפילו אמרו לי "מה קרה לך"...כנראה שמרוב הלחץ אפילו העיניים של התגלגלו. ובכן, לפני כמה ימים היה ערב חג, וזה שוב קרה לי...אומנם במינון קטן יותר, כי לפני כל אירוע כזה אני יושב בחדר, נושם נשימות עמוקות ומעסה לעצמי את העורף, ומחזיק את הידיים בצורה מסוימת עד שהם ירדמו, ככה אני לפעמים מכניס לעצמי לראש שאולי זה מה שיעזור....אבל זה רק מוריד טיפה מהרעד...זה לא עוזר, כי גם בערב החג האחרון רעדתי וכמעט נשפך לי היין, וזה ממש אבל ממש לא נעים. אני בן אדם רגוע מטבעי, אני אפילו אדיש הרבה פעמים לדברים מסביב, אבל זה כנראה כי אני מפנים את העצבים שלי, אני עצבני מבפנים, אבל יש לי אמונה שבזכותה אני לא מתפרץ רוב הפעמים ורב עם אנשים, אני פשוט שומר בפנים, יכול להיות שזה קרה בגלל זה? השאלה שלי אם זה משהו בריאותי...אני עושה בדיקות והכל תקין אצלי ברוך השם. אם זה יכול לעזור - אני מרגיש בהרבה מחלקי היום לחץ בחלק האחורי של הראש, קצת מעל העורף, איפה שיש את העצם הבולטת...קרוב לאוזניים, לפעמים אפילו לחץ שהוא טיפה מעל לאוזניים, בחלק שאין שיער מעל האוזניים, אם הבנתם. מצטער על הסיפור הארוך שכתבתי, מי שקרא את כולו ומוכן לעזור הוא פשוט מציל נפש, כי זה מתסכל...אני בקרוב נכנס לאולפן הקלטות אני עובד על מוסיקה, אין לי מושג אם אני אוכל לשרוד ככה....... חשוב לציין שלפני חצי שנה הופעתי מול קהל רב (כ 300 איש), ואולי רעדתי אבל זה לא הפריע לי להופיע, אלה היו רעידות רגילות של כל אדם שמתרגש...לעומת ישיבה עם 4 אנשים בערב חג, ששם אני רועד. מה יהיה?........מקווה שתעזרו ושהצלחתם לקרוא, אני פשוט חייב לספר את זה, אני מרגיש מוזר בגלל זה....

תיקון בשביל שלא יבלבל: אני בן אדם רגוע מטבעי, אני אפילו אדיש הרבה פעמים לדברים מסביב, אבל זה כנראה כי אני מפנים את העצבים שלי, אני עצבני מבפנים, אבל יש לי אמונה שבזכותה אני לא מתפרץ רוב הפעמים ולא רב עם אנשים בזכות אותה אמונה, אני פשוט שומר בפנים, יכול להיות שזה קרה בגלל הפנמות? לחץ ועוד לחץ? אני לא יודע אם אני מסוגל ללכת עכשיו לפסכולוג או משהו, אני לא יודע מה לעשות זה כמו מבוך.

אירית :(

שלום לך סליחה על האיחור בתשובה. יכול להיות שאתה סובל מחרדה וכדאי לטפל בזה באופן תרופתי. אני מציעה לפנות לפסיכיאטר טוב שיאבחן את הסימפטומים. מה אתה אומר? אירית

בפסיכיאטריה, אני ממליץ לך לפנות לטיפול בהומאופתיה קלאסית שעושה נפלאות בהפרעות מסוג זה שציינת ואחרות. אני ממליץ לך לעיין באתר האגודה להומאופתיה קלאסית שם תוכל לקרוא על מהות הטיפול ההומאופתי ולמצוא מטפל טוב באיזורך. האתר: www.homeopathy-israel.co.il

אני בת 23 יש לי חבר 4 שנים. מזה תקופה ארוכה אני מרגישה שיעמום, צורך עז לחידושים וריגושים. ממש לאחרונה אני גם חשה שאני לא יכולה לבלות איתו יותר מדי זמן כי אני מאבדת את סבלנותי. יש לציין כי הזוגיות שלנו טובה, יש ביננו כבוד הדדי, אנחנו אוהבים אחד את השני וחשובים מאוד זה לזה. אני מאוד רוצה לחדש קשר עם אדם שיצאתי איתו בתקופה שבה אני וחברי היינו פרודים (לפני כשנה וחצי). אני לא יודעת למה אבל בא לי לחדש איתו את הקשר אפילו בתור ידיד כי לאחרונה אני חשה שאין לי הרבה חברים (וזה מאוד חשוב לי). אני לא רוצה לספר זאת לחבר שלי וזו תהיה הפעם הראשונה שבה אני אסתיר ממנו משהו, אני חוששת שזה יוביל לבגידה. מה עלי לעשות? האם זו תהיה טעות להיפגש עם האדם ההוא? האם כל הסיפור אומר שאני כבר לא מאוהבת בחבר שלי? יש לציין כי כבר נפרדנו פעם לחצי שנה והיה לי מאוד מאוד קשה - לבסוף חזרנו ואני שמחה שכך

שלום לך לפי מה שאת כותבת על הקשר, נראה לי שהחיפוש שלך וחוסר המנוחה שיש לך מהקשר, נובע מתוך מקום פנימי שלך שלא מסופק ורוצה כל הזמן יותר. אני מאמינה שלא יעזור אם תיצרי קשר אם הבחור ההוא . רצוי לך ללכת לטפל באותו מקום לא רגוע ולא מסופק. כי מדברייך אני מבינה שהקשר עם חברך מזה 4 שנים , חשוב לך בהצלחה אירית

אני סטודנטית בת 23. אני ממש מרגישה צורך לפנות לפסיכולו אך זה לא מתאפשר לי מבחינה כלכלית. ביררתי לגבי פסיכולוג קליני דרך קופת החולים שלי, אך התברר כי אין לא תהיה לי במסגרת זו סודיות רפואית ואני לא מוכנה לכך מפני שזה עלול לפגוע לי בהמשך הדרך (מבחינת קריירה). האם קיימת דרך נוספת לא כל כך יקרה מבחינה כלכלית? אולי במסגרת האוניברסיטה? אם כן מה ההבדל? תודה.

שלום לך את יכולה לפנות במסגרת האוניברסיטה, כנראה עובדים שם פסיכולוגים מתחילים אך הם מקבלים הדרכה מפסיכולוגים בכירים. אני לא חושבת שיש עם זה בעיה, במיוחד עם יש בעיה כלכלית ורצון לטיפול. בהצלחה אירית

אני סטודנטית בת 23. אני ממש מרגישה צורך לפנות לפסיכולו אך זה לא מתאפשר לי מבחינה כלכלית. ביררתי לגבי פסיכולוג קליני דרך קופת החולים שלי, אך התברר כי אין לא תהיה לי במסגרת זו סודיות רפואית ואני לא מוכנה לכך מפני שזה עלול לפגוע לי בהמשך הדרך (מבחינת קריירה). האם קיימת דרך נוספת לא כל כך יקרה מבחינה כלכלית? אולי במסגרת האוניברסיטה? תודה.

אם את לומדת באונ תא יש שם עזרה פסיכולוגית העלות היא 125 שח לפגישה אם אני לא טועה תסתכלי באינטרנט על שרותי תלמידים ייעוץ פסיכולוגי הקטע הוא שאת לא בוחרת בפסיכולוג או בפסיכולוגית וזה גם יכול להיות מתמחה אני חושב ויכול להיות גם קטע של המתנה לטיפול

אני בת 24 ויש לי חבר כבר 4 שנים. אני חושבת שהקשר שלנו מאוד מיוחד. אנחנו אוהבים אחד את השני מכבדים אחד את השני וממש נאמנים אחד לשני (עד כה). לאחרונה אני חשה צורך עז לחידושים למשהו אחר מזה שיש לי כרגע. חשבתי אפילו על פרידה אבל אני לא מסוגלת לעשות זאת (פעם אחת כבר יזמתי והיה לי ממש רע וקשה עם זה ). יחסי המין שלנו לא הכי טובים ואני מרגישה די משועממת, לאחרונה אפילו אני מרגישה שמסופקת מדי מהתדירות שבה אנחנו נפגשים. מרוב שעמום וצורך בריגושים חידשתי קשר עם מישהו שיצאתי איתו בתק' שאני והחבר שלי היינו פרודים (קשר וירטואלי בלבד) ואני חושבת שאני בדרך למעוד, כלומר להיפגש עם אותו אדם. אני ממש צמאה למשהו חדש, לא משנה מהו (לאו דווקא מבחינה מינית) העיקר שיהיה משהו חדש בחיי. האם זה כל כך חמור אם אני אפגש עם הבחור ההוא (אפילו בתור ידיד)? האם זה בפירוש אומר שלא כדאי להמשיך במערכת היחסים שבה אני נמצאת? ~ אני מרגישה שעד שאני לא אעשה זאת, אני לא אהיה שקטה כאילו זה יעזור לי לבחון את מערכת היחסים בה אני נמצאת, האם זו טעות? ~ איך זה עלול להשפיע עליי בהמשך הקשר? בבקשה, עזרי לי

אני בחורה שמשתעממת מהר בדברים. אני נוטה לבקר כל דבר בחיי ולחשוב כמעט על כל גבר בהגזמה. חשוב לי שהכל יראה טוב גם בעיניי וגם כלפי חוץ. אני מאוד זקוקה לשינויים מדי פעם ואני ממצה מהר דברים. האם זה אומר משהו בנוגע למה ששאלתי? מה אני יכולה לעשות בנדון? (ללא טיפול פסיכולוגי). תודה

שלום במשך הרבה שנים(מגיל 10 )אני חשה הרבה דברים מוזרים שרק גוברים אם השנים כמו נחיטות.אני תמיד הרגשתי כך אבל אם השנים דברים נעשו גרועים יותר במיוחד בגיל 18 היה לי דיכאון ש שנה שבו תחושות הכאב הכעס והפחד לא עזבו אותיץעקב הדיכאון ירדתי למישקל של 35 קילו (אני מטר 50 )ואז התחלתי טיפול בתרופות לחצי שנה והפסקתי ומצבי השתפר.עזבתי את הכדורים לפני שנתיים.היום אני בת 20 והמצב רק החמיר.אני לא יכולה לשלוט על עצמי יותר ולא יכולה לעצור את הכעסים האלא.הם שונים מכעס רגיל כי אני נהיית מאוד חיוורת ומרגישה שאני עומדת ליפול .יש לי תחושה ששני אנשים נימצאים בתוכי.אני ניכנסת לדיכאונות בלי סיבה ומבצעת דברים שאני לא רוצה לעשות.יש לי גם בעיות אכילה.אני לא מסוגלת לאכול יותר מ 200 קלוריות ליום.יש לי מצבי רוח שעולים ויורדים בלי הפסקה.יש לי תחושות של הרס שבא לי פשוט לקחת משהו שבניתי ולהשמיד אותו ואלא המצבים הכי נוראיים כי אין לי שום שליטה על ההתקפים האלא.ניראה לי שהדברים רק התגברו עם השנים לרמות לא הגיוניות.תמיד היו לי בעיות לתקשר אם אנשים אחרים אבל אני כבר עיבדתי שליטה על החיים שלי.יש לי תחושה שיש לי עוד מישהו בתוכי.אני ניסיתי להרחיב את הבעיה שלי כמה שיותר אבל זה נילווה אם עוד הרבה תגובות מעשים ואימפולסים שונים.אני אשמח אם תוכלי לאמר בערך את דעתך(השתחררתי מהצבא והפסיכיאטר המליץ לי ללכת לטיפול .אם תוכלי להגיד לי מה יש לי ואיך לטפל בזה כי זה מתחיל לעבור גבולות.יש ימים שבהם אני פשוט לא מתפקדת וזה גם בא בתקופות .

מיה שלום אין ספק שאת צריכה סיוע. את מציינת שההתקפים הם ללא שליטה ולכן כל מה שתנסי לעשות בכוחות עצמך לא יצליח אם לא תקבלי סיוע. הסיוע (תרופות וטיפול נפשי) יכולים להיות בסיס עליו תוכלי להתקדם ולבנות את החיים שלך. אל תתמהמהי בעניין של עזרה. ככל שתקדימי להבין שיש לך קושי אמיתי שצריך עזרה, כך תוכלי לבנות את חייך היטב. אינני יודעת לאבחן דרך האינטרנט וזה גם לא מקצועי. אני ממליצה לך לפנות לפסיכיאטר בשלב הראשון. לשמוע את דעתו, לחשוב אם מה שהוא ממליץ נראה לך. לנסות את מה שהוא מציע, לראות אם זה טוב עבורך וכמובן ללכת לטיפול בשיחות אצל פסיכולוג או פסיכותרפיסט (מטפל או מטפלת לפי מה שנכון לך) שיהיה המון בהצלחה אירית

עירית שלום קיבלתי את התרופה רסיטל ורציתי לדעת האם יש איזושהי התמכרות /התרגלות של המוח לתרופה הבנתי שהתחלה וסיום התרופה הוא הדרגתי , אבל האם זה אומר שביום שאסיים עם התרופה הגוף יוכל לייצר את המינון הרצוי בעצמו ? אנא עיזרי לי ?

כתבתי על כך בכמה פורומים יש כאלו שיגידו שאני אובססיבי וזה אכן נכון אני אובססיבי כלפי הנושא הזה והוא לא נותן לי מנוח לפני כחודש קיימתי יחסי מין עם נערת ליווי בפעם הראשונה והאחרונה בחיי תמיד זה נראה לי איום ונורא לעשות דבר כזה גם כלפי עצמי וגם כלפי אישה כלשהי באותו רגע לא חשבתי על כלום ופשוט החלטתי להתנסות בזה ועשיתי את זה ומאז אני חש רגשות אשם ופחד שלא אצליח להכיר אישה חדשה בעקבות הטראומה הזו אני מרגיש אדם סוג ג אני יודע שכבתי על כך במספר פורומים אבל אני רוצה לשמוע כמה שיותר דעות בנושא נושא שמעיק ומציק לי ולא נותן לי מנוח תודה רבה שנה טובה

היי ,אני עונה לך פה , כן הייתי הולכת עם אדם שהלך לזונה,אם יעשו סקר כל אדם 3 הלך ,אתה בסדר גמור.רגיל ,ובאמת שלא קרה כלום ,היא גם בסדר ,תתחיל להנות מהחיים ואל תחשוב על זה

תודה חנית על התמיכה אולי את צודקת בכל מקרה אני מרגיש רע תמיד חשבתי שהליכה לנערת ליווי זה מה שמבדיל אותי מגברים אחרים שלא רואים בכך פסול בכל מקרה זה באמת מכביד עליי ואני הולך לטיפול אבל באמת תודה לכל אחד שמעודד אותי אני באמת זקוק לזה

שלום, אני במצב רוח לא טוב. אני רוצה להתייעץ אם אני בדכאון או מצב רוח שיחלוף, ואם אני צריכה לפנות לטיפול. כבר שבוע אני מרגישה רע נפשית. מה שנראה לי נובע מכך שאני בערך חדשיים לא עובדת ולא לומדת.רוב הזמן אני בבית.בשנתיים האחרונות הייתי סטודנטית עם הרבה זמן פנוי. תקופות מסויימות עבדתי. במקביל חפשתי עבודה קבועה בתחום שלי ולא מצאתי. ולא תמיד הייתי במצב רוח טוב-אבל נראה לי כמו כל בן אדם. לפני שבוע אחרי שגמרתי לראות כמה פרקים של סדרה מסויימת(כי נגמרו הפרקים)-כך העברתי את הזמן שלושה ימים עם הפסקה בשבת. פתאום התחלתי לבכות, כאילו בלי סיבה במשך כמה שעות. במשך השבוע יצא לי בכי כזה 4 פעמים. יש לציין שגם התאבון שלי ירד מאוד (קרה לי פעמים בודדות בחיים בשפעת או אנגינה).אני מרגישה מגעיל בבטן, כנראה בחילות (יש לי שלשולים כבר כמה חדשים- יש קשר? ). יחד עם זה יש לציין שאני עדין נהנית לעשות דברים שאני רגילה. אני ישנה רגיל. אני מאד מודאגת מהקטע של הבכי. אשמח לתשובה. תודה מראש

שלום לילי, השבתי לך במייל הפרטי שלך. שבת שלום, אורית

שלום לך כתבת בתחילת ההודעה שאת במצב רוח לא טוב ולדעתי את צודקת. לפי מה שכתבת (אולי יש דברים נוספים ששכחת לציין) אולי מדובר בדכאון קל, שרובנו סובלים ממנו במיוחד בתקופה הזו. הכל תלוי במשך הזמן בו את מרגישה כך ובחומרת הסימפטומים. נראה לי טבעי, שאדם שאינו עובד או לומד וממעט בתעסוקה וביציאה מהבית, יהיה במצב רוח לא טוב. לגבי הבכי: בכי הוא שחרור, אני לא חושבת שיש משהו רע בלבכות, אלא אם כן זה קורה בתדירות גבוהה. העניין שכן הייתי מציעה לך לבדוק זה את נושא השלשולים שנמשכים כמה חודשים, זה מעיד על משהו לא תקין וכדאי לבדוק אותו. שיהיה בהצלחה אירית

חג שמח. מאיפה בדיוק להתחיל אני לא כול כך יודע, אבל ננסה בכול זאת. אני חולה במחלת מעיים בשם קרוהן כ-10 שנים. בסך הכול אני אדם מאושר, מבחינה בריאותית אני בסך הכול בסדר גמור. שאלתי היא לגבי דברים שאני סובל מהם מזה זמן רב מאוד אך קשה לי לשים את האצבע במדוייק על המקור לכך. יש לי תחושה של חסימה אנרגתית\נפשית\אחר שלא נותנת לי מנוחה מחשבתית, חוסר יכולת ריכוז ולהנות מדברים בסיסים שאני עושה. בעיקר אני סובל מאלרגיות חוזרות ונישנות בפנים שגורם לי לאדמומיות ופצעים ועוגמת נפש מזה זמן רב. שמתי לב לכך שכול פעם שאני נזקק להתפנות אני מרגיש כמו עיקצוצים וזרמים חשמלים מתחת לעור אשר גורמות לאדמומיות ופצעים.כמו כן ברגעי פחד\חרדה סמויים, ואפילו בתחושות של נוסטלגיה מהעבר. כמו כן הכתפיים שלי משוכות כלפי מעלה באופן קבוע, ופי הטבעת שלי מקובץ מבלי שאני ער לכך. לא הייתי ממש ער לכך קודם לכן.די מוזר! שאלתי היחידה האם ניתן להתגבר על פחדים, חרדות שלא במודע? האם טיפול פסיכו'(שאני ממש לא בעדו, מעולם לא הייתי בטיפול כזה), או טיפול אחר כמו קינסולוגיה שאני לא בדיוק יודע מה זה בכלל יכול לעזור או כול טיפול אלטרנטיבי יעיל אחר? תודה מראש, יניב.

שלום יניב, השבתי לך במייל הפרטי. שבת שלום, אורית

שלום יניב, ראשית כל, כל הסימפטומים שהזכרת הם אכן כתוצאה מהמחלה. נכון שלא יודעים ממה המחלה נפוצה ומה הפתרון לה. לפי דעתי ניתן לעבור טיפול ע"י איזון אנרגטי - כמו הילינג, טיפול מהרפואה הסינית, או כל טיפול אלטרנטיבי אחר שאתה מתחבר אליו. כמובן שאיני מבטיחה החלמה מלאה, אבל אני מבטיחה שיפור באיכות ההרגשה הכללית, הפיזית והנפשית. אין ספק שטיפולים כאלו עוזרים וגם למחלה עצמה. אני מצרפת לך קישור קצר על המחלה על מנת שתוכל לבחון אותה מהיבט אחר: http://66.249.93.104/search?q=cache:FLsCrS27BN8J:www.alternativit.co.il/Tjia 3.htm+%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA+%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%94%D7%9F&hl=iw מאחלת לך רק טוב, ושנה טובה מלאת בריאות, אורית מצרפת לך קישור שלי http://www.allbiz.co.il/business.asp?Searchtype=3&id=13002

שלום יניב להתגבר על פחדים וחרדות שהם לא במודע, ניתן רק דרך טיפול שנוגע בלא מודע. אני מאמינה מאד בטיפול. יש המון סוגים של טיפולים ואתה צריך לראות למה אתה מתחבר. לברר באופן יסודי, מהי שיטת הטיפול מי זה המטפל, לא להתבייש לשאול את כל השאלות שמעניינות וגם להעלות את מה שמפחיד ואחר כך להחליט מה מתאים לך. אני מבינה שאתה לא נמצא בטיפול וגם לא היית, יחד עם זה אתה מודע לכך שיש דברים הקשורים לתחום הרגשי נפשי שמפריעים לך. אם כך חפש את הטיפול המתאים. שיהיה בהצלחה אירית

אני בת 33 רזה: 45 ק"ג 1.50 בשבוע האחרון יש לי כאבים בקיבה באופן קבוע ללא הקלה וללא החמרה הרופא לא מצא כלום רציתי לדעת אם זה יכול לנבוע מעצבים רגשיים שעוברים עליי בחיי יש מתח ועצבים רבים ואם כן מה אני יכולה לעשות כדי להקל על הכאב? ולפעמים אני לוקחת להרגעה חצי כדור ואבן זה עוזר לי מאד להירגע לא כל יום אני לוקחת רק כשאני נורא מדוכאת או עצבנית דרך אגב אני גם מעשנת קופסא ביום. יש לי שלושה ילדים מקסימים הכאב יותר בצד שמאל מתחת ללב.אני מאד רוצה להשמין אבל כנראה מעצבים אני לא מצליחה אנא עזרתך דחוף

שלום מילי, אין ספק שהכאבים נובעים מרגשות אלו. לקיחת כדור בדרך כלל מקלה על המצב לאותו רגע בלבד ואח"כ הכאבים חוזרים ונישנים ובעצם לא נעשה כאן כלום. לא ציינת ממה נובעים העצבים והמתח שמלווים אותך בחיי היום יום. כשאנו עצבניים ובמתח אין ספק שזה מתבטא בכאבים בבטן - מערכת העיכול שלנו "מעכלת" את כל מה שקורה לנו בחיים. על אחת כמה וכמה שאינך אוכלת וזה גם בא לידי ביטוי בכאבים שיש לך בבטן. לפי דעתי את צריכה ללכת לייעוץ על מנת לפתור את הרגשות האלו ולטפל בה מהשורש על מנת שלא תחזור בעתיד ועל מנת שלא תפתחי לך מחלה במערכת העיכול כמו אולקוס או אפילו יצירת חיידק בקיבה וזה ממש לא נעים. דרך אגב,לידיעה כללית, הכאבים שיש לך מתחת ללב באזור השמאלי נובעים מהקיבה-שם היא נמצאת - בחלק הקדמי השמאלי של חלל הבטן. רק טוב, ובהצלחה, אורית מצרפת לך קישור שלי: http://www.allbiz.co.il/business.asp?Searchtype=3&id=13002

שלום לך אז את בעצם יודעת שרוב מה שאת סובלת ממנו, נובע מעצבים. לכן צריך לטפל בעצבים. כדור זו דרך אחת ואולי כדאי לשקול לקחת משהו על בסיס קבוע. כמובן שהייתי ממליצה על טיפול ולימוד דרכים להרגעה עצמית כמו : פעילות גופנית , מדיטציה, ריקוד ועוד. ישנן סדנאות שונות שיכולות להיות פתח להמשך. ישנם ספרים רבים שמלמדים טכניקות שונות וכמובן יש את הטיפול האישי שאין תחליף לו. בנוסף את צריכה ייעוץ תזונתי מוקפד. אין ספק שיש בתוכך אנרגיה רבה , אשר לא באה לידי ביטוי ולא מתפרקת ולכן מצטברים העצבים. את חייבת לטפל בעצמך, לדאוג לעצמך בראש ובראשונה. אל תזניחי. בברכה אירית

שלום רב, לא מצאתי פורום מתאים לשאלתי מקווה שאוכל למצוא כאן תשובה או עזרה / הפניה כלשהי מזה כ שלושה חדשים לערך שאני מתעוררת באמצע הלילה מספר פעמים ללא סיבה והשינה לא רגועה, אני לא מתעוררת מחלומות או משהו כזה אלא ככה פתאום כל רעש קטן גם יכול להעיר אותי לא זכור לי משהו שהשתנה מלפני שלושה חודשים ועד היום שכתוצאה מזה כל זה קורה. אני הולכת לישון בין השעות 01:00 -23:30 ומתעוררת בשעה 06:30 רקע כללי : גיל - 32 רווקה, בריאות תקינה, תזונה בריאה ומאוזנת, פעילה ספורטיבית 4-6 פעמים בשבוע מה יכולה להיות הסיבה לאור זאת שלא שיניתי כלום באורך חיי ?

שלום! קוראים לי שני. יש לי בעיה אשר כיום עם הרפואה הקונבציונלית אין לה פיתרון אך אם משהו בכל זאת מכיר משהו בל שם שיכול לעזור תודה!! אני כל יום קמה באצע הלילה לאכול. תופעה זו ידועה ומטופלת בצורה חזקה רק עם המטופל משמין. מה טוב במקרה שלי זה לא קורה, אבל מה כן אני קמה עייפה שזה חריג. אין לזה טיפול וחבל כי חיי נראים אחרים כשאני לא כמה כל 4 שעות לאכול.

שלום! קוראים לי שני. יש לי בעיה אשר כיום עם הרפואה הקונבציונלית אין לה פיתרון אך אם משהו בכל זאת מכיר משהו בל שם שיכול לעזור תודה!! אני כל יום קמה באצע הלילה לאכול. תופעה זו ידועה ומטופלת בצורה חזקה רק עם המטופל משמין. מה טוב במקרה שלי זה לא קורה, אבל מה כן אני קמה עייפה שזה חריג. אין לזה טיפול וחבל כי חיי נראים אחרים כשאני לא כמה כל 4 שעות לאכול.

שלום רב, לא מצאתי פורום מתאים לשאלתי מקווה שאוכל למצוא כאן תשובה או עזרה / הפניה כלשהי מזה כ שלושה חדשים לערך שאני מתעוררת באמצע הלילה מספר פעמים ללא סיבה והשינה לא רגועה, אני לא מתעוררת מחלומות או משהו כזה אלא ככה פתאום כל רעש קטן גם יכול להעיר אותי לא זכור לי משהו שהשתנה מלפני שלושה חודשים ועד היום שכתוצאה מזה כל זה קורה. אני הולכת לישון בין השעות 01:00 -23:30 ומתעוררת בשעה 06:30 רקע כללי : גיל - 32 רווקה, בריאות תקינה, תזונה בריאה ומאוזנת, פעילה ספורטיבית 4-6 פעמים בשבוע מה יכולה להיות הסיבה לאור זאת שלא שיניתי כלום באורך חיי ?

שלום לך קודם כל הייתי ממליצה לך לערוך בדיקות כלליות (אם עוד לא עשית). זמן השינה ,הוא זמן שהלא מודע שלנו שולט. אין ספק שמשהו מעיר אותך, זאת אומרת שאולי יש משהו שמטריד אותך ואת לא רואה אותו לאור יום ורק בלילה שאת נמצאת במצב ללא שליטה, הוא מראה סימנים. הייתי ממליצה לך בכל זאת לבדוק מה קורה בחיים שלך שיכול להיות בסיס לחוסר מנוחה או טירדה. בהצלחה אירית

שלום! האם זה נכון שתאי-עצב במח מתים בגיל הינקות בקצב מהיר יותר מאשר בגילאים בוגרים יותר? (אינפורמציה שקיבלתי במסגרת קורס מבוא לפסיכולוגיה שאני לומדת) תודה.

שלום דנה, אכן זה נכון. מצרפת לך קישור לקריאה בנושא: http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=9527

שלום רב! שאלתי היא מדוע תמיד כשאני נמצאת במצב לא כל כך טוב אחרי ויכוחים או כישלון שזה לא משהו מוזר אלא כולם נכשלים במשהו אבל מנסים שוב יש לי מחשבות אובדניות? ואם רגע אחד אני לא שולטת בעצמי אני באמת עלולה לפגוע בעצמי מודע זה קורה לי? ואיך אני אמורה לפתור זאת? תודה מראש שיהיה לנו שבת מקסימה חג שמח לכולם שנה טובה!!!

אין לך סיבות להיות נבוכה כי אם להיפך. את מודעת למצב ואת מבינה שזו בעיה. אני הייתי הולכת על טיפול פסיכולוגי, גם קצר מועד, אבל שם תהיה לך הזדמנות לבחון את העניין ולטפל בו. מדובר כאן במשהו חשוב וברגשות קשות ולפעמים קשה לנו להבין את זה לבד. יש בושה בלהתבייש לעזור לעצמך ולא להיפך. בהצלחה

תודה על תשובתך. אין לי כל ידע או נגישות כדי לפנות לגורמים שיכולים ליעץ לי למי לפנות. איפה מוצאים מאגר שמות פסיכולוגים לפי תת התמחות. איך אוכל לדעת איזה טוב, ומי מטפל באיזה שיטה. אודה על עזרה מכוונת נוספת. תודה מראש.

היכן את גרה? אולי אוכל להמליץ לך על מטפל או מטפלת טובים.

שלום , אני בדיכאון ובלעתי 10 כדורים של פרוזאק , אחד מהם הקאתי , מה שמשאיר לי בבטן 9 כדורים . אני סה"כ מרגיש עייף ובלעתי אותם לפני חצי שעה .. מה אני אמור להרגיש אחרי שבלעתי 9 כדורים של פרוזאק ? זה אמור לגרום לי נזק כלשהוא או שאין לי מה לדאוג ? אל תשאלו למה בלעתי ואיך בעלתי , רק תעזרו לי בזה זה דחוף ! תודה , ליאור

הי ליאור לפנות בדחיפות לרופא משפחה או למיון. ותכתוב לנו אחר כך אירית

שלום לך ... האמת כואב לי לספר על המקרה שלי אך אני חייבת עצת אדם מקצועי ... הייתי בקשר רציני ב 3 השנים האחרונות עם בחור נחמד, עברתי איתו המון דברים אך הוא היה אדם קשה בדעותיו לפעמים היה קיצוני ... פעם הוא נתן לי סטירה והשפיל אותי ... למרות שדילגתי ונתתי לו עוד משום שהרגשתי ... שהוא אדם שצריך עזרה וזקוק לי ... הרגשתי פעמים רבות קשה אך ... ידעתי שהוא אדם טוב ... אך הוא חזר על מעשיו.. הכוונה להשפלה , וראוי לציין שהוא היה מקנא נורא ורצה לדעת הכל איפה ועם מי אני ... נפרדנו ... לפני כמה שבועות ... אך אני מרגישה שהוא זקוק לי ... למרות שגם אני רוצה לחיות

אני בת 34 נשואה ואם לשתיים. יש לי קשיים בתחומים רבים כתוצאה מדברים שאינם פתורים עוד מהילדות שלי. הנישואים שלי במשבר ויש לי קשיים ביצירת קשים חברתיים. אני זקוקה לעזרה מקצועית. פעם שמעתי שניתן במספר מצומצם של פגישות לאתר את שורש הבעיה ללא מפגשים מרובים בין מטפל למטופל. אין לי אפשרות לעמוד בהוצאה כספית גבוהה. אבקשכם ליעץ לי איך אוכל לעזור לעצמי בעלויות לא גבוהות. תודה רבה. לעזרה מהירה אודה.

שלום לך קודם כל את יכולה לפנות לשירות ציבורי שניתן במרפאה לבריאות נפש במקום מגורייך (לא מטפל רק בחולי נפש אלא גם באוכלוסייה הכללית). אפשרות שניה לחפש מטפל שעוסק בEMDR, זוהי שיטה שניתן להגיע יחסית מהר לשורש הבעיה. חוץ מזה ישנם מטפלים שעוסקים בטיפול קצר מועד . בברכה אירית

לישון לא טוב, למרות שמרגישים שישנים טוב? בעיקרון אבל אני מתעמלת דווקא לפחות מספר פעמים בשבוע. דק.

שלום ! :) לאחרונה אני מרגיש קצת חסר ביטחון חושב יותר מדי על עצמי על היתנהגותי ומייחס יותר מדי חשיבות לדעותיהם של אנים אחרים עליי , רציתי לישאול אם יש איזה ספר בנושא של הביטחון העצמי שיעסוק בביטחון עצמי ועל הדרך בה אוכל לעמוד על הדברים שלי להיות ותר בטוח בדברים שאני עושה אוכל לעמוד על הרצונות שלי לא להיתעלם מהם ולא להיתייחס יותר מדי לאנשים אחרים אם יש ספר כזה אשמח אם תמלצו לי עליו תודה מראש :)

שלום לך איני מכירה ספר ספציפי על בטחון עצמי, אבל ניתן לעיין בחנויות ספרים ולחפש. אני לא כל כך מאמינה שבטחון עצמי, ניתן לשפר באמצעות ספר. ספר יכול לתת רק רעיון, כיוון , אבל לא לפתור את הבעיה. אם הבעיה מציקה מאד (ואני יכולה לתאר לעצמי שכן) אז אין מנוס מטיפול. בברכה אירית

שלום, אני לא בדיוק יודעת לאן אני צריכה להפנות את שאלתי. יש לי בעיה. אני כל הזמן נרדמת. גם אם אני ישנה מספיק שעות בלילה (המצב הרגיל) אני עדיין ארדם בפעולות מסוימות-כגון: לימודים,סתם קריאת ספר, צפייה בסרט בעיקר בקולנוע. וזה ממש מתסכל כבר, אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שהלכתי לקולנוע ולא נרדמתי. האם יש הסבר לתופעה? מה אפשר לעשות? דק.

שלום לכולם! שמי א,בן 22,כרגע אני לומד,לא מזמן עבדתי. ברצוני לשתף אתכם בבעיה,לפני חצי שנה חברתי נפרדה ממני עקב אי יכולתה לשלב אותי בחייה,כמו כן עקב לחצים מאמה שלה.ממש אהבתי אותה,היא היתה הכל בשבילי,היו לי חלומות איתה,אפילו להתחתן איתה רציתי אבל הכל התנפץ ללא אזהרה וסימנים.נכון לעכשיו לאחר די הרבה זמן הצלחתי להתגבר זאת לאחר של סבל נוראי של 3 חודשים שבו ישנתי מרוב דכאון וחיי היו עבודה-בית וחוזר חלילה,לא אכלתי וירדתי 3 קילו.עם כל הזמן הזה שעבר אני עדיין לא מצליח לשכוח מהאהובה שעזבה אותי בניגוד למה שכולם אומרים ומה שצריך לעשות.אני נזכר בה כל יום,תוהה לעצמי מה היא עושה,איך היא חייה את חייה?האם יש לה חבר חדש?אפילו לחלומות היא חודרת ולפחות פעם בשבוע אני חולם עליה.אין לי ספק שאני עדיין אוהב אותה,ואתם יודעים מה?זה פשוט נמאס לי לחיות ככה.נמאס לי לתהות מה היא עושה,נמאס לי לחשוב עליה ולכאוב איך היא יכלה לעשות את זה ולמה היא לא מתקשרת?נמאס לי להתגעגע לחיבוק שלה ולקול שלה,ולריח כי אני יודע שזה לא יחזור לעולם וכל זמן שאני חושב עליה זה רק מכאיב לי,אני מנסה לשכוח אבל זה לא מצליח,אני חיי את חיי,עושה דברים,עובד,לומד,יש לי חיי חברה אבל כלום.אני עצוב בפנים,מדוכא ורע לי כי אני אוהב אותה והיא כבר לא כאן,איתי,אז לפחות לשכוח אבל גם את זה אני לא מצליח לעשות.לא מזמן הכרתי מישהי,היינו חברים חודש,חשבתי שיהיה לי טוב ואכן היה לי טוב לזמן מה,לא התלהבתי יותר מידי מהקשר כי היא לא השתוותה לבחורה שעזבה.לבסוף נפרדנו כי גיליתי שזו הסתירה ממני פרט מאוד חשוב עליה וסיכנה את בריאותי בכך.בקיצור,מה לעשות בכדי לשכוח מהבחורה הראשונה?תנו עצה?ניסיתי הכל!!!

חברה שלי סיפרה לי משהוא נורא מוזר על תחושות ומראות שהיא ראתה והרגישה. אחרי כמה שעות התחלתי אני לחוות את אותם הדברים ואפילו פעם ראשונה ראיתי על מה היא דיברה. האם זה דמיון קולקטיבי? האם כל כך הרגשתי את כאבה עד שהתחלתי לחוות אותו בעצמי? האם אני צריכה טיפול פסיכיטרי?

שלום לך ממה שאת מתארת לא צריך לרוץ לטיפול פסיכיאטרי, אלא אם כן ישנם עוד סימפטומים. לפעמים יש תופעות שאין להם הסבר. האם החוויה הייתה בשבילך מפחידה? נעימה? רצויה ?. אירי

חוויה שמאוד מפחידה אותי, התופעה הזו כן חוזרת על עצמה ואני ממש חושבת שזו הזיה שאי אפשר להיפטר מימנה, אפילו כבימים אלו שהיתי ליד חברה שלי עצמה חוויתי את אותם דברים מבלי ששום דבר לא נאמר. ממש מפחיד. כשאני לבד זה לא נעלם אני לא יודעת מה לעשות, אם ההורים שלי ידעו יחשבו שהישתגעתי

שלום שמי רן, אני נער בן 16 והבעיה הזאת נבעה אצלי לראשונה מלפני חצי שנה בערך ואני מאמין שזו היא בעיה פסיכולוגית. לא דיברתי עם הרבה אנשים בגלל שדיברתי עם אנשים וחשבו שאני מדמיין וצחקו. אז אני עכשיו פעם אחת ולתמיד ירשום את זה ואני מקווה שיעזרו לי. אז הבעיה היא שכניראה שיש לי רגישות למכות בראש לא סתם מכות ממש נגיעות חלשות לפני מספר חודשים חבר שלי בא אליי ונתן לי נגיעה חלשה בראש ושאני מדבר נגיעה חלשה אני מתכוון לזה זה היה בערך באיזור הרכות של הראש. אחרי שקיבלתי את המכה היא ממש לא כאבה לי הוא פשוט נגע לי עם שתי הידיים שלו בראש רק כדי שאני ישים לב אליו בכול מיקרה המשכתי הלאה אחרי כשעה בערך בתחלתי להרגיש כאבים באותו איזור ולהרגיש שם את דפיקות הלב שלי כאילו קיבלתי שם ממש מכה חזקה. הכאבים לא היו ממש כואבים שלא יכלתי לסבול אותם אבל בכול זאת הרגשתי כאבים ואת פעימות הלב שלי באותו מקום שקיבלתי בו את המכה/הנגיעה החלשה. הלכתי לישון התעוררתי והסתכלתי על עצמי במראה ומשום מה ראיתי את עצמי אחרת (ניראה אחרת) ראיתי כאילו מבנה הראש שלי השתנה ושהאף שלי התנפח אני שאלתי אנשים בקשר לזה והם אמרו שאני סתם מדמיין ואני לא חושב שאני מדמיין. אחרי כשבוע (!) הכאבים עברו וחזרתי לשיגרה וכאילו המראה שלי חזר לעצמי והנפיחות של האף ירדה. זה היה לפני כמה חודשים. עכשיו לפני יומיים התכופפתי מתחת לשולחן של הבית כי נפל לי לשם משהו שהתרוממתי קיבלתי מכה מהשפיץ של השולחן התכופפתי שוב ושבאתי לקום שוב קיבלתי את אותה מכה באותו מקום בראש המכה לא ממש הייתה חזקה והמקום היה בערך באמצע של הראש והמקום לא כואב לי שאני נוגע בו אבל עכשיו הראש שלי בכללי כואב לי ושאני מסתכל במראה אני חושב שאני ניראה אחרת שמבנה הראש שלי השתנה.... וכולם אומרים לי שאני מדמיין... אתמול בלילה כאב לי הראש בכללי עקב המכה אבל שאני לוחץ על אותו מקום שקיבלתי את השפיץ של השולחן לא כואב לי.. אבל הראש בכללי כואב לי כולו היום כבר לא כואב לי אבל שמתי לב כיפלתי את היד שלי לאגרוף והתחלתי לתקתק לעצמי על הראש על כול הראש רק כדי לבדוק אם יש לי נקודות שכואבות לי וגיליתי שמעל הרכה בשתי צדדי הראש כואב לי המקום הזה כשאני נוגע בו ולפעמים בגלל הנגיעה הזאת באים לי גלי כאב כאלה בראש וזה מאוד מוזר וקשה מאוד להסביר - האם זה נורמאלי שהראש שלי כול כך עדין? - שיש לי נקודות מסויימות בראש שאם אני נוגע בהם ממש בעדינות הם יכאבו לי? - אם זה הגיוני שאחרי שאני מקבל את המכות האלה ואני מסתכל על עצמי במראה פיתאום אני שם לב שאני ניראה אחרת? - האם זה נורמאלי שאחרי מכה שחבר שלי נתן לי בראש אני צריך לסבול שבוע מהכאב? והמכה הייתה מאוד חלשה? בבקשה עזרה זה מאוד מתריד אותי כול השאלות האלה תודה רבה רן נ.ב עד שידוע לי אני לא סובל משום בעיה גופנים או נפשית עד היום אני ילד נורמלי לכול דבר אבל הדבר המסויים הזה מפריע לי כבר די הרבה זמן ואני לא יודע למי לפנות וזה מאוד מפריע לי כי עכשיו אני סובל מכאבים בראש עקב המכה שקיבלתי לפני יומיים ואני יודע שיש לי לסבול עוד שבוע בערך עד שזה יעבור לי ואני ניראה עכשיו אחרת אני חושב וכניראה אני מאמין שזה פסיכולוגי

שלום לך אני ממליצה לפנות לרופא משפחה. אין ספק שמשהו קורה לך, אך לא ברור מהו ולכן כדאי לעשות כל מיני סוגים של בדיקות כדי לראות מה סוג הבעיה. האם היא פיזית או פסיכולוגית או שניהם. בכל מקרה לא הייתי ממליצה להשאיר את זה ללא טיפול ואבחון. אז בהצלחה אירית

שלום רן, ראשית כל, זה נהדר שאתה מנסה למצוא פתרון למצב שלך. בכל אופן, ישנם אנשים אשר נולדים עם רגישות יתר וזה אומר שכל מכה ולא משנה עד כמה קטנה היא תהיה וחסרת משמעות, לאותו אדם בעל רגישות יתר זה יכאב בעוצמות כאלה כאילו וקיבלו מכה באמת רצינית. אני מציעה לך לפנות לרופא משפחה אשר יישלח אותך למומחה בנושא ויבדוק אם אכן אתה סובל מבעיה זו. אתה יכול לשאול את הוריך אם הייתה לך בעייה כזו או אחרת בילדותך. לפי מה שכתבת אני מבינה שהורייך לא מודעים לנושא, לא כן? למרות כל מה שאחרים אומרים לך וצוחקים לדברייך - תמשיך להתעלם ובדוק את הנושא לעומק, כי זה ממש מציק לך ויפה שאתה רוצה להגיע לשורש הבעיה. גם אם הורייך יתעלמו ממך, כי בכל זאת אתה עדיין נחשב קטין,תתעקש שיעזרו לבדוק זאת איתך. רק טוב, ובהצלחה

לאירית ואורית שלום. אירית לפני כ4 חודשים בערך עשיתי בדיקת סי-טי מוח אני לא יודע אם זה קשור אבל עשיתי את הבדיקה הזאת בלי קשר לבעיה שלי עכשיו אלא לבדיקה שיגרתית. בסי-טי מוח לא נימצא דבר אני ידבר עם אמא שלי שתיקח אותי לרופא משפחה ותבדוק את העניין הבעיה היא שאני לא ממש יודע איך לתאר את הבעיה ואני כמעט בטוח שגם כאן דרך הפורום לא הבהרתי את דבריי כמו שצריך. אם משהו עובר עליי אני לא יודע ואני רוצה לבדוק מה זה... לאורית את הרגישות יש לי רק בראש ובאיזורים מסויימים בראש בכול שאר הגוף שלי הכול בסדר וכרגיל ולא סבלתי מבעיות. ודרך אגב גם אמא שלי תמיד אמרה לי שכואב הראש שנוגעים בו ככה שאני חושב שיש לה משהו מהסוג שלי וגם היא אף פעם לא בדקה את זה... שאלתי אותה על זה והיא אמרה לי שגם היא יש לה את זה ואחרי מכה קטנה יכול לכאוב לה הראש במשך ימים... בכול מיקרה ניראה לי שאצלי הבעיה קצת יותר קשה כי עד עכשיו ברגע זה הראש שלי כואב לי ממכה קלה שקיבלתי לפני 3 ימים..

שלום רן נראה לי שהבהרת את דבריך היטב, אך קשה לתת ממש אבחנה דרך האינטרנט, לכן כשיש משהו לא ברור מבחינה פיזית או נפשית, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לפנות לאיש מקצוע. בכל מקרה, ברור שאתה מאד מוטרד מהתופעה ורציתי להציע לך לנסות ולתת פחות חשיבות ופחות תשומת לב לעניין. כלומר אם הראש כואב בגלל מכה, אז ניתן לקחת משככי כאבים ולחכות שזה יעבור. נראה לי שהעיסוק המוגבר שלך בעניין יוצר סוג של התמקדות אשר גורם גם לעיוות בתפיסה ובראייה. כשמסתכלים יותר מדי על אזור מסוים ומתמקדים בדבר מסויים הוא מאבד מהפרופורציות ויכול לגרום לכל מה שאתה מרגיש. אז אם אתה יכול להתמקד בדברים אחרים בחייך כמו : חברים, לימודים תחביבים שאתה אוהב ואת התופעה הזו לבדוק אך לא להתמקד זה. אני מקווה שהבהרתי את עצמי היטב בהצלחה אירית

מדובר על מערכת יחסים של בני כן ה-21 , קצין ביחידה מובחרת. מזה כ-16 חודשים הוא במערכת יחסים עם חיילת שעומדת להשתחרר עוד 3 חודשים, הכרל היה טוב ויפה עד שהיא נבחרה לנסוע לארצות הברית על ידי הסוכנות להדריך נוער יהודי . בתמיכתו ובעידודו של בני היא נסעה לחודשיים וחצי חזרה לפני כ=3 שבועות. מאז שחזרה מדברת רק על כך שהצבא חונק אותה, רוצה לאחר השחרור לעבור פסיכומטרי ואז לנסוע ל-4 חודשים לטיול,לחזור לשבועיים לארגן ויזה ואז לנסוע שוב להדריך לכ-3 חודשים נוספים,ואז לחזור ולהתחיל לימודים. בני במקביל עומד בפני השנה הרגישה והמסוכנת בשרותו הצבאי, וטוען שלא מקובל עליו להמתין לה עוד כ-7 חודשים עד שהיא תסיים להגשים את חלומותיה. ושאלתנו היא מה לעשות בחודשים שנותרו עד לנסיעתה להמשיך בקשר או לסיים אותו כאן ועכשיו. אודה לך מאוד. אם מודאגת.

שלום לך אני מבינה שאת שואלת בשם בנך את השאלה. לא ברור לי מה המשמעות של להמתין לה 7 חודשים. האם זה אומר לא להיות בקשר עם בנות אחרות? לא לפתח מערכות יחסים ? אני מבינה שהוא החליט לא "להמתין" אולי בגלל שהוא כועס עליה שהיא לא ממתינה לו. או שהוא חושב שלא שווה לו להמתין והוא רוצה להמשיך בחייו. לדעתי הכל תלוי בכמה הקשר משמעותי לו. לי נראה שזהו קשר משמעותי בשבילו ויכול להיות שהוא פגוע מכך שהיא נוסעת. את שואלת בעצם שאלה מאד רציונלית , האם להמשיך את הקשר או לסיים אותו עכשיו. אבל לדעתי ההכרעה על שאלה כזו קשורה לרגש של בנך ושל חברתו והם צריכים לשוחח על כך ולהחליט מתוך הזוגיות שלהם. ודרך אגב למה את מודאגת? בברכה אירית

שלום לך, ראשית ברצוני להודות לך על התייחסותך. הסיבה שבגללה אני מודאגת היא,מכיוון שאני יודעת שהוא מגדיר אותה ," אהבת חייו," משמע יש לך המון השפעה עליו מדובר על בחור שעבר משברים וצלח אותם נראה לי שעיניני הרגש זו החוליה החלשה והיות שהוא כרגע בשלב בחיים שהפוקוס צריך להיות בארחיות הצבאית שמוטלת עליו אני פשוט חוששת שטעות קטנה בגלל הבעיה האישית עלולה לגבות ממנו מחיר יקר מדי. מאוד חשוב לי שהסביבה האזרחית שלו תהיי מוקד האנרגיה החיובית , ולא תהווה מכשול או קושי בהתמודדות הצבאית שלו. אגב, כגדול אני חושבת שאכזבה רומנטית בדיעבד , יכולה ,ללמד אותנו רבות ולתרום לנו בהמשך הדרך, התזמון של המשבר לדעתי גרוע זה הכול. לסיום ברור לי שההחלטות הן רק שלו רוצה לציין שכל מסקנותייך נכונות. אשמח לקבל את תגובתך.

בעלי כבן 34 ואנו נשואים מזה 9 שנים. מאז ומתמיד היה בעלי מכור ל"משהו". כעת מזה שנה שהוא נוהג לשתות ליטר וחצי בירה מדי יום או בקבוק וודקה מדי שלושה ימים. אין לי מושג אם כמות השתיה הזו היא בגדר הנורמל? אם יש נורמל בשתיית אלכוהול אבל. משהו פה נראה לי לא בריא. למרות זאת הוא מתפקד רגיל. כשאני משוחחת אתו על הנושא הוא טוען שזה מרגיע אותו, שהילדות שלו היתה לא רגילה, שהיו לו חסכים והוא מוצא בשתייה נחמה. אני לא יודעת מה לעשות. האם החוסר התערבות שלי בנושא פוגעת בו? אין לי את הכח הנפשי להציב תנאים ולהתחיל במלחמות לא לי. מה עושים? הוא לא מספיק גדול בשביל להחליט? אולי אני סתם דוחפת את האף?

בעלי כבן 34 ואנו נשואים מזה 9 שנים.הורים לשניים. מאז ומתמיד היה בעלי מכור ל"משהו". כעת מזה שנה שהוא נוהג לשתות ליטר וחצי בירה מדי יום או בקבוק וודקה מדי שלושה ימים. אין לי מושג אם כמות השתיה הזו היא בגדר הנורמל? אם יש נורמל בשתיית אלכוהול אבל. משהו פה נראה לי לא בריא. למרות זאת הוא מתפקד רגיל. כשאני משוחחת אתו על הנושא הוא טוען שזה מרגיע אותו, שהילדות שלו היתה לא רגילה, שהיו לו חסכים והוא מוצא בשתייה נחמה. אני לא יודעת מה לעשות. האם החוסר התערבות שלי בנושא פוגעת בו? אין לי את הכח הנפשי להציב תנאים ולהתחיל במלחמות לא לי. מה עושים? הוא לא מספיק גדול בשביל להחליט? אולי אני סתם דוחפת את האף?

שלום לך אני מבינה שהנושא מטריד אותך ויש לך שאלות רבות. לעת עתה, נראה כי ההתמכרות נמצאת בשליטה כלשהי ואינה מפריעה לתפקוד . אבל משהו מפריע לך , וזו סיבה מספיק טובה כדי לדבר על זה. השאלה היא מה בדיוק מפריע לך? אפוא זה פוגע בך?. התמכרות היא תופעה קשה ועד שהבן אדם עצמו לא עושה את ההחלטה, לא יבוא שינוי. אבל את יכולה , ואפילו זאת זכותך בתור בת זוגו ואם ילדיו, לשוחח איתו על מה שמפריע, על הפחדים שלך ולא להדחיק את זה. פעמים רבות בני המשפחה, הם אלו שדוחפים את האדם להגיע להחלטה. זה ממש לא קל ודורש זמן רב,אבל שוב אני אומרת, זאת זכותך. בהצלחה. בנוסף יש קבוצות למתמכרים A/A אלכוהוליסטים אנונימים ואולי יש שם גם התייחסות והדרכה לבני זוג. בהצלחה אירית אירית

שלום מירה, אין ספק שיש פה בעיה גם אם לכאורה אינה משפיעה על חייכם. דבר אחד ברור פה וזה שיש לבעלך בעייה שנובעת מתקופת הילדות שלו, ועד שהוא לא יטפל בשורש הבעיה מהעבר שלו הוא ימשיך לשתות או אפילו ימשיך ויימצא נחמה בדבר אחר על מנת שיוכל "לפצות" את עצמו בגלל חסכים מהעבר. אני חושבת שאת צריכה לדבר איתו על הנושא, בעדינות, לא ללחוץ עליו כדי שהדברים יבואו ממנו ומרצונו כי אי אפשר לכפות על בן אדם שיעשה משהו שאינו רוצה. הסבירי לו את המצב,איך את מרגישה כשהוא שותה, שאת מבינה כי יש בעיה שצריך לטפל בה וזה שהוא לוקח בקבוק ושותה,זה רק גורם לו לשכוח מהבעיות לכמה שעות ואח"כ הכל צף ועולה בחזרה ובעצם לא נעשה כאן כלום. שכנעי אותו ללכת לטיפול- אפילו תציעי ללכת איתו . אם אינו רוצה נסי שוב,בפעם אחרת בלי לחץ ותראי את תגובתו. אני בטוחה שעם גישה נכונה הכל ייסתדר וכמובן שהרבה תלוי בו, במה שהוא רוצה. ועוד משהו, ציינת כי אינך רוצה להתחיל במלחמות לא לך - רק שתדעי שה"מלחמות" אכן שייכות גם לך כי הוא בעלך, ואם את רוצה לעזור לו אז מחובתך להיות שם בשבילו. אין מה לעשות, יש מצבים בחיים שלנו שאנו צריכים לאגור כוחות נפש אפילו אם הן לא בשבילנו עצמנו. רק טוב ובהצלחה

שלום, לא יודעת אם אני פונה במקום הנכון, אך קצת קשה לי להגדיר את הבעיה. יש מספר דברים באופי שלי המפריעים לי, ואני לא יודעת כיצד לשנותם, דברים הקשורים בהתנהגות. לדוגמה, אני אדם קצת אנוכי, ובן זוגי העיר לי על כך לאחרונה, שאין בי מספיק דאגה כלפיו והתחשבות, כנראה שאני עדיין לא יודעת להיות במערכת יחסים שיתופית כמו שזה אמור להיות, אך אני לא יודעת, כיצד משנים דפוסי התנהגות אליהם אני מורגלת מהבית?! קצת מבולבלת, דק.

שלום לך אומרים שמודעות לבעיה ורצון לשנות זה כבר חמישים אחוז מהפתרון.(כך שכבר את יכולה לעשות שינוי בחמישים אחוז) אבל מה עם החמישים האחרים. זו עבודה קשה . בדרך כלל דורשת טיפול והבנה עמוקה של שורשי ההתנהגות. את יכולה להשתמש בזוגיות ובבן זוג כמנוף לשינוי, אם את מקבלת ממנו פידבק בונה שיכול לכוון אותך. אף אחד לא נולד עם תכונות משולמות למערכת זוגית ולכולם יש קשיים ומהמורות, צריך להנות מהדרך של הצמיחה והשינוי. בהצלחה אירית

שלום דק. ראשית כל, יפה מצידך שאת מודה שיש לך בעייה של אנוכיות - לא הרבה מוכנים להודות בזה.כל העניין של האנוכיות בא מהאגו שלנו לראות רק את עצמנו, את טובתנו ולא להתחשב באחר ומפה בעצם מתחילים הבעיות. גם אם ראית דפוס התנהגות כזה מהבית, אינו מחייב אותך להתנהג ככה. להיפך, את צריכה לומר לעצמך שאת תהיה שונה מההורים שלך, ולא תתנהגי בחוסר התחשבות כפי שהם בודאי התייחסו אחד לשניה. לשנות דפוס התנהגות כזה מצריך עבודה של מודעות,עבודה עצמית לא קטנה. אני יכולה להמליץ לך על 2 אפשרויות: לפנות לסדנא קבוצתית שבה מקבלים כלים לדברים הנ"ל או יש ספר שנקרא "לסדר את המיטה הזוגית" של צביה גרנות והוא מדבר בדיוק על הדברים האלה - ספר מצויין, עם דוגמאות ואני בטוחה שתפיקי ממנו המון!!!! רק טוב, ובהצלחה

שלום! אני בת 23 סטודנטית מהמרכז. אני בחורה נאה מאוד, טובת לב וחכמה...אני יודעת שזה נשמע כמו מודעה לפנויים פנויות אך המטרה של התיאור לציין שאני מרוצה מעצמי כאדם שאני. אך כשאשר אני בחברת אנשים אני לעיתים חשה חוסר ביטחון לגבי עצמי: מה יחשבו עלי? איזה רושם אני עושה? הייתי רוצה להמנע הזה ואנני יודעת איך. חשוב לציין שליד אנשים קרובים אני מרגישה "עצמי" (נשמע מוזר) אך ליד זרים לא...שאולי אני צריכה להוכיח משהו... מחכה לתגובה,,,,ליסה

שלום לך לפי הדברים שתיארת, אני לא רואה משהו חריג.זה מאד אנושי, לרצות למצוא חן או להשאיר רושם טוב. להרגיש לפעמים חוסר בטחון, וכאשר נפגשים עם אנשים השאלות הללו עולות. אם כל המפגש את עסוקה רק בשאלות הללו ולא מתפנה לעצם המפגש, זו יכולה להיות בעיה . ואז צריך לטפל בשורשי החוסר בטחון. בברכה אירית

המוח שלי מתעייף מהר, למשל אני לא יכולה להתרכז להרבה זמן במחשב או לחשוב ולתכנן משהו , או בשיחה טלפון או לא בשיחה רגילה, המוח שלי מתעייף מאוד ואני מקבלת קצת סחרחורת ועוד תופעת וזה מפחיד,אני חושבת שזו סוג של עייפות נפשית , האם יכול להיות גם משהו פיזי במוח שצריך טיפול? ומה הפורום השייך למוח?

שלום לך הייתי מציעה ללכת לאבחון. ולהתחיל אצל רופא משפחה. בברכה אירית

שלום רב! היכן אוכל להשיג טלפון או כתובת של האגודה הישראלית לטיפול ע"י תנועות עיניים emdr בתודה מראש נאווה

אם אני תושבת רמת-גן ורוצה להצטרף לדיור מוגן בת"א זה אפשרי או פתוח רק לתושבי ת"א ?

אני בן 34 , יש לי בטחון עצמי בסדר גמור , אני לא מתבייש מאנשים , אני פרפקציוניסט ומשתדל לבצע את תפקידיי תמיד בצורה הכי מושלמת . יש לי בעיה כשאני עומד מול קהל , אם זה בנאום או העברת מצגת או בישיבה רבת משתתפים אני מתרגש מאוד , הלב שלי דופק מהר מאוד ( כמעט מתפוצץ ) מרגיש שלא מצליח לדבר או להרגע מבולבל וחרד .זה קורה לי כל פעם מחדש . כנראה שאני סובל מחרדת קהל או פחד קהל ואני עוניין לדעת האם יש כדורים או תרופה אחרת שתמנע ממני את המבוכה הזו . אשמח לדעת אם ישנה תרופה כלשהיא והאם צריך מרשם רופא כך שאוכל ליטול ממנה לפני הופעה עם קהל . תודה מראש .

שלום לך לגבי כדורים, צריך לשאול את הרופא. אולי ניתן לקחת כדור הרגעה לפני (למרות שאני לא בעד). חוץ מזה יש קבוצות לעזרה עצמית לפחד מפני קהל ואני מאד ממליצה על זה. באוניברסיטת חיפה, בשנה שעברה, התקיימה קבוצה אחת , אפשר לנסות להתעניין. חוץ מזה להקיש בגוגל ולחפש. בהצלחה אירית

אני בת 17 ו10 חודשים ואני לומדת נהיגה ומשום מה עברתי תיאוריה ראשונה לאחר 10 דקות שהייתי בפנים אבל את הטסט העיוני שזה הנהיגה כבר נכשלתי טסט שלישי ואני כבר נמצאת ביאוש אני לא יודעת מה לעשות אני רוצה לוותר אבל כולם אומרים לי לא לוותר כי זה לא נורא אבל מצידי זה כן נורא זה לא שאני קשת הבנה או משהו ואני נורא מבואסת מה אני יכולה לעשות במצב כזה נ=מ=א=ס לי

הי אביב, אל תוותרי ותמשיכי לנסות אני באופן אישי מאוד התייאשתי שאחרי כל טסט אני נכשלת וכמעט והרמתי ידיים וחשבתי שבחיים לא אנהג ובסופו של דבר עברתי בטסט ה - 7 (לא שאני ממש מתגאה בזה) רק אל תרימי ידיים טיפ קטן - שמעתי שישנם אנשים שלוקחים כדור הרגעה כלשהו (באופן חד פעמי) כדי להירגע ולהיות פחות במתח לפני הטסט. אז שיהיה בהצלחה ותעדכני שעברת

שלום לך ברור שלא לוותר. אי אפשר להיות היום ללא רשיון נהיגה. השאלה היא מה גורם לך להכשל. אולי את צריכה הפוגה מהטסטים ולהמשיך בשיעורי נהיגה. עד שתצברי שוב בטחון. אולי את צריכה לקחת כמה טיפות של "רסקיו רמדי" לפני הטסט, שזה טיפות הרגעה טבעיות מתמציות פרחי באך (ניתן לקנות את זה בבית מרקחת). וחוץ מזה זה לא נורא.... אני מכירה אנשים שעברו טסט חמישי. אנשים מוכשרים וטובים. בהצלחה אירית

הרגשתי ריקנות משהו לאחרונה ולכן התחלתי לצ'וטט עם גבר באינטרנט.לאחר כמה זמן הוא הרפה וכעת אני כועסת כאילו זה היה משהו אמיתי למרות שמעולם לא נפגשנו.. יודעת שזה טמטום עדיין מרגישה רע מדוע? יש לציין שאני נשואה כשנה וגם הוא. אז מה הקטע המפגר הזה? וכיצד עליי להמשיך?

למירה, זה קרה לי לפני מספר שבועות גם. אני לא יודעת להסביר מה זה בדיוק, ההרגשה היא לא נעימה בכלל, אבל זה עובר ממש מהר. בהצלחה, כרמית

שלום רב, רציתי לשאול מהו מבנה האישיות של אנס, או עברין מין. בקווים כלליים, או בראשי פרקים. אם קיימים מס' מבנים אישיותיים אשמח לקבל לפחות מושכ כללי. הנושא מאוד מאוד חשוב לי. אשמח להפנייה למקורות בספרות הרפואית. ודבר נוסף אם אפשר, מהם האיפיונים של אישה שחוותה טראומה של אונס, כלומר, תגובות אופייניות. כיצד ניתן להבדיל בין עלילה לאמת כואבת? תודה מראש, מיה

שלום רב, קיבלתי אישור מסל שיקום לתעסוקה נתמכת. מה הם האפשרויות שלי למצוא עבודה ? האם את יכולה לתת מספר שמות של גופים וטלפונים באזור המרכז שאוכל לפנות אליהם כדי שימצאו לי תעסוקה. תודה

שלום. אני בת 23, סטודנטית ויש לי חבר מזה 4 שנים. יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוהה. אני בוחנת כל דבר שקורה ולעתים חושבת שדברים קטנים הם ממש חמורים (למשל בזוגיות). אחרי כל ויכוח קטן אני מוצאת את עצמי מהרהרת לא מעט ב"האם הזוגיות שלנו טובה?" כמו כן לאחרונה אני מאוד לחוצה ועצבנית למרות שאני בחופש מהאוניברסיטה וכביכול הכל בסדר (נראה לי שהחיים בבית מליחצים אותי - יש לי אמא שהפכה להיות תלותית וזה מקשה עלי). בקיצור יש לי המון דברים שאני מרגישה חובה להבין ולסדר בשלב הזה של החיים כי אם לא, יהיה מאוחר מדי מכדי לתקנם. אני חושבת ללכת לפסיכולוג מטעם קופת החולים (כי בתור סטודנטית אין לי כסף לפרטי) אבל אין לי אומץ לעשות את זה! איך להתגבר על החשש והאם פסיכולוג של קופ"ח נחשב לפחות טוב מפרטי?

שלום רב ! יש לי יותר מדי שאלות ככה האם יש אפשרות כזאת רציתי שתמליצו לי על כמה ספרים בנושאים כגון ביטחון עצמי איך לרכוש אותו האני מול החברה (יש לי תפקיד פיקודי בצבא ולא תמיד אני מרגיש בטוח מול החיילים) בכלל כל מה שקשור לפיקודיות ביטחון עצמי לעמוד על הדברים שלי והרצונות שלי אם יש ספרים כאלה אשמח מאוד אם תמליצו לי תודה מראש :)

שלום מאור, ממליצה בחום 2על ספרים של סאנאיה רומן: לחיות מתוך שמחה, עוצמה אישית דרך מודעות. תבדוק, תקרא את התוכן ותבחר מה מתאים לך. כמובן שיש המון ספרים. מציעה לך לגשת לאחת מחנויות סטימצקי ותסתכל בספרים תחת הנושא של עידן חדש ותבדוק מבמבחר- יש המון. בהצלחה, אורית

שלום אירית, אני לא יודעת למה, אבל קורה לי לפעמים שאנשים מסוימים גורמים לי להרגיש לא נוח עם עצמי, להרגיש קטנה כל-כך, להרגיש אפס, להרגיש רע/כאב בלב. האנשים האלה יכולים להיות חברים של חברים שרק הכרתי (ושאח"כ יוצא לי לראותם שוב בנסיבות אחרות, לעיתים קרובות יותר). בעבר זה קרה לי עם סטודנטית מצרפת שלמדנו באותה כיתה (אז חשבתי שהיא לא אוהבת יהודים). הנקודת זינוק שלי במפגש עם האחר היא, שהוא יותר טוב. הבעיה החמורה היא, שאני כבר מזמן לא ילדה, אני אמא לשניים!! אני לא רוצה שהילדים שלי ילמדו ממני גישה "חולנית" שכזו. תודה מהגלות, אנונימוס

שלום לך אנונימוס אין ספק שיש לך בעייה של חוסר בטחון עצמי וקבלה עצמית. שנית, ההרגשה שיש לך עם האנשים שבאים איתך במגע, שייכת להם ולא לך, הם גורמים לך להרגיש קטנה כי את נותנת להם להרגיש כך וחוץ מזה רגשות כאלו בדרך כלל באות כאשר הצד השני מרגיש כך. איני מבינה למה את מגיעה למצב שהאחר יותר טוב ממך עוד לפני שפגשת אותו..אין ספק שזה משהו שטמון בך מסיבה שאינה ברורה כי לא ציינת פרטים נוספים לגבייך, אבל לפי דעתי בכל פעם שאת הולכת לפגוש מישהו ולא משנה אם ראית אותו בעבר או לא, תמיד "תכניסי" לך לראש שאת טובה,תמיד תחייכי ותהיי חיובית עם עצמך כי בסך הכל אם תשדרי חיובי לסביבה הם גם התייחסו אליך ככה וייראו אותך באור אחר. תביני, אנשים מתייחסים למה שהם רואים וקולטים ממך,לא להיפך. עוד פעם, איני יודעת פרטים עלייך כדי לדעת את שורש הבעייה אבל נקודה נוספת היא שכדאי לך ללכת לאיזה סדנא שתתרום לבטחון העצמי שלך, שתלמדי לאהוב ולקבל את עצמך. עם הילדים שלך, תהיי אחרת - עם ילדים קל יותר "לשחק" אותה, על כמה וכמה שאת אמא שלהם - תהיי יותר סמכותית ועם בטחון, תתנהגי ההפך ממה שאת מתנהגת עם אחרים.

שלום לך ההתמודדות עם הערכה עצמית נמוכה היא עניין מורכב. לא פשוט להרגיש פחות טוב מאחרים, אבל אני אגלה לך סוד. המון אנשים ואולי גם אלו שאת מרגישה פחות מהם, מרגישים פחות מאחרים. זוהי בעיה של הרבה אנשים, גם של אלו שנראים בטוחים בעצמם. כי בעידן של היום קשה מאד להרגיש ממש טוב עם עצמך (מסיבות שלא אפרט כאן). בכל מקרה, המודעות היא צעד ראשון בפתרון הבעיה. יש אפשרות להתמודד עם זה בדרך קוגנטיבית, להזכיר לעצמך את המעלות והיתרונות שלך, לפני המפגש עם אנשים. פשוט להכין את עצמך לפני פגישה עם אנשים. אם התרחש מפגש ספונטני , שלאחריו את מרגישה רע, אז לחזור הביתה, לשבת עם עצמך ולהזכיר לעצמך את היתרונות שלך ולהזכיר לעצמך את העובדה שאין יותר טובים, יש אנשים שונים ולכולם יש בעיות כשלונות ויתרונות. ישנה אפשרות לטפל בשורשים הרגשיים של הערכה העצמית , תלוי כמה היא מפריע לך בחייך וזה דרך טיפול. בנוסף, בחרת לקרוא לנושא שלך "הנשמה כואבת" ואולי כדאי לך להתחזק, דווקא מהמקום הרוחני. בהצלחה אירית אירית

תודה רבה אורית ואירית, מאד מעודד. אירית, מה דעתך על יוגה בשלב ראשון? אורית המליצה על סדנאות, מה דעתך? או שאולי אני צריכה טיפול של אחד על אחד. על איזה טיפול היית ממליצה לי בשלב שני? בעייה נוספת אני חיה בארצות הברית. ושוב תודה

עירית שלום אני הגולל בפנייך מצבים אנא את עזרתך למי לפנות וכיצד לנהוג יש לי במשפחה בחורה הפגועה שיכלית בחורה כבת 40+ המתגוררת עם אמא הנכה בכול ביום יש בבית הנ"ל צעקות אלימות "הדדית" בין הילדה הפגועה שכלית לבין אמה וכמו כן בין האח שמגיע כול יום משעות הבוקר ועד הערב כשהוא הולך לביתו המשפחה מטופלת ברווחה בעיר איך לפי ראות עיני הן לא עושות מספיק יש לציין כי העובדת הסוצאילית יודעת כי קיימת אלימות במשפחה אך בוחרת להתעלם מהנושא. (אנחנו הודענו לה כי האח מכה אותה ולפעמים גם האמא ) בפני האמא הוצב אלטרנטיבה שלהוציא את הילדה מהבית במסגרת חוץ ביתית והאמא מסרבת מסיבה מאוד פשוטה היא יודעת כי ברגע שהבחורה יוצאת מהבית אין לה את המשכורת שלה כדי שתוכל לפרנס את האח ומשפחתו (5 נפשות ) איך אנחונו בתור משפחה נוכל להתמודד עם המצב הנ"ל לפי ראות ענינו המצב הולך ומחריף כי בנוסף לכול האמא קיבלה אירוע מוחי קל ואנחנו לא יודעים מה לעשות עם הבחורה כי לבוא לישון אצל בני המשפחה זה לא בא בחשבון .כי היא מסרבת בכול תוקף נכון לציין כי בעבר הוזמנה ניידת משטרה למריבות לצעקות אך המשטרה גם לא עשת כלום אנא את עזרתך דחף למי לפנות האם ניתן לעקוף את נושא האפטרופוס בברכה

עירית בבקשה תציצי בהודעה זה חשוב לי בברכה שרונית