פורום שווה לכל נפש

הפורום יעסוק בתחומים הנוגעים לבריאות הנפש, כגון: התמודדות עם מחלת נפש, דיכאונות, יחס החברה ועוד
2369 הודעות
2151 תשובות מומחה

מנהל פורום שווה לכל נפש

18/07/2005 | 17:02 | מאת: אלינה

ב-SMS4MONEY זה אפשרי. אתם מתחברים לשירות ומקבלים הטבות והודעות מסחריות וגם כסף על כל הודעת SMS או MMS שאתם מקבלים. דמיוני ? אז זהו שבכלל לא ! לא רק שתקבלו כסף על ההודעות שתקבלו, אלא כל חבר שתצרפו לשירות יזכה אתכם בתשלום עבור כל הודעה שהוא מקבל ומה שנשאר לכם לעשות זה ליהנות מההטבות ובסוף כל חודש להפקיד בבנק את הצ'ק שתקבלו מאיתנו בדואר. נרשמים לשרות בעלות חד פעמית(!) של משלוח הודעת SMS (כ-50 אג') ומקבלים הטבות בתחומים שונים למכשיר הסלולרי , הטבות מהם תוכלו ליהנות ולחסוך כסף . יש אפשרות להגיעה להכנסה של עד 14,062.5 ¤ בחודש. שלחו SMS למספר 5858, בתוך גוף ההודעה יש לכתוב sign 0542225197 לאחר מכן תקבלו הודעת SMS, בהודעה זו יפורט השם והסיסמא שלכם, באמצעותם תוכלו להיכנס לאתר. שם תוכלו לצפות במצב החשבון שלכם, באנשים שצרפתם, ותוכלו לעדכן פרטים . זהו זה, זה כזה קל! בהצלחה!

21/07/2005 | 17:06 | מאת: ואת כבר מיליונרית מזה?

נו, יופי - נמצא הפיתרון לעוני ולשכר המינימום, ממש חזון אחרית הימים....

17/07/2005 | 23:43 | מאת: גני

ישנה מחלת ילדים מולדת אשר גורמת להזדקנות מהירה וכבר בגיל 6 -7 פניהם נראות כפני מבוגר מה השם המקצועי של מחלה זו? תודה

19/07/2005 | 16:04 | מאת: חיפשתי ומצאתי

ממחלת האצ'ינסון-גילפורד פרוגריה ילדים הסובלים ממחלת האצ'ינסון-גילפורד פרוגריה, הזדקנות מוקדמת, מתים בשיעור הגבוה פי 5 עד 10 יותר מהר מאשר בני אדם רגילים. הם מאבדים את שערם, עורם מתקלף ומתקמט והם מתים מטרשת העורקים או מהתקשות העורקים בראשית העשור השני לחייהם. למחלה זו אין שום תרופה, ועד לאחרונה, גם לא היה ידוע הגן הגורם למחלה. השם באנגלית - GILFORD PROGERIA לינק דרך גוגל מצורף http://images.google.com/images?svnum=10&hl=en&lr=&q=GILFORD+PROGERIA מקווה שעזרתי

19/07/2005 | 16:27 | מאת: חיפשתי ומצאתי עוד

ובנוסף..... http://stwww.weizmann.ac.il/g-bio/cell/np3/hizdaknut.html http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=3422

20/07/2005 | 01:00 | מאת: גני

תודה רבה עזרת לי מאוד עצוב לומר שבמכון הגנטי ברמב"ם לא ידעו לומר לי את השם ...........

20/07/2005 | 08:03 | מאת: חיפשתי ומצאתי - בתשובה ל....

גני, כל חיפוש פשוט בגוגל יכול להביא אותך להכל היום לגבי רמב"ם - באמת אין מילים

17/07/2005 | 18:02 | מאת: גל

שלום, אבא שלי סובל מהתקפות זעם והיסטריה. אני מחפסת דרכי טיפןל אבל מתקשה למצוא פתרונות. אם יש המלצות, אשצח לשמוע דחוף! תודה רבה.

19/07/2005 | 16:08 | מאת: אירית שלו

שלום לך הייתי ממליצה לפנות קודם כל לרופא משפחה, אבל זה תלוי בהסכמתו של אביך, האם הוא מסכים לטיפול? האם הוא מודע לבעיה? אירית

16/07/2005 | 19:44 | מאת: שבי

אשמח אם מישהו יכול להפנות אותי לקישור לצורך העמקה בנושא 5 הקטגוריות מבחינת החלטות חיים: - חסר ערך וחשיבות/ שווה יותר - לא מספיק טוב/ טוב הרבה יותר מ... - לא מספיק/ יותר מידי - לא חשוב/ הכי חשוב/ כל יכול - לא שווה/ זכאי/ ראוי

לשובי לא ממש ברור לי למה הכוונה, אולי כוון פילוסופי יכול לספק תשובות, יש היום תחום של יעוץ פילוסופי, או כוון של טיפול קוגנטיבי. עירית

16/07/2005 | 15:44 | מאת: רינה

בהמשך במכתבי אליך איזה טיפול אני יכולה לעשות כדי לחזק את מערכת החיסנית חוץ מדיקור מה זה רפואה סינית?

18/07/2005 | 17:24 | מאת: אורית

שלום רינה, את יכולה לעשות טיפולים בהילינג אנרגטי, שזה שיטת טיפול שבאה לטפל בחולה ולא במחלה. כלומר, כאשר בן אדם נמצא בסיטואציות שונות בחייו כגון: פחד,חרדה,לחץ וכיוצ"ב, הגוף יוצא מאיזון (המערכת האנרגטית) וזה מתבטא בהרגשה של אי נוחות בגוף ואפילו במחלה כלשהי - במקרה שלך, המערכת החיסונית שלך צריכה חיזוק כתוצאה ממשהו שעברת - איני יכולה להצביע על משהו מסויים כי איני מכירה אותך. בכל אופן, אם תרצי להמשיך להתייעץ בקשר לזה, או לגבי דבר מה אחר, את מוזמנת להכנס לפורום החדש שלי שרק עכשיו נפתח (מצ"ב קישור) http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=17717&read=&alias=dbr&redir_flag= רק טוב, ובהצלחה

19/07/2005 | 16:06 | מאת: אירית שלו

שלום לך הסבר מפורט יותר על רפואה סינית, ניתן למצוא בפורום של רפואה סינית (נדמה לי שיש כזה). דיקור הוא טוב מאד לחיזוק המערכת החיסונית, את עושה דיקור? אירית

15/07/2005 | 23:49 | מאת: ERITI39

נ+2 אמא יש לי חרדת למוד תאוריה עקב כשלונות בעבר מהתרגשות מהמבדק. ואי יכולות להסתגלות לזכור ופחד מהאי שליטה בקצור אני נושקת ל40 וזה ממש גורם לילדכאון שאיני מסוגלת להבין מה כלכך קשה יהיה לי לעשות את המבחן תאוריה. זה הסוד שלי מזה שנים. מה עושים?

19/07/2005 | 16:00 | מאת: אירית שלו

שלום לך הבעיה שלך , כנראה , היא החרדה שמשתקת אותך. אז את יכולה לפנות לטיפול קצר, שיהיה ממוקד בחרדה שלך מהתאוריה וייתן לך כלים להתמודד עם החרדה. אפשר לקחת טיפות של "רסקיו רמדי" כדי להתמודד עם החרדה (אם היא לא בעוצמה גבוהה). ולהמשיך ולנסות, עד שתעברי... למה זה סוד? מה את מתביישת, יש לך קושי, אז מה, תמשיכי לעשות תאוריה , עד שתעברי. בהצלחה אירית

שלום לכולם. יש לי שאלה: האם יש מכונים בארץ בייחוד בתל-אביב שדומים למכון סאמיט והכוונה היא למכונים של משרד הבריאות או פרטיים או שניהם ביחד חשוב לי המקום הטוב ביותר באיזור תל אביב והסביבה או לאו דווקא אני בן 19 אם הגיל יכול לעזור........

לרפי מכון כמו סאמיט אין בתל אביב, אבל יש תוכניות שיקום הוסטלים דיור מוגן תעסוקה חונכות ,צריך לפנות לועדת סל שיקום דרך המטפלים על מנת לקבל שירותי שיקום עירית

15/07/2005 | 01:03 | מאת: א

אני בת 24. יש לי חבר מזה 4 שנים. רוב חברותיי נכנסו לא מזמן לקשר רציני ואני מרגישה תמיד קינאה כלפיהם (למרות שאני ממש לא חושבת שיש להם חבר יותר איכותי). כמו כן יש לי חברות שכבר מתחילות לחשוב על חתונה וגם כאן זה מעורר בי קנאה. אני מרגישה שאני נקרעת בין השניים. מצד אחד אני מנסה לעשות את הקשר שלנו יותר צעיר ממה שהוא (אולי באיזשהו מקום כדי להוכיח לחברות "המתחילות" שהקשר שלי עדין חי ורענן) ומצד שני אני חושבת לעצמי האם אני רוצה להישאר לחתונה או לעזוב (כתוצאה מהלחץ של החברות המתחתנות). אני עסוקה מדי בניתוח הקשר שלי עד כדי כך שאני לא נהנית ממנו. אני מפחדת להוכיח לעצמי שאולי זה לא זה. חשוב לציין שאני וחברי אוהבים זה את זה (אם אני באמת מבינה את פשר הדבר) והקשר שלנו בסך הכל הוא טוב. אני מטבעי אדם שמתייאש מהר מדברים, גם טובים. הרבה חברויות נעלמו לי כי פשוט זנחתי אותם. אני חייבת ריגושים - עד כמה שזה נשמע נדוש. מה לעשות? האם הקשר הזה טוב בשבילי?

15/07/2005 | 18:24 | מאת: אורית

שלום לא', קודם כל תפסיקי לעשות השוואות בין מערכת היחסים שלך לבין אחרות ותפסיקי לנסות להוכיח לחברות שלך כל מיני דברים שקשורים לקשר שלך עם בן זוגך. תביני, ברגע שאת מנסה להוכיח משהו שהוא לא - האנרגיות שלך מתבזבזות על משהו שהוא חסר בסיס ואינך מתמקדת בדבר החשוב ביותר כאן - ניהול מערכת היחסים שלך. אם החברות שלך החליטו להתחתן - תשמחי בשמחתן ואני לא רואה מקום לקנא בהן. גם את במסגרת של קשר ואני בטוחה שכשיגיע הזמן את גם תתחתני- רק לא למהר.(החיפזון הוא מהשטן). ותזכרי דבר חשוב מאד - לא תמיד הדשא של השכן ירוק יותר גם אם הוא נראה כך למראית עין וחוץ מזה - אם את חושבת שאת צריכה ריגושים בקשר הזה - תביאי אותם את, למדי את בן זוגך,שתפי אותו ברגשותייך. החיים יפים ואת עוד צעירה - תחיי ותהני כל עוד את רווקה- מי אמר שזה כיף להתחתן בגיל כ"כ צעיר? אני מבטיחה לך דבר אחד: ביום שהחברות שלך יהיו נשואות ואת לא, את תשמעי מהם שהן מקנאות בך שאת רווקה וכו' וכו'. רק טוב, ובהצלחה

15/07/2005 | 00:56 | מאת: שני

אז אני בת 23. סטודנטית ויש לי חבר מזה 3 שנים. יש לי בעיה אך איני יודעת להבחין האם זה נובע מהאופי שלי או מעצם העובדה שלא מספיק טוב לי. כאמור יש לי חבר, אנחנו מאוד חשובים אחד לשני ואוהבים זה את זה. לצערי אני לא יודעת להבחין האם זאת אהבה מיוחדת או קשר עמוק. אני לא יודעת האם אני באמת מאוהבת, האם אני מספיק מרוצה מהקשר. הוא החבר הראשון שלי ואני הראשונה שלו. העניין הוא שכבר נפרדנו בעבר ולא הייתי מסוגלת לעמוד בזה. יש לי לעתים ימים שאני מרגישה שאני צריכה עוד משהו. מאוד חסר לי ריגושים הייתי מאוד רוצה להיות בתחילת קשר עם מישהו. כאשר אני שומעת על בני זוג שמתחילים לצאת, אני מקנאה. קשה לי להודות בזה, אבל אני חשה שאם היה מובטח לי שאם אפרד ממנו, אז אני אמצא משהו טוב יותר - הייתי נפרדת ממנו. עם זאת יש גם ימים שאני מרגישה שאני לא חכולה בלעדיו, שהוא האדם הכי חשוב לי בעולם ושאני רוצה להתחתן איתו. האם הגיוני שתהיינה כאלה תנודות בתחושותיי? האם זה אומר שאני לא מספיק אוהבת אותו? אני לא יודעת אם הצלחתי להבהיר את רגשותיי

16/07/2005 | 09:35 | מאת: יאיר

שלום לך זה לא שאלה של מאוהבת או לא , זה במשהו בך הצורך בריגושים בעוד דברים אחרים אני אומר לך זאת מתוך נסיון אישי ארוך מאוד ,זה משהו בנו איזה חוסר בחסך שלנו שנובע ממקומות עמוקים ורחוקים אצלנו בחיים אשמח מאוד לשוחח איתך עוד בעניין יאיר 0523238539

19/07/2005 | 15:56 | מאת: אירית שלו

שלום לך אין אדם שיוכל להגיד לך אם את מאוהבת או לא. אבל אם את שואלת, כנראה יש לך ספק. יכול להיות שעוד לא התנסית מספיק, כדי לדעת ולבחור, להשוות ולהכיר את עצמך טוב יותר. עצתי לך, אל תמהרי להתחייב, אל תפחדי לעשות שינויים. את צריכה כנראה להכיר את עצמך יותר טוב, אולי דרך קשרים אחרים, כדי שתהיה לך תשובה מספקת. נכון שאין לדעת אם תפסידי או לא, אבל כשהספק מקנן, מאד מאד קשה. אני מסכימה שיש אנשים כאלה, עם אישיות שקשה להם לחוש מסופקים, אבל את עדיין לא יודעת אם את כזו, את עדיין צעירה. אז שיהיה בהצלחה אירית

20/07/2005 | 23:10 | מאת: שני

אני לא יודעת אם אתה עוסק בתחום או לא, אבל הופתעתי שהשארת טלפון. לפי המעט שכתבת יש לי את התחושה שתבין ללבי אבל קצת קשה לי עם זה. אני מרגישה שאני עושה משהו רע כשאני מדברת על הנושא עם אנשים אחרים (מבלי לשתף את החבר). אולי אני מפחדת גם להבין דברים שאולי אני לא רוצה (עוד בעיה). יש לך עוד עצה? :)

שלום אני סובל זה כמה שנים מדיכאון וחרדה ולמרות שנטלתי סוגים רבים של כדורים דבר לא עזר לי! השבוע סיימתי את פסקת( באופן מבוקר ועפ"י הוראת הרופא) את הטיפול בכדור הרסיטל. וכן התחלתי להשתמש באדרונקס, אני התחלתי ברבע כדור ועדיין נמצא זה כשבוע ברבע כדור ליום. שאלתי: לאחר 20 דקות לאחר שאני נוטל את הכדור אני מרגיש מאין לחץ עמום בראש, תחושה של זומביט די חזקה, קשה לי להוציא מילים מהפה, סחרחורת וכן דיכאון וחרדה בעוצמה די חזקהה וכל זאת למשך שעתיים שלוש ואז נעלם. בקיצור, במשך 3 שעות אני ממש מנוטרל עם הרגשות די קשות! האם זה נורמאלי להתחלת הטיפול בכדור? האם יש להפסיק את הטיפול? ובכלל מה לעשות? תודה רועי

19/07/2005 | 15:51 | מאת: אירית שלו

14/07/2005 | 03:37 | מאת: מישהו

שלום, אני כיום בן 16 ויש לי בעייה שמלווה אותי מגיל קטן. אני מפחד להיות במקומות נעולים. אני מפחד שלא אצליח לצאת. אני לא יודע אם זו בדיוק קלסטרופוביה, כי הפחד שלי יותר הוא ממקומות נעולים או פחד שמקומות סגורים שאני נמצא בהם לא אצליח לצאת מהם. בגלל זה אני ממעט לעלות במעליות, רק כאשר אני נמצא עם אבא שלי שאיתו אני פחות מפחד, או עם חברים שאני מתבייש לומר להם שאני מפחד. אבל כשאני נכנס למעלית הדופק שלי עולה מאוד ואני מתחיל להילחץ וכל הזמן מסתכל על הצג שמראה את הקומה הנוכחית כדי לוודא שלא נתקעתי. היו לי מספר מקרים: למשל בכיתה ב' נכנסתי דרך סורגים לחדר מסויים בבית הספר כדי להביא לחבר שלי את הכדור שלו שנמצא בחדר והזהץ לא הצלחתי לצאת וזה מאוד הלחיץ אותי עד שקצת בכיתי. לדוגמה, ילד אחד נעל אותי בחדר הזבל של הבניין שלי רק לכמה שניות וכבר פחדתי ובכיתי. (בכיתה ג'). בכיתה א' בסוף היום כשכולם רצו ללכת הביתה לא הצלחנו לצאת מהכיתה כי המנעול נשבר או משהו כזה והתחלתי לבכות מהפחד שלא אוכל לצאת מהחדר לעולם. בנוסף לכך, אפילו היום אני מאוד נלחץ ממעשי קונדס של ילדים בבית הספר שסוגרים את הדלת של הכיתה בה אני נמצא (למשל בהפסקות) ולא נותנים לי ולילדים אחרים לצאת. שמתי לב שאני היחיד שממש נחלץ מזה ואני משתמש בכל הכוח כדי לנסות לצאת. בזמן הכתיבה, כשאר עכשיו אני חושב על זה, הפחד שלי הוא יותר מעצם העובדה שלא אצליח לצאת ממקום מסויים לעולם ואתקע בו. אני לא יודע מה לעשות, הפחד הזה מלווה אותי כל הזמן. אינני יודע אם הוא נוצר כתוצאה מטראומה או שכך נולדתי. יכול להיות שזה נוצר בגלל מקרה שבגיל 3 וחצי הוריי סגרו לי את הדלת של חדרי ואני זוכר שמאוד פחדתי שלא אוכל לצאת. בבקשה אמרי לי האם הפחד הזה ילווה אותי כל החיים והאם יש איזשהי דרך לרפאו בעצמי כי אני מתבייש לספר להוריי על כך. ניסיתי לחוות חלומות צלולים כיוון שקראתי שהם תורמים לריפוי פוביות למיניהן. האם זה בתת מודע שלי ואני יכול לרפא את זה? ואיזה סוג פחד זה אם לא קלסטרופוביה.

19/07/2005 | 15:50 | מאת: אירית שלו

שלום לך קודם כל אין לך מה להתבייש, יש המון אנשים עם חרדות מסוגים שונים ואתה לא צריך להרגיש חריג בגלל זה. אם זו החרדה היחידה שיש לך, אז ניתן לטפל בה, יחד עם זאת השאלה היא עד כמה זה מפריע לך לחיי היומיום והיכן זה מונע ממך פעילויות וחוויות שונות. כי לא בהכרח חייבים לטפל בכל דבר. אני מבינה שזה מפריע לך , אם כתבת על זה. ניתן לפנות לטיפול קוגנטיבי התנהגותי שילמד אותך טכניקות לשלוט בפחד ותוך זמן יחסית קצר , אם זו הבעיה היחידה , תוכל לשלוט בפחד הספציפי הזה. קשה כרגע לדעת מה המקור של הפוביה הזו, אבל יש שיטה שנקראת "תרפיית גילגולים" שעוזרת לאנשים להשתחרר מטראומות שחוו מגילגולים קודמים. כמו כן יש שיטה שנקראת EMDR, שעוזרת גם כן לטיפול בחרדות וטראומות. בכל מקרה, אני חושבת שיש מקום לשתף את ההורים שלך (אם הם "מבינים עניין"). בהצלחה אירית

14/07/2005 | 03:08 | מאת: רפי

שלום קוראים לי רפי אני בן 19 וחצי גר במקום בודד ליד ים המלח... אני סובל מחרדה חברתית קשה ,ומחרדה מכל מה שקשור "להובלת צעד אחד קדימה", אני אפילו לא יודע מה המונח הרפואי לבעיה. ידוע לי שבתהליך ההתבגרות שעברתי בעצם נהרס לגמרי כל מה שהייתי צריך ללמוד להתמודד איתו ובעצם לא הצלחתי להתמודד עם כלום למרות רצוני המאוד חזק! ואני מדבר בראשונה עם ההתמודדות שלי עם החברה לא הצלחתי להתחבר עם החברה בכל מסגרת לימודית שהייתי בה כולל טיפולית החברה התרחקה ממני ולעתים קרובות נטפלה אליי . לא הצלחתי להתמודד עם גופי כאשר בתחילת תהליך ההתבגרות גופי הלך והשמין (בעקבות זה גם לא יצרתי קשר חברתי אלא התעללות חברתית וביטחון עצמי נמוך) . כל זה הביא אותו למשברים ככה שאחד רודף תשני ומקושר לשני . יחד עם המשברים ליווה אותי תהליך שעכשיו אני מודע שבעצם היה תהליך של פחד,בריחה ,נסיגה,חוסר התמודדות,לחץ מתח עצבנות, שהלך והתעצם ממשבר למשבר עד שבמשבר באחרון לפני שנתיים וחצי הוא התפוצץ בשיא החוזק.... . כעת אני בבית בעל כורחי כבר שנתיים וחצי אני לא מסוגל לצאת לא מסוגל ליצור בכלל קשר חברתי גם עם החברים הבודדים שהיו לי ... ,תמונות מרגעי המשברים עולות ומשגעות אותי אני לא עושה כלום חי בלחץ מתמיד בגלל המציאות שאני לא מסוגל לחיות איתה אך גם לא מסוגל לעשות אצבע אחת קדימה בקשתי היא לפי מה שתארתי לך בצורה מקיפה על מצבי מהו המכון \האדם\המוסד שיוכל לעזור לי בצורה הטובה ביותר גם אם הוא פרטי ועולה הון יש לי וזה לא הבעיה (אני מקבל קצבת נכות מלאה )

לרפי אני מבינה שאת סובל , יש כמה דברים שכדאי לך לעשות הראשון הוא לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטי או ציבורי, ובנוסף לנסות להיות במסגרת חברתית כמו חוגים במתנסים או מועדון חברתי של אנוש. בהצלחה עירית

12/07/2005 | 23:36 | מאת: טיילר

שלום לכם... אני ואשתי מתכוונים להביא ילד לעולם... הבעיה היא ששנינו חולים בסכיזופראניה.. רציתי לדעת מהם הסיכוים שהילד יהיה חולה גם... מותש כבר מחיפושים באינטרנט בנושא....

13/07/2005 | 09:07 | מאת: אירית שלו

שלום לך זכותו של כל אדם להביא ילד לעולם אבל.... כדאי לחשוב על זה הרבה לפני שעושים זאת במיוחד עם יש מגבלות למשל כמו מחלת הסכיזופרניה. אינני יודעת לחשב את הסיכוי שהילד ייצא מבחינה גנטית חולה, אבל ברור לך שהסיכוי הוא לא קטן אם שני ההורים חולים. בכל מקרה ונניח שהוא ייצא בריא, והלוואי.. האם שקלתם את מידת יכולתיכם לגדל ילד על כל האחריות שנדרשת, האם תהיה לכם תמיכה מהמשפחה?. נושא של תרופות והריון, כל אלא הם גורמים שצריכים לקחת בחשבון. אני יודעת שלא הרבה חולי סכיזופרניה, מרגישים שהם יכולים לגדל ילד, מבחינת הכוחות שנדרש מהם. ההתמודדות עם המחלה אינה פשוטה. (אינני צריכה לספר לך). בכל מקרה , תפעילו שיקול דעת טוב לפני שאתם עושים צעד עניתי לך יותר ממה ששאלת, אני מקווה שזה בסדר בברכה אירית

12/07/2005 | 15:34 | מאת: יהודה

אבקש לדעת פרטים על מאמנים אישים בהיבט התנהגותי באיזור חיפה תודה

ליהודה אפשר לפנות לאגודה ההתנהגותית קוגנטיבית איט"ה ולבקש את האינפורמציה, טלפון 03-6290326, 03-5713902 עירית

12/07/2005 | 10:27 | מאת: שאלה לגולשים .

שלום לכם. שאתם מסתכלים על שמים ביום בהיר , האם אתם רואים צורות ברקע? מין עיגולים כאלה מחוברים? כמו שרשרת? וזה זז יחד עם העין? באור יותר קהה זה יותר נראה כמו זבובונים. תודה

02/08/2005 | 22:54 | מאת: אני

שלום לך, התופעה מוכרת בענף האופטומטריה. זו תגובה של קולטני האור בעיין, כתוצאה מגרויי חזק של אור. אל תידאג, אתה לא מישתגע. בריאות והצלחה

12/07/2005 | 09:28 | מאת: אור

שלום לך, שי לי בעיה שאני בטוחה שהיא באה ונובעת כתוצאה ממשהו יותר עמוק שנימצא אי שם במסתרי נפשי. כבר תקופה ארוכה שאני מוצאת עצמי מתעסקת עם שערות ראשי, ידיי כל הזמן הולכת לכיוון השיער בצורה אובססיבית. אם זה תלישת שיער, או חיפוש קצוות מפוצלים ולפעמים ככה סתם מושכת אותו גם בלי לתלוש . כל זאת תוך כדי צפייה בטלוויזיה, מחשב, לפני השינה ואפילו תצחקי... גם בזמן ישיבה בשירותים, ככה להעביר את הזמן. (מה יש לי..????) התופעה הזו באה והלכה לסירוגין בכל תקופת חיי. פעם ראשונה זה החל בתקופת התיכון ואח"כ הייתה קצת הפסקה וניגמלתי ואז זה הופיע לי בצבא לתקופה ועבר ועכשיו שאני בת 28 זה קורה כבר תקופה ארוכה מאוד. יש לציין שאני עברתי ילדות לא קלה, ואני יודעת בוודאות שזה נובע מזה. ההורים שלי התגרשו ויותר מיזה אבי היה מתעלל בי מינית, (נוגע פה ושם...) הדבר הזה שמור עימי שנים, ורק לאחרונה סיפרתי זאת לאימי שהיתה בהלם ובכתה נורא. אני כל הזמן מדברת עם עצמי ואומרת לעצמי "די עם זה יותר, את לא נוגעת בשיער.." ומכריחה את הידיים שלי להישאר במקומם ולא לעלות לכיוון הראש (...אני יודעת שזה נשמע ממש מגוחך ומוזר..) אבל זאת האובססיה שלי וקשה לי לשלוט על זה. כמובן שזה אף פעם לא עוזר, ואני חוזרת לסורי. ממה זה נובע לדעתך ? האם אני משוגעת..?! והאם הדבר הזה יכול להעלם באיזשהו שלב בלי טיפול? תודה על עזרתך

12/07/2005 | 21:43 | מאת: מריטציה

כדאי לפנות לפסיכולוג כדי לקבל הבחנה מדויקת אך יכול להיות שאת סובלת מבעיה שקוראים לה טריכוטילומניה - תלישת שיער אובססיבית. כנסי לאתר הבא, קראי קצת ותראי אם זה מתאים, בכל אופן כדאי לפנות לפסיכולוג כי נשמה שלא קל לך גם כך.. www.trichotilomania.info

13/07/2005 | 09:14 | מאת: אירית שלו

שלום לך בהחלט כדאי לברר האם את סובלת מטריכטילומניה ואף כדאי לפנות לטיפול . בכל מקרה, כדאי לך לחשוב מה משותף לתקופות שבהן התופעה מתגברת, למה דווקא עכשיו, מה קורה בחיים שלך היום ובתקופות בהם התופעה חזרה? בנוסף, תנסי לזהות מתי המצבים בהם התופעה נמצאת בשיאה (האם כשאת עצובה, מוטרדת, משועעמת או כל רגש אחר) ונסי הפנות את האנרגיות לאפיקים חיוביים כמו עשייה של משהו, הליכה בחוץ, ריקוד ועוד פעילויות מהנות. זה טוב שאת מנסה לשלוט במצב, תמשיכי כך, אך תדעי שכנראה תצטרכי לקבל עזרה. בברכה אירית

11/07/2005 | 19:21 | מאת: מעיין

שלום קוראים לי מעיין אם את זוכרת...אני במצב מסויים של דיכאון לא יודעת איזה ולא יודעת כלום...אתמול והיום הרגשתי ממש רע,רק רציתי למות...אני כל הזמן חושבת על המחשבות האלה בראש שלי,כל מיני דרכים איך להרוג את עצמי, והכל בראש ,לא יודעת...אני צריכה מספרים של פסיכולוגים באיזור המרכז אם מישהו יודע...אין לי אומץ ללכת באמת לפסיכולוג אבל אני ישמור אותם למקרה שיהיה לי אומץ קטן(הבעיה היא גם שאני רוצה אם כבר לפתור את הבעיה שלי אז בלי שאף אחד יידע,לא הורים לא חברים,וזה נראה לי לא אפשרי אבל אני חייבת לפתור את זה כך,כי אם זה לא אפשרי אז נראה לי שאני לא יפתור את זה בחיים ו...אולי מתי שהוא ימות או משהו כזה...את מבינה אני חייבת שזה יהיה אפשרי...)אני כבר לא יודעת מה לעשות,אתמול בערב כל כך רציתי למות...הייתי כולי עצבנית,והרגשתי איך הלב שלי דופק בכל הגוף ו......ולפעמים כל כך רע לי עמוק בפנים שאני מעדיפה הרבה פעמים למות...כל הזמן אומרים את המשפט הקבוע "אולי את צריכה ללכת לטיפול" ,בפורומים כמובן(כי אף אחד כולל הורים כולל חברים לא יודע מה אני מרגישה...)ואולי אני מחפשת תשובות כאן ואולי אני פשוט צריכה לדבר עם מישהו שיבין אותי ולא נראה לי שיש מישהו כזה אז אני מנסה בפורומים...אני חוזרת מחר לצבא לשבועיים,לא יודעת איך אני יעבור את זה,מקווה שבשלום...אוף אין לי כוח יותר לחיות את החיים או להתמודד איתם...... תודה על ההקשבה מעיין...

למעיין אני מבינה שאת מרגישה רע וחושבת שאף אחד לא מבין אותך, יש לצערי הרבה אנשים שבתקופות מסויימות מרגישים רע, את חייבת לזכר שזה הלך רוח שלא יהיה תמיד אבל זה חזק כרגע וקשה לך, את חייבת לבקש יעוץ גם בצבא אפשר ללכת לקבן יש הרבה חיילים שעושים זאת קבן הוא איש מקצוע והוא ידע לעזור לך, אפשר לטפל בדיכאון ולהרגיש יותר טוב וחבל לא לטפל ולסבול. עירית

11/07/2005 | 17:28 | מאת: מעיין

שלום אירית הייתי פה לפני כמה שבועות בפורום הזה קוראים לי מעיין אם את זוכרת...אני במצב מסויים של דיכאון לא יודעת איזה ולא יודעת כלום...אתמול והיום הרגשתי ממש רע,רק רציתי למות...אני כל הזמן חושבת על המחשבות האלה בראש שלי,כל מיני דרכים איך להרוג את עצמי, והכל בראש ,לא יודעת...אני צריכה מספרים של פסיכולוגים באיזור המרכז אם יש לך...אין לי אומץ ללכת באמת לפסיכולוג אבל אני ישמור אותם למקרה שיהיה לי אומץ קטן(הבעיה היא גם שאני רוצה אם כבר לפתור את הבעיה שלי אז בלי שאף אחד יידע,לא הורים לא חברים,וזה נראה לי לא אפשרי אבל אני חייבת לפתור את זה כך,כי אם זה לא אפשרי אז נראה לי שאני לא יפתור את זה בחיים ו...אולי מתי שהוא ימות או משהו כזה...את מבינה אני חייבת שזה יהיה אפשרי...)אני כבר לא יודעת מה לעשות,אתמול בערב כל כך רציתי למות...הייתי כולי עצבנית,והרגשתי איך הלב שלי דופק בכל הגוף ו......ולפעמים כל כך רע לי עמוק בפנים שאני מעדיפה הרבה פעמים למות...כל הזמן אומרים את המשפט הקבוע "אולי את צריכה ללכת לטיפול" ,בפורומים כמובן(כי אף אחד כולל הורים כולל חברים לא יודע מה אני מרגישה...)ואולי אני מחפשת תשובות כאן ואולי אני פשוט צריכה לדבר עם מישהו שיבין אותי ולא נראה לי שיש מישהו כזה אז אני מנסה בפורומים...אני חוזרת מחר לצבא לשבועיים,לא יודעת איך אני יעבור את זה,מקווה שבשלום...אוף אין לי כוח יותר לחיות את החיים או להתמודד איתם...... תודה על ההקשבה מעיין

12/07/2005 | 08:26 | מאת: אירית

מעיין יקרה וודאי שאני זוכרת אותך (דרך הפורום). ליבי איתך על הסבל שאת עוברת. אני אתן לך שם של פסיכולוגית טובה ומספר הטלפון שלה , אם תכתבי לי לאימייל. חוץ מזה, את תחזיקי מעמד. זה טוב שאת מאפשרת לעצמך לכתוב את מה שאת מרגישה. תנסי ליישם את העיצות שנכתבו לך פה ושם, על איך להעביר את המשמרות שלך, תנסי קצת להעביר את הזמן בדברים שאת אוהבת ופחות לתת מקום לסבל הגדול. אני יודעת שזה מאד מאד קשה ולפעמים זו רק עיצה שאי אפשר ליישם, אבל בכל זאת תנסי, ברגעים של קושי , לעשות משהו טוב (פעילות גופנית, לשמוע מוסיקה טובה ולרקוד, לכתוב ולאוורר את המחשבות או למצוא בכל זאת אוזן קשבת) ואם תמצאי את הכוח ללכת לטיפול, זה יעזור לך מאד. עם הרבה חום אלייך אירית

שלום לך, רציתי לשאול שאלה, מזה מס' שנים אני משתמש בכדור בשם 'פריזמה', כיום הינני נשוי וברצוננו להיכנס להריון, שאלתי היא האם הכדור שאני נוטל מידי יום יפריע לתהליך? והאם מומלץ לי להפסיק את לקיחת הכדור עד לאחר שנצליח להיכנס להריון? אודה לך על תשובתך המהירה אלון

שלום לך הכי טוב להפנות את השאלה למי שנתן לך את הכדורים כי הוא מבין יותר בתחום זה. בהצלחה אירית

10/07/2005 | 14:49 | מאת: משה

לא ידעתי למי לפנות לאחרונה אני נימצא במצבים של לחץ נפשי גדול מכל מיני סיבות וזה גורם לי להרגיש נורא רע מאוד וגם להתפרצות של זעם עקב כך אני פוגע באנשים היקרים לי וזה עושה עוד יותר רע .אינני מצליח להתרכז בעבודה וזה מאוד מפריע לי ,כי אני אדם שעבר אירו טרמוטי עקב מחלת כלי דם וניפגע פיזית. איך אני יכול לצאת מהמצב הזה האם עלי לפנות לעזרה? אנא הדריכו אותי תודה משה

11/07/2005 | 07:26 | מאת: דיאדרה

שלום משה, על לחץ נפשי אפשר להקל בעזרת טיפול נפשי. אתה מתאר גם טראומה, גם לחץ וגם התפרצויות זעם והכל יחד משנה את איכות חייך. כדאי לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ושם כבר יטפלו בהכל. (אפשר גם דרך קופת חולים או השירות הפסיכולוגי החינוכי). תרגיש טוב

11/07/2005 | 09:03 | מאת: אירית שלו

שלום לך קודם כל, אני רוצה לאמר לך שמגיע לך כל הכבוד, על כך שאתה רוצה לפנות לעזרה ולא רוצה להמשיך לפגוע בעצמך וביקרים לך. אני מצטרפת להמלצה של התשובה הקודמת לפנות לטיפול או דרך קופ"ח או באופן פרטי. ולנסות להתמודד עם הארוע הטראומתי, השינוי שחל בחיים שלך , ללמוד דרכים להתמודד עם הכעס ולבנות לך חיים מספקים במצבך הנוכחי. אל תוותר על טיפול ותמיכה, התמודדות עם מחלה , פעמים רבות דורשת תמיכה ועזרה ,בשינוי והסתגלות למצב החדש. בברכה אירית

11/07/2005 | 19:10 | מאת: משה

מודה לכם על התשובות רק יש לי בעיה אחת כאשר פניתי לרופא המטפל הוא הזמין לי פסיכיאטר ולא פסיכולוג האם הוא יכול לתתמענה לבעיות שלי ללא תרופות,כי אינני אוהב לקבל תרופות ופסיכיאטר נותן תרופות בעיקר.האם תוכלו לפרט איך אני פונה לפסיכולוג דרך קופ"ח? תודה משה

10/07/2005 | 11:57 | מאת: מירב

בגלל מצב של לחץ וחרדה התחלתי לקחת סרוקסט אני לוקחת חצי כדור כבר 7 ימים ומאז שהתחלתי אני מאוד מאוד עייפה!!! הרופא שלי אמר לי להמשיך לנסות ולתת לזה צ'אנס אבל זה ממש מייאש האם זה נורמלי והאם כדאי להמשיך ולחכות עוד כמה ימים או שאולי כדאי לשקול להחליף לכדור אחר? תודה מירב.

למירב לעיתים לוקח זמן להסתגל לתרופה וזה גם חשוב מה הגישה שלך לתרופה האם את שלמה עם לקיחת התרופה או מתלבטת, חוששת וכו, סרוקסט היא תרופה נפוצה והרבה אנשים אומרים שעוזרת להם כמובן ששום תרופה לא עוזרת לכולם, כדאי לנסות אבל גם לנסות להוריד את ההתנגדות לתרופה במידה וקיימם, אם זה ימשיך לפנות שוב לרופא. עירית

10/07/2005 | 08:06 | מאת: גילי

כיצד ניתן להפסיק את ההקאות שנובעות מהתרגשות? כשאני מתוחה או מתרגשת ממשהו אני חשה בחילה ומקיאה.. גם לפני מבחני בגרות, ושנה הבאה אהיה ב יב', שם יש מלא בחינות בגרות לעשות... אני מקיאה כנראה כשאין לי שליטה... הייתי כבר בעבר אצל פסיכולוגית, אך זה לא עזר. היא נסתה לרפא אותי בעזרת שיה כזאת שצריך לעקוב עם העיניים וזה בעצם מוחק את החויה או משהו כזה, וזה לא עזר לי. היא גם עשתה לי מדיטציה וזה לא עזר. מה ניתן לעשות כדי למגר את התופעה, שממש מציקה לי כבר מגיל 12? אני רוצה להוסיף, שעוד ארבעה ימים אני נגשת לבחינת בגרות במתמטיקה בחינה של מועד ב' שאני בחרתי לעשות, ומעכשיו לא ישנתי כל הלילה והייתה לי הרגשה של בחילה, חשבתי כבר לדחוף אצבע כי לא הקאתי וההרגשה הזאת של הבחילה לא הפסיקה לרדוף אותי ואני לא יכולה לסבול אותה. איך שאני נשכבת במיטה אני מתחילה לשמוע רק את הנשימות שלי שהולכות ומתמהרות ואת פעימות הלב וזה עוד יותר מלחיץ אותי, השקט הזה... אני חייבת לציין שלפני בחינה רגילה אני לא נלחצת רק לפני בחינות בגרות, אני יודעת שזה טבעי להלחץ אבל יש תדירות מסויימת של לחץ, ושאני נלחצת זה פוגע בי פיזית, ואני לא יכולה לסבול את זה, ויש כבר כמה דברים שויתרתי עליהם עקב כך. אני מרגישה שלעולם לא הגיע למה שאני מסוגלת בגלל הסימפטום הזה... וזה מדכא.

לגילי פחד מבחינות זאת תופעה מוכרת, הטיפול היעיל הוא בגישה ההתנהגותית קוגנטיבית כרגע לבחינה הקרובה תנסי לקבל את ההתרגשות ולא להלחם בה, לחשוב שזה טבעי ושאת יודעת שתתרגשי, תנסי לקבל את התופעות כטבעיות, בנוסף לחשוב בכל פעם על מה שרלונטי לדוגמא אין טעם לעסוק עכשיו במה יהיה בעתיד ולמה תגיעי או לא תגיעי בגלל הבעיה הזאת , את גם לא יכולה לדעת מה יהיה בעתיד. בהצלחה עירית

10/07/2005 | 07:49 | מאת: גילי

כיצד ניתן להפסיק את ההקאות שנובעות מהתרגשות? כשאני מתוחה או מתרגשת ממשהו אני חשה בחילה ומקיאה.. גם לפני מבחני בגרות, ושנה הבאה אהיה ב יב', שם יש מלא בחינות בגרות לעשות... אני מקיאה כנראה כשאין לי שליטה... הייתי כבר בעבר אצל פסיכולוגית, אך זה לא עזר. היא נסתה לרפא אותי בעזרת שיה כזאת שצריך לעקוב עם העיניים וזה בעצם מוחק את החויה או משהו כזה, וזה לא עזר לי. היא גם עשתה לי מדיטציה וזה לא עזר. מה ניתן לעשות כדי למגר את התופעה, שממש מציקה לי כבר מגיל 12?

10/07/2005 | 08:56 | מאת: אירית שלו

שלום לך הטיפול שעברת "עם העיניים" נקרא EMDR ונחשב מאד יעיל במקרים כמו שלך. האם התמדת בטיפול וסיימת אותו בהמלצת המטפלת ? האם לא חל שינוי בכלל, אפילו לא במידה קטנה?. אני שואלת כל זאת כי במקרה שהבעיה מורכבת ונמשכת זמן רב, בדרך כלל , צריך לשים לב גם לשינויים קטנים , כמו הפחתת התדירות של ההקאות וכמו כן צריך הרבה סבלנות. אין פתרונות קסם, יש צורך לפנות למטפלת טובה, מומחית ולהתמיד בטיפול. בברכה אירית

10/07/2005 | 09:35 | מאת: גילי

כשהפסיכולוגית שלי עשתה לי את זה, לא הצלחתי בכלל להכנס לזה, הרגשתי שזה היה מין בזבוז זמן... גם לא הבנתי כ"כ את משמעות הטיפול ומה תפקידו... ופשוט לא הצלחתי להתרכז בזה באמת... הבנתי שזה מין סוג של היפנוזה בערך...

10/07/2005 | 02:06 | מאת: רינה

עברתי לפני שלושה חודשים דירה קצת אחרי זה חליתי בוירוס חום נמוך ופטריות בגוף קודם גרתי אצל אמי האם המחלה קשורה לסביבה והאוירה של הבית החדש או שהוירוס יושב אצלי חזק בנשמה?

10/07/2005 | 09:00 | מאת: אירית שלו

שלום לך המחלה יכולה להיות קשורה לשינוי שעברת (פרידה מבית האם, מעבר למגורים עצמאיים). כל ארוע משמעותי בחיינו , יכול להחליש את המערכת החיסון של גופינו, מאחר ושינוי מצריך אנרגיות רבות. כאשר הגוף מגייס את האנרגיות לשינוי, יכולה המערכת החיסונית להחלש ואז הוירוסים למיניהם, יכולים להופיע. האם את מרוצה מהשינוי? חשוב לחזק את המערכת החיסונית וניתן לעשות זאת על ידי דיקור ורפואה סינית. בברכה אירית

09/07/2005 | 15:10 | מאת: יעל

שלום, אבי סובל מזה מספר שנים מערמונית מוגדלת. לאחרונה עלה ה - psa שלו ל - 5.63. משום כך נשלח לביופסיה (עדיין מחכה לתורו..). שאלותי הן: 1. מהם הסיכויים שאכן מדובר בסרטן הערמונית? 2. מהם הסיכויים להחלמה מלאה מסוג זה של סרטן? תודה מראש על התשובות

ליעל את צריכה לשאול רופא אורולוג, ולא בפורות שעוסק בשיקום בתחום בריאות הנפש עירית

08/07/2005 | 17:29 | מאת: א.צ

שלום רב, אני בחור בן 30 נשוי כשנה וחצי ,לפני החתונה עקב לחץ נפשי רב הקשור לחתונה בעקיפין נוצר אצלי מעיין משבר קריסה נפשית ככל הנראה שגרמה לי בכל פעם של התקפה : דופק מואץ ,הזעה,סחרחורת ואיפילו כמעט התעלפות . לאחר החתונה 90% מהתופעות נעלמו והיום לאחר כשנה וחצי הנ"ל חזר חזרה . עקב כך אני מפחד לצאת מביתי או ללכת לעבודה ואפילו השאר לבד בבית שמה הדבר יחזור. עברתי סידרת בדיקות לב,דמים וכו' הדבר חיד שגילו אצלי זה חוסר ברזל B12 בשונה מבעבר ככל הנראה עקב שימה לחוצה לדשברי הרופאים נרדמת לי היד במקרי החרדה. כיום אנע לוקח פעמיים ביום לוריוון על-מנת לשמור קצת על שפיות . אשמח לדעת \להתיעץ עם איש מקצוע על-מנת להעלים בעיה זו אשר פוגעת לי קשות בתפקוד של חיי היום יום . בתודה מראש, א.צ

17/07/2005 | 11:08 | מאת: אורלי

אני סובלת מחרדות בעיקר בתסמיני של נשימה. אני מפחדת שאני יוצרת מצב פסיכוסומטי שבאמת יגרום לי לחסימת הנשימה ואני אחנק. בזמן התקפים אלו אני הופכת מאד פסימית חום הגוף שלי עולה אני מאד מפוחדת, לעיתים סחרחורות עד כמעט להתעלפות, חוסר כוח בגוף. אבקש את עזרתך בייעוץ. תודה מקרב לב.

19/07/2005 | 16:12 | מאת: אירית שלו

שלום לך כדאי מאד לפנות לטיפול. אני לא יודעת, מה את אומרת על טיפול תרופתי, או טיפול נפשי או שניהם יחד, אבל זו הדרך להחלץ מהמצב. אירית

08/07/2005 | 17:28 | מאת: א.צ

שלום רב, אני בחור בן 30 נשוי כשנה וחצי ,לפני החתונה עקב לחץ נפשי רב הקשור לחתונה בעקיפין נוצר אצלי מעיין משבר קריסה נפשית ככל הנראה שגרמה לי בכל פעם של התקפה : דופק מואץ ,הזעה,סחרחורת ואיפילו כמעט התעלפות . לאחר החתונה 90% מהתופעות נעלמו והיום לאחר כשנה וחצי הנ"ל חזר חזרה . עקב כך אני מפחד לצאת מביתי או ללכת לעבודה ואפילו השאר לבד בבית שמה הדבר יחזור. עברתי סידרת בדיקות לב,דמים וכו' הדבר חיד שגילו אצלי זה חוסר ברזל B12 בשונה מבעבר ככל הנראה עקב שימה לחוצה לדשברי הרופאים נרדמת לי היד במקרי החרדה. כיום אנע לוקח פעמיים ביום לוריוון על-מנת לשמור קצת על שפיות . אשמח לדעת \להתיעץ עם איש מקצוע על-מנת להעלים בעיה זו אשר פוגעת לי קשות בתפקוד של חיי היום יום . בתודה מראש, א.צ

08/07/2005 | 23:10 | מאת: קלרי

הי א, בדרך כלל יש עדיפות לקבלת טיפול פסיכולוגי בנוסף לקבלת התופות. נשמע שיש לך משהו דומה להתקפי חרדה, וזה קשה ומפחיד לחיות כל הזמן בפחד שזה יחזור. הכדורים יכולים להרגיע אומנם, אך הם לא מעלימים את הסיבה לחרדה. זה כמו לקחת אופטלגין לכאבי ראש כרוניים נגיד. זה יעזור אבל זה לא פותר את הבעיה מהשורש. אני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי ואתה תראה שהשילוב מנצח. תרגיש טוב

11/07/2005 | 09:05 | מאת: אירית שלו

שלום לך אתה צודק ברצונך לפנות לאיש מקצוע ואני בהחלט ממליצה לעשות זאת. באמצעות טיפול, תוכל לשפר את איכות חייך . בברכה אירית

דחוף מאוד !!! האם וכמה מחשב מזיק לבריאות ???? אני נימצא דיי הרבה בבקשה תעזרו לי ולכולם להבין מזה בדיוק וכמה ומה ומי !!! האם זה מזיק לבריאות ? אם כן אז אך ?

אינני יודעת בדיוק, בצורה מחקרית, מה המחשב עושה לבריאות. אבל.... לבריאות חשוב , להיות בתנועה, לצאת לאויר היום להיות בשמש, להיות בחוץ, להפגש עם אנשים וחברה ולא להיות כל הזמן מול המסך הזה... לכן, כדאי לווסת את ההמצאות על המחשב. אם אתה עובד עם מחשבים, אז כדאי שבשעות הפנאי לא תהיה על מחשב. אם אתה בשעות הפנאי נמצא הרבה על המחשב אז רצוי מאד לצמצם זאת.. בברכה אירית

לאירית שלום, כל הכבוד לך על התשובה. אני חושבת שאת צודקת מאה אחוז. אני עובדת שעות על גבי שעות על מחשב וכמו כן מכורה לאינטרנט מנסה להיגמל מכך. אני רואה כמה שהראיה שלי נחלשת כתוצאה מכך וכשאני יוצאת מכאן ועושה דברים אחרים מרגישה הרבה יותר טוב. בקיצור כל דבר בחיים צריך בפרופורציה ובאיזון. תודה על התשובה שלך

07/07/2005 | 19:26 | מאת: כדור נגד כאבי ראש

אם לא יועלי, לא יזיק

11/07/2005 | 09:07 | מאת: אירית שלו

רצוי ללכת לטיפול הוליסטי המשלב התייחסות לגוף ולנפש. (ביוסינתזה, ביואנרגיה, איזון גוף נפש) בברכה אירית

06/07/2005 | 00:24 | מאת: מורן

עברתי דירה לפני שלושה חודשים לאחרונה חליתי הרבה בוירוס וחולשה האם יש קשר בין הדברים תודה

07/07/2005 | 19:29 | מאת: לי-רן

אולי כן ואולי לא. לך הפתרונים. מאד תלוי אם המעבר נכפה עליך או היה מתוכנן. האם שינית את התזונה שלך לאחרונה. האם קרו לך עוד דברים משמעותיים שגרמו למערכת החיסונית שלך לקרוס או שסתם נדבקת בוירוס

06/07/2005 | 00:20 | מאת: פלונית

מזה שנתיים אני סובלת מחרדת נהיגה מפחדת לנסוע בכבישים פתוחים אוטוסטרדות ונמנעת מלעלות על הכביש. הדבר מלווה בסימפטומים של רעידות ברגליים דפיקות לב והרגשה של חוסר שליטה, ביומיום אני אישה מלאת ביטחון שמחה וקורנת אך כשאני נדרשת לנהוג אני נמנעת בכל תוקף והופכת לחסרת בטחון על הכביש בצורה מחרידה ואף עשיתי תאונה בעקבות החרדות שלי , אני מבקשת מכם לא לדרוש ממני טיפול פסיכולוגי או שימוש בתרופות למרות שאני מאוד רוצה לעזור לעצמי !!!! מיצאו לי דרך אפשרית.

11/07/2005 | 09:12 | מאת: אירית שלו

שלום לך את רוצה לעזור לעצמך. ובכן הייתי שואלת את עצמך, מה לדעתך היה עוזר לך.? את לא רוצה שום טיפול מכל סוג שהוא, וזה לגיטימי מאד, אבל במצב כזה אני מאמינה שאת צריכה למצוא את התשובה אצל עצמך. פשוט להמשיך ולחפש, מה יעזור לך. אולי כדאי במקום טיפול פסיכולוגי, לקחת הרבה הרבה שיעורי נהיגה בכבישים ראשיים, תוך כדי לקיחת תמציות באך "רסקיו רמדי" (שניתן למצוא בכל בית מרקחת) שיכולות להקל במעט על החרדה. אולי לבדוק מה גרם למצב החרדתי הזה ,ומתי זה התחיל ולנסות ולטפל בעצמך מהכיוון הזה? אולי גם אפשר לוותר על הנהיגה, ולחיות עם זה בשלום (יש אנשים שאינם נוהגים ולומדים להסתדר) בכל מקרה אני מאחלת לך בהצלחה אירית

05/07/2005 | 14:05 | מאת: חנה

שלוםשמי חנה א אני אם לילדה בת 18 שלאחרונה כחודשיים סובלת מהקאות ושלשולים התקפה שמגיעה פעם בשבוע, ואותו היום היא לא זזה מהמיטה בטענה שכואב לה בבטן. בבדיקות גאסטרולוגיות נתגלה בקע בסרעפת ודלקת בקיבה. האם לתופעות יש קשר למבחני הבגרות הקשים שהיא עוברת או לרגע לפני הצבא. עלי לציין שהיא מאוד רגישה ופרפקציוניסטית. בעבר סבלה מפחדים מהמוות. אני מודאגת ופוחדת עליה היא הגיע ל40 קג' היתה קודם 42 לתשובתכם המהירה מה לעשות איתה למי לגשת אודה מראש תודה חנה

10/07/2005 | 09:12 | מאת: אירית שלו

שלום לך חנה יכול מאד להיות, שהקריסה הפיסית קשורה ללחצים שהיא נמצאת בהם. אז קודם כל, אולי ניתן להפחית מהלחצים (את הבגרות ניתן להשלים גם בשלב מאוחר יותר, וגם את הצבא ניתן לדחות, אם יש צורך) מה שחשוב זה הבריאות הפיסית והנפשית. בהחלט כדאי לפנות לאיש מקצוע וכמה שיותר מהר. גם בתחום הייעוץ הפסיכולוגי וגם ברפואה סינית או הומאופתיה, שיעזרו למצב הפיזי. בברכה ובהצלחה אירית

05/07/2005 | 13:47 | מאת: חנה

שלום שמי חנה ביתי בת 18 סובלת למעלה מחודשיים מהקאות ושלשלוים שבאים בהתקפים של פעם בשבוע ביום זה היא במיטה וכל הזמן מקיאה ומשלשלת. היא עברה בדיקות גאסרולוגיות ונמצא בקע בסרעפת ודלקת בקיבה. שאר הבדיקות בסדר אין חיידק ואין במעיים כלום. האם לדעתכם זה שייך לחרדת מבחנים או לחרדה של לפני גיוס. האם הילדה סובלת מאנורקסיה, מה לבדוק קודם למי לגשת - עלי לציין שבעבר הילדה פחדה תקופה ממות וטלפנו אצל פסיכולוגית 4 מפגשים והילדה ביקשה לסיים....לעזרתכם אודה.

לחנה חשוב להתייעץ עם פסיכולוג , לאחר שהבירור הרפואי מתסיים , אלנורקסיה יש סימנים אחרים או נוספים, זה יכול להיות תופעות הנובעות מחרדה אבל זאת רק השערה שחשוב לבדוק אותה. עירית

04/07/2005 | 19:27 | מאת: הילה

שלום לכם אני הילה בת 13. ההורים גרושים כבר שנה. לאחר הגירושים אני עברתי לאמא ואחי נשאר אצל אבא שלי . לאחרונה אבא שלי התחיל לשאול שאלות רבות וחוקר אותי לגבי אמא ובן זוגה. למשל: מה אמא עושה ? ואיפה היא מבלה? מה אני עושה? הוא שואל לגבי חבר של אמא. אבא שלי וחבר של אמא שלי ביחסים לא טובים וגרועים מאוד.אבא מקקלל את החבר של אמא וצוחק עליו ויורד עליו. (בהתחלה שראה את החבר ללא שיניים חשב שהוא נרקומן) אני מבקשת מאבא שלי להפסיק עם זה והוא לא מפסיק. אני מרגישה רע מאוד שאבא שלי מתיחס לחבר של אמא שלי לא יפה . ולא נעים לי לענות על שאלות אישיות שמביכות אותי. בתחילת השנה הייתי מאושפזת בגלל שלא הרגשתי טוב. לא היתי הולכת לבית ספר. היתי מאופזת במחלקת להדרכת הילד בבית חולים נהריה . זה קרה בגלל שקיבלתי את הגירושים קשה מאוד . יש לי בלב שלי פחד שאני אחזור לאשפז בנהריה . שאני מתדרדרת בהתנהגות שלי אבל אמא שלי אומרת שאני בחיים לא אגיע לאישפוז . יש לי הרבה חששות והמצב עם הורים גורם לי רבה לפחד איך אני תגבר ?

05/07/2005 | 18:45 | מאת: קלרי

שלום הילה, הייתי מציעה לך לדבר עם מישהו במשפחה שאת יכולה לסמוך עליו ואולי לבקש עזרה פסיכולוגית. את לא חייבת להגיע לאישפוז ואפשר לטפל בך, אם יש מה שמצריך טיפול, כבר מעכשיו מבלי הצורך לאשפז. אני בטוחה שבטיפול תוכלו לדבר גם על יחסייך עם אביך מול יחסייך עם אימך והחבר.

11/07/2005 | 09:20 | מאת: אירית שלו

שלום לך אני מקווה מאד שאת מטופלת, בדרך כלשהי. את מתארת מצב בהחלט לא קל, שנוגע להורים שלך ומאד מאד משפיע עלייך. חשוב שתהיה לך תמיכה ומקום ,בו תוכלי להעלות את הדברים שאת עוברת וללמוד איך להתמודד. דבר נוסף, האם את יכולה לשוחח עם אבא שלך,ולאמר לו, שזה מאד מפריע לך שהוא שואל אותך שאלות על האמא ושזה גורם לך להתדרדר במצבך הנפשי, ושאת מבקשת שיפסיק. אם יש לו שאלות שישאל את אמא שלך ולא יערב אותך, את בסך הכל ילדה ואינך צריכה להיות מעורבת במצב שלהם. האם אבא שלך יכול להבין ולקבל את זה, אם תגידי לו את זה בשקט ובהחלטיות? אני מבינה שאת מפחדת לחזור לאשפוז, אני מתארת לי שזו חוויה לא נעימה וקשה. אם את מרגישה שאת מתדרדרת, תגידי את זה לאמא שלך ושהיא תדאג לכך שיטפלו בך, כדי שלא תצטרכי להגיע שוב לאשפוז. אני מקווה שעזרתי לך במעט, ליבי איתך אירית

שלום למי שיקרא את מכתבי מזה כמה ימים שכשאני ישנה אם בצהריים או אם בלילה אני מרגישה תחושה מאוד מעצבנת ולא מובנת באיזור הקיבה כאילו שתקוע לי לי משהו בצורת אגרוף וזה מלווה בבחילות אבל ביומיים האחרונים גם כשישנתי בצהריים וגם בלילה היו לי התקפים של סיוטים ודופק לב ואפילו הזדקקתי לקחת רסקיו להרגעה יש לציין שלאחרונה אני מאוד עייפה אשמח אם תעזרו לי

נראה לי שהכי כדאי לסגל קודם כל שיגרה מסוימת - לגבי השינה - תאריכי אותה, תנסי שהיא תהיה בשעות קבועות וכנ"ל לגבי האוכל. אם העניין נמשך יכול להיות שעובר עלייך משהו ושווה נראה לי לקפוץ לייעוץ פסיכולוגי ולברר אם את בסדר או שקורה משהו שכדאי לטפל בו. תרגישי טוב

11/07/2005 | 09:22 | מאת: אירית שלו

שלום לך אם זה רק כמה ימים, אולי אפשר לחכות קצת ולראות אולי זה יעבור. אם לא , הייתי ממליצה בשלב הראשון לפנות לרופא משפחה. בברכה אירית

02/07/2005 | 21:17 | מאת: רונן

שלום לכולם.. שמי רונן..וזה זמן רב..אני סובל מהרגשת טעם מר בפה.. בהתחלה חשבתי לכיוון פטרייה..אבל לאחר בדיקות ..ירדה אפשרות זאת. בקרתי אצל נטרופטית שנתנה לי בין היתר שינוי תזונתי..מה לאכול ומה לא.. ניסיתי לאחרונה..לברר בפורומים..לנסות לקבלתשובות או כאלה שעברו את אותה תופעה,ולראות איך לפתור את הבעייה. שבוע שעבר הייתי אצל רופא משפחה.. כדי לקבל הפנייה גסטרו..אבל לפני נתן לי כדורים שתפקידם שמונעים חמיצות כיום אני לא רואה שום התקדמות..קצת על עצמי..אני עובד עם רכב בחנויות ת"א.. דיי נמצא בהרבה מתח..במסגרת העבודה..גם התגרשתי לפני שנה+ ועדיין לא התגברתי על כל התהליך.. גם אני מאוד עצוב מאמא שלי שסובלת ממחלה לא לה..אני כנראה לוקח את זה מאוד קשה(תת מודע) אני מבין שכל הרגש המרירות יכולה להגיע מהצב הרוח שיש בי..מה אני עושה??? מלבד השינוי התזונתי שאני כבר עושה..בכל מקרה..??? תודה מראש רונן..

03/07/2005 | 11:28 | מאת: אורית

שלום רונן, הפה שלנו מקבל את המציאות והאופן שבו אנו טועמים מציאות זו- מתוקה,מלוחה ובמקרה שלך- מרה. בעיות באזור נובעות מן המציאות שאנו מכניסים פנימה, או מן הרגשות שאנו מביעים- הפה הוא גם מרכז התקשורת שלנו שבו נפגשים העולם החיצוני והפנימי. על פי מה שכתבת, מציאות חייך "לא לטעמך" בכלל- וזה משקף שדברים בחייך מדכאים אותך ואתה מושפע מרגשות אלה ש"אוכלים" אותך בדרך זו. לפי דעתי, אתה צריך לפנות לייעוץ+טיפול - פסיכותרפיה,הילינג וכו'. בטיפול כזה או אחר, אתה מקבל כלים איך להתמודד עם מה שקורה בחייך, להסתכל על דברים מנקודת מבט אחרת, וכמובן, לקבל טעם מתוק לחיים. רק טוב, ובהצלחה אורית

11/07/2005 | 09:28 | מאת: אירית שלו

שלום לך אני מתנצלת על התשובה שהתאחרה. תיארת מצבים לא פשוטים , שאתה נדרש להתמודד איתם בתקופה האחרונה. הייתי מציעה בנוסף לשינוי התזונתי ,ללכת לטיפול לקבל תמיכה ודרכים להתמודדות ויכול להיות שהטעם המר יעבור. בהצלחה אירית

02/07/2005 | 11:40 | מאת: אבי

שלום כן אני נשוי לא מעט מרגיש בדידות , חברים אין חושב על דימוי עצמי לא נאמן ולא שולט בזה סקסמעסיק אותי המון ועושה לי הרגשה טובה ומשחררת 0523238539

02/07/2005 | 14:50 | מאת: אורית

שלום לאבי, דיברת על זה עם אישתך? ו/או עם מישהו מקצועי..? רק טוב ובהצלחה

02/07/2005 | 20:49 | מאת: קלרי

שלום אבי, ראשית עליך להיזהר. אתה משאיר פה מייל אישי לזיהוי וטלפון - ואולי אישתך או מכרים ימצאו את ההודעה - ולא נראה לי שזה חכם. אתה מתאר בדידות, חוסר נאמנות, חוסר תמיכה (חוסר חברים) וקושי - ואני מציעה לך לפנות לקופת חולים ולבקש המלצה ברופאת המשפחה לטיפול פסיכולוגי שם תנסה להתמודד עם הדברים שמציקים לך. תרגיש טוב

30/06/2005 | 22:51 | מאת: פנדה

שלום. אחותי היא חולת נפש מזה מספר שנים והיא עברה לא מזמן (זו הפעם הרביעית) משבר פסיכוטי במהלכו התאשפזה. אני מחפשת לה פסיכולוגית או פסיכיאטרית או כל דרך אחרת לשקמה שכן נראה שעד היום הטיפול הפסיכולוגי שהיא מקבלת הוא לא מתאים. הבעיה המרכזית היא שכיוון שהיא חזרה בתשובה היא לא מוכנה להיות במסגרת שאינה חרדית, דבר שמצמצם מאוד את אפשרויות הטיפול בה. האם יש מקומות שיקום המיועדים לאוכלוסיה החרדית? איפה אוכל למצוא פסיכיאטרית חרדית טובה? (מן הסתם חשוב שזו תהיה אישה ולא גבר). אודה לכם מאוד על העזרה.

לפנדה בדר כלל אפשר לפנות למרפאות לבריאות הנפש, אבל זה לא במגזר החרדי וגם בדרך כלל אין מטפלים חרדים, אני יודעת שיש מרפאה לתושבי בני ברק בתל השומר וגם בביח"ח מעייני הישוע שנמצא בבני ברק. בכל מקרה על מנת לקבל שירותי שיקום, לאחר הטיפול והאיזון התרופתי, צריך הכרה בנכות של הביטוח הלאומי, ואישור של ועדת סל שיקום שזאת ועדה של משרד הבריאות. עירית

30/06/2005 | 14:49 | מאת: חופשיה בנפשה

נושא: הפרעת אישיות גבולית! הנני חושבת שאני סובלת מהפרעת אישיות גבולית אני מעוניינת לדעת מהי הפרעה זו ומה נסיבותיה אני מעוניינת לקבל איזה קישור אשר מצביע על כך שאני סובלת מהפרעה זו. הנני סובלת מדכאונות חריפים,ממחשבות אובדניות,ביצוע מחשבות אובדניות אלו מספר פעמים,ירידת מצב רוח,תחושת אומללות,הרגשת חוסר אונים,חוסר עיניין בהמון תחומים,אשמה,חוסר ביצוע פעולות...ועוד המון הנני מעוניינת בספרים לטיפול בעייתי כל אשר תיהיה האם בעיות אלו מצריכות לטיפול פסיכולוגי? אשמח לקבל כמה שיותר מידע תורה רבה ממני אירית המשך ערב נעים ושבוע

01/07/2005 | 19:58 | מאת: סטודנטית

ערב טוב ! ראשית אל תמהרי להסיק מסקנות נחפזות,פני לאיש מקצוע לאבחנה מקיפה. לדעתי קריאת חומר מקצועי מסייעת הרבה אך לעיתים מעוררת חרדה. אני ממליצה על "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" של אליצור טיאנו מוניץ ונוימן בהוצאת פפירוס. בברכה,

לאירית אני מבינה שאת סובלת את מתארת מצב של מצוקה, אני לא נוהגת לעשות אחבחנות על פי מה שנכתב באתר, אבל ברור שאת צריכה ללכת להתיעץ ולמצא עזרה, אצל פסכולוג או פסיכאטר, יש ספרים כמו פרקים בפסיכיאטריה, שמתארים את ההפרעות השונות יש ספר בשם להרגיש טוב שנותן כוון לעזרה עצמית, לדעתי כדאי בנוסף לפנות לטיפול מקצועי עירית

לאירית שלום את מתארת תופעות שבודאי גורמות סבל, ולכן חשוב לטפל בהם, אנחנו לא עושים אבחנות דרך הפורום, אבחנה יכול לעשות רק איש מקצוע, אבל זה לא מה שחשוב יותר חשוב לחפש טיפול שיעזור לך, זה יכול להיות פסיכיאטר, פסיכולוג עו"ס קלינית, משהו שאפשר לדבר להתייעץ ולהעזר על מנת לחיות טוב יותר. עירית

לאירית שלום את מתארת תופעות שבודאי גורמות סבל, ולכן חשוב לטפל בהם, אנחנו לא עושים אבחנות דרך הפורום, אבחנה יכול לעשות רק איש מקצוע, אבל זה לא מה שחשוב יותר חשוב לחפש טיפול שיעזור לך, זה יכול להיות פסיכיאטר, פסיכולוג עו"ס קלינית, משהו שאפשר לדבר להתייעץ ולהעזר על מנת לחיות טוב יותר. עירית

לאירית שלום את מתארת תופעות שבודאי גורמות סבל, ולכן חשוב לטפל בהם, אנחנו לא עושים אבחנות דרך הפורום, אבחנה יכול לעשות רק איש מקצוע, אבל זה לא מה שחשוב יותר חשוב לחפש טיפול שיעזור לך, זה יכול להיות פסיכיאטר, פסיכולוג עו"ס קלינית, משהו שאפשר לדבר להתייעץ ולהעזר על מנת לחיות טוב יותר. עירית

29/06/2005 | 12:44 | מאת: שקדי

האם ידוע למישהו על קבוצת תמיכה למשפחות נפגעי נפש באזור חיפה? תודה

לשקדי יש קבוצת תמיכה למשפחות של נפגעי נפש בחיפה ניתן לפנות לטלפון 04-8214727 עירית

תודה עירית. מקווה שאקבל שם עזרה

28/06/2005 | 09:03 | מאת: לילי

האם אני כחילת יש לידע את הממונים עלי שיש לי ocd והאם לא יחבל בזימון שלי לקורס קצינות והאם ללכת למיונים אודה לכל תגובה.

29/06/2005 | 10:21 | מאת: אירית שלו

שלום לך אינני יודעת את החוקים לגבי הצבא. אבל אפשר להכנס לאתר של הצבא ולראות אם יש שם תשובות לשאלות כאלה. חוץ מזה , אם זה מפריע לתפקוד שלך, אז כדאי ליידע את הממונים, כדי לקבל הקלות והבנה. אם זה לא מפריע במידה בלתי נסבלת, אז אין צורך ליידע. בברכה אירית

27/06/2005 | 20:41 | מאת: חופשייה בנפשה

שלום רב! נושא: הפרעת אישיות גבולית! הנני חושבת שאני סובלת מהפרעת אישיות גבולית אני מעוניינת לדעת מהי הפרעה זו ומה נסיבותיה אני מעוניינת לקבל איזה קישור אשר מצביע על כך שאני סובלת מהפרעה זו. הנני סובלת מדכאונות חריפים,ממחשבות אובדניות,ביצוע מחשבות אובדניות אלו מספר פעמים,ירידת מצב רוח,תחושת אומללות,הרגשת חוסר אונים,חוסר עיניין בהמון תחומים,אשמה,חוסר ביצוע פעולות...ועוד המון הנני מעוניינת בספרים לטיפול בעייתי כל אשר תיהיה האם בעיות אלו מצריכות לטיפול פסיכולוגי? אשמח לקבל כמה שיותר מידע תורה רבה ממני אירית המשך ערב נעים ושבוע טוב

שלום לך מדוע את חושבת שהבעיה היא הפרעת אישיות גבולית? כדי למצוא קישורים וספרים ומידע , הייתי מציעה לך לפנות לפורום פסיכולוגיה ולהתייעץ שם . בברכה אירית

26/06/2005 | 16:14 | מאת: ---

מאיפה אני יכולה לקבל חומר על פיצול אישיות,והאם אתם יודעים על פרומים בנושא? מודה מראש לכול העונה.

29/06/2005 | 10:16 | מאת: אירית שלו

שלום לך אפשר לפנות לפורום פסיכולוגיה קלינית בברכה אירית

25/06/2005 | 22:56 | מאת: יניב

יש לי אח תאום (תאומים אך לא דומים)שמאושפז בהוסטל עקב בעייה נפשית, השאלה שלי היא האם יש לזה איזושהיא השפעה על העתיד שלי מבחינת ילדים שיהיו לי בעתיד?(האם הילדים יהיו מושפעים גנטית?). האם אפשר לבדוק את זה ע"י איזושהיא בדיקה?

29/06/2005 | 10:19 | מאת: אירית שלו

שלום לך בהפרעות נפשיות , קיים מרכיב גנטי , אם כי החוקרים סבורים כי הוא אינו המשפיע היחיד. העולם כולו עובר היום לשפה של גנטיקה ומבינים שהרבה מתופעות שחשבו אותן באופן מובהק לנפשיות, הן עניין של גנטיקה. אבל לגנים יש הסתברויות מורכבות ולדעתי ניתן להתייעץ עם מומחה בגנטיקה לגבי השאלות שלך. אני מאד מבינה את הפחדים שלך, אבל כדאי לנסות לא לתת לזה להשפיע עליך בצורה חזקה. בברכה אירית

24/06/2005 | 14:03 | מאת: אסי

האם מונו זו מחלת נפש ומהי המחלה אם אפשר לקבל מידע אשמח לתשובה תודה

25/06/2005 | 13:39 | מאת: אורית

שלום לך,אסי בקשר לשאלתך הכנס לאתר: http://www.tevalife.com/article.asp?id=1618 מקווה שיעזור, רק טוב

24/06/2005 | 11:20 | מאת: תגובה

אני לא יכולה לפנות לקב"ן,כי אולי הוא יוציא אותי מהצבא,(אני לא רוצה לצאת מהצא אני רוצה לסיים צבא כמו כולם)ואני לא רוצה שכל מי שסובב סביבי יידע מה עובר עליי כולל ההורים שלי.אני חייבת לעשות הכל בעצמי אם זה אפשרי אם לא אז מצבי בקאנטים,אבל אני מנסה לעזור לעצמי אולי דרך הפורומים שאולי מישהו יתן לי עצה ממש טובה או יעזור לי לחפש אולי איזה ייעוץ פסיכולוגי באינטרנט או משהו כזה..

24/06/2005 | 13:07 | מאת: קלרי

יקירתי, אני לא יודעת מה יש לך אבל לא בטוח שיוציאו אותך מהצבא. אני הייתי בצבא שנה וחצי בטיפול פסיכולוגי (בשל בעיות חרדה, התקפי חרדה, OCD ) ולא הוציאו אותי. נתנו לי לשרת יחד עם הטיפול - וזה הגיוני. לגבי הסובבים - הדרך היחידה לא ליידע את הסביבה היא טיפול פרטי, שעולה 250 ש"ח לפגישה ומעלה. לגבי ההורים - את יכולה ללכת לקב"ן מבלי לספר להם או שאת יכולה לספר אבל לא להרחיב מה הסיבות. ודבר אחרון - לפעמים עדיף לפנות לטיפול ושיהיה קצת חוסר נעימות (אנשים שואלים מה קורה וכו') מאשר לא להיות מטופלת כלל, להרגיש רע ולתת למצב להידרדר. טיפול באינטרנט או עצות בפורומים לא יכולים להיות יעילים עד כמה שזה היה נפלא אם כן... בהצלחה..

24/06/2005 | 14:04 | מאת: מעיין

אבל אם אני ילך לקב"ן אז יעבירו אות תפקיד נכון?עוברים איזה קורס לתפקיד אחר?אני לא מסוגלת

25/06/2005 | 15:49 | מאת: אירית שלו

שלום לך אני מציעה שפשוט תמשיכי לכתוב כאן בפורום על דברים שמציקים לך ותקבלי התייחסויות. מבטיחה לך שלא אציע לך טיפול, (אלא אם כן יהיה נראה שאין שום אפשרות אחרת ),כי אני מבינה שכרגע זו לא אופציה בשבילך, ואת גם יודעת ומודעת לאופציה הזו. וכשתבשילי ותחשבי עם עצמך בסוף תגיעי להחלטה מה לעשות ואיך להתמודד. כל יום שעובר את מתמודדת, כך שאני בטוחה שאת מסוגלת. בהצלחה אירית

25/06/2005 | 20:57 | מאת: קלרי

אני מכירה טיפול ב250 ש"ח אצל פסיכולוגית מעולה אםפ בא לך כתבי לי. אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול בכדי לאבחן את מידת הדיכאון. אם הוא חריף יש לטפל בהתאם ואם הוא לא אז הגישה אחרת אבל לדעתי יש לתת לאיש מקצוע לראות אותך.

שלום , אני זקוקה לחומר כתוב על תרופות במקרים של התפרצויות זעם או סימפטומים של הפרעת אישיות. אודה למי שישלח לי קישור או שם של מאמר וכותב. תודה, נירה

13/07/2005 | 21:08 | מאת: מילי

האם ידוע למישהו על סדנאות (באזור השרון ) בנושא שליטה בכעסים

22/06/2005 | 16:21 | מאת: יאיר

אני מפחד מליצנים כל אימת שאני נזכר במראה שלהם אני מתמלא צער וכאב ופשוט בא לי לבכות. איך מתגברים על זה?

22/06/2005 | 17:52 | מאת: קלרי

הולכים לפסיכולוג ומטפלים במה שנקרא פוביה פשוטה - בטיפול התנהגותי ומתגברים על זה ומרגישים טוב. בהצלחה..

23/06/2005 | 11:42 | מאת: יאיר

יש למישהו אולי עזרה יותר מועילה???כיוון כיצד לטפל בעצמי...

23/06/2005 | 22:48 | מאת: קלרי

זה נחמד שאתה רוצה עזרה יותר יעילה אבל טיפול קצר מועד ספציפי לפוביה הזו היא ממש לא עצה רעה. אתה יכול לנסות לבד. יש שיטות שמשתמשים בהם בפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית. למשל אם אדם פוחד מעכבישים - אז כדאי שיעשה למשל רשימה של כל הדברים שמפחידים אותו לפי סדר למשל: 1. להסתכל על תמונה של עכביש. 2. לחשוב על עכביש. 3. לראות עכביש בכלוב. 4. לראות עכביש מרחוק 5. לגעת בעכביש. ואז עושים כל אחד מהדברים לאט לאט עד שכל אחד מפסיק להוות חרדה. למשל : מסתכלים על תמונה של עכביש עוד ועוד עד שעובר לך הגועל או הפחד, אבל לא לגמרי עובר, אלא שרמת הפחד והחרדה יורדות ואז אפשר לעבור לשלב הבא. אתה מוזמן לנסות לבד - אך למה לא לנסות עם מישהו מומחה? זה יקח הרבה פחות זמן והוא ידע לעזור לך ספציפית ובצורה מדויקת יותר. בהצלחה...

25/06/2005 | 14:29 | מאת: אורית

שלום לך, יאיר יש לי הצעה בשבילך..אתה צריך "ראש פתוח" לזה: תנסה לעשות שיחזור בגילגולים - אז אתה תדע לא רק את הפיתרון לכך, אלא גם תדע בוודאות מלאה מדוע אתה מפחד מליצנים. זה לא דורש יותר מפגישה אחת- מקסימום שתיים- זה תלוי בך. רק טוב, ובהצלחה

22/06/2005 | 14:36 | מאת: אורח

המון כסף ללא מאמץ-כנסו!!!!!!!! תקדישו 5 דקות לקריאה- שווה את זה במיליון האחוזים! לא תצטערו... טוב, הדבר הראשון שאני אמליץ לכם לעשות זה לשמור את המאמר הזה במחשב ולהדפיס אותו, כדאי לעשות את זה ליתר בטחון ולנוחות, אבל למה באמת,אתם תבינו ברגע שתקראו עד הסוף. לפני כחודש וחצי בערך גלשתי באינטרנט בדיוק כמוכם ונתקלתי במאמר דומה לזה, ולקרוא לא עולה כסף במאמר היה רשום שאם ארצה לתרום 30 ¤/ 6 דולר+ 6 בולים אוכל להרוויח כמויות אדירות של כסף! נשמע חשוד לא? אז אני לא יודע מה אתכם, לי זה היה נשמע ממש חשוד! אני בחור מאוד מאוד סקפטי ותמיד האמנתי שבמיוחד בדברים האלה תמיד יש איזה משהו שלא נאמר והופך את כל התמונה או שזה פשוט תרמית... כשסיימתי לקרוא סיפרתי לאחותי וחבר שלה, סיפרתי להם על המאמר במטרה להראות להם איזה מין בולשיט... להפתעתי הרבה, חבר של אחותי התלהב ואמר שזה נשמע רעיון גאוני ולמה לא לנסות את זה במיוחד שזו השקעה ממש מינימאלית.מה יש להפסיד?! אמרתי לו אני לא חושב שזה נכון אם אתה רוצה תעשה אתה ונראה מה באמת ייצא לך מזה והוא ביצע מה שהיה כתוב אחרי 4 שבועות לא האמנתי למה שאני שומע הייתי בהלם טואטאלי תתכוננו לשוק של החיים שלכם: בערך אחרי שבוע הוא התחיל לקבל כסף, הוא קיבל סכום של 160 ¤ בערך, אחרי שבועיים הגיעו אליו משהו כמו 6,000 ¤, אחרי שלוש שבועות הוא קיבל משהו כמו 75,000, עכשיו תקראו טוב את הסכום שהגיע אליו אחרי ארבע שבועות בלבד!!! מוכנים?- יותר מ250,000!!! ועדיין מגיעות לו מעטפות בדואר... שתבינו, עכשיו הוא יכול לעשות בערך כל מה שבא לו והוא השקיע רק 30 שקל! חבל פשוט לא לנסות אז זה הולך ככה עכשיו הפירוט שיוכל לשנות את חייכם: צעד 1 קחו 6 דפים (עדיף לקחת דפים כהים כדי למנוע אפשרות של גניבה דרך הדואר). על כל דף רשמו את המשפט הבא: "בבקשה תכניס אותי לרשימת הדיוור שלך" ותוסיפו את שמכם וכתובת. עכשיו קחו 6 מטבעות של 5 ¤ או 6 שטרות של דולר 1 ותכניסו כל מטבע או שטר בתוך כל דף כדי שהכסף לא יראה דרך המעטפה. טיפ חשוב- את המטבעות יש להדביק עם דבק סלוטייפ לדף הנייר. עכשיו קחו 6 מעטפות ובכל מעטפה שימו דף אחד מהדפים שהכנתם. צריכות להיות מונחות לפניכם 6 מעטפות סגורות שבכל אחת מהן דף עם המשפט הנ"ל, שמכם וכתובתכם ומטבע של 5 ¤ או שטר של דולר אחד. מה שאתם עושים הוא ליצור שירות. אתם מבקשים שירות לגיטימי שהוא להיכלל ברשימת הדיוור של האדם אליו אתם מפנים את הבקשה ואתם משלמים על זה. עכשיו שלחו את 6 המעטפות לכתובות הבאות . 1. ורה מנביץ, רח' שמחה הולצברג 8/8, ירושלים. 2. נטלי : ת.ד- 112 , מיקוד - 760118 ראשון לציון. 3. אורן פרטוש, רח' הגומא 449/9 , ירושלים 4. חי הופמן רח' גנים 33/2 ת.ד 11208 מיקוד 44837 5. בוריס יצחק, רח' יוסף קארו 9, אור יהודה, מיקוד 60217. 6. נשיא מלי רחוב הצנחנים 31 פ"ת מיקוד 49464 אלו הן 6 השמות והכתובות אליהן אתם צריכים לשלוח את המעטפות- אחת לכל שם! צעד 2 את המאמר הזה שאתם קוראים כעת יש לשלוח בשינוי אחד בלבד - הוציאו את השם הראשון מהרשימה (את השם העליון שהוא שם מספר 1), הזיזו את שאר השמות אחד למעלה (כך שמי שהיה מספר 6 יהיה מספר 5 ומי שהיה מספר 5 יהיה מספר 4 וכן הלאה) והוסיפו את שמכם כמספר 6 ברשימה. צעד 3 חפשו קבוצות דיון שונות (פורומים, קהילות, לוחות, מועדונים, צ'אטים וכד') יש לפחות 500,000 פורומים שונים כאלה כך שזה ממש לא בעיה ונעשה תוך שניות! כמובן שהאתרים בהם תחפשו צריכים להיות ישראלים והפורומים בעברית. צעד 4 שנו את מה שאתם צריכים אבל נסו לשמור על המאמר קרוב ככל האפשר למקור. פרסמו את המאמר שלכם לפחות ל- 300 קבוצות ברשת. כל מה שאתם צריכים זה 300 אבל זכרו שככל שאתם מפרסמים ביותר מקומות כך תקבלו יותר מזומן! כמו כן, שילחו לכל חבריכם את המכתב המתוקן כהצעה להצטרף למעגל השפע. בבקשה זכרו! התוכנית הזאת נשארת מצליחה בזכות הכנות והאינטגרציה של המשתתפים ועל ידי זהירות ותשומת לב במילוי ההוראות. תסתכלו על זה כך- אם אתם מבצעים את כל ההוראות כמו שצריך התוכנית תמשיך והכסף שכה הרבה אנשים קיבלו יעבור גם דרכיכם. אז אם כל מכתב מקבל התייחסות וההוראות מבוצעות בזהירות 6 אנשים יקבלו תמורה עבור השתתפותם כמפתחי רשימה של 5 ¤ או דולר אחד. השם שלכם יזוז למעלה ברשימה באופן גיאומטרי כך שכאשר שמכם מגיע למקום מס' 1 אתם כבר מקבלים עשרות אלפי שקלים!!! עכשיו- איך זה עובד בפועל ומדוע בעצם שווה כל כך להשתתף? מתוך 300 ההודעות שפרסמתם נניח שתקבלו רק 7 תשובות (אחוז מאוד מאוד נמוך) אז הרווחתם 35 ¤ עם השם שלכם כמספר 6 ברשימה. עכשיו כל אחד מהשבעה אנשים ששלחו לכם 5 ¤/ דולר יפרסמו מינימום 300 הודעות שכל אחת מהן עם שמכם כמספר 5 ורק 7 אנשים יענו לכל אחת מהשש המקוריים זה עוד 245 ¤ שתרוויחו. עכשיו 49 האנשים האלה יפרסמו מינימום 300 הודעות חדשות עם שמכם כמספר 4 ורק 7 אנשים יענו עליהם כבר הרווחתם 1,715 ¤. 343 האנשים יפרסמו מינימום 300 הודעות עם שמכם כמספר 3 וכל אחד יקבל 7 תגובות אתם מרוויחים 12,050 ¤. עכשיו החלק הכיפי מתחיל- 2,401 אנשים שולחים מינימום 300 הודעות עם שמכם כמספר 2 וכל אחד מהם מקבל רק 7 תשובות אתם מרוויחים 84,035! ו... האנשים שישלחו את ההודעה הזאת עם שמכם כמספר 1 וגם אם עדיין יענו רק 7 אנשים אתם מרוויחים- תחזיקו חזק- 588,245 ¤!!! לא לשכוח- השקעתם 30 ¤/ 6 דולר ו-6 בולים!!! זכרו- "כנות זו השיטה הטובה ביותר" אתם לא צריכים לרמות! תהיו הגונים ותקבלו את הרווח הענקי הזה. אז אם כולם יקבלו רק 7 פניות כמו ששיערנו קודם אתם תרוויחו סכום של 588,245 ¤! האם תהיו מוכנים לפספס הזדמנות כזו בשביל "סיכון" של 30 ¤/ 6 דולר+ 6 בולים?! לסיכום כל העניין הזה- כמו שאתם מצפים ומקווים שהכל ילך חלק והאנשים שיקראו את ההודעה שלכם לא ירמו ויפעלו לפי ההוראות כך גם המשתתפים הקודמים שבהם כלול גם אני... זאת פשוט תוכנית גאונית שחבל שלא חשבו עליה קודם לכן שנועדה לעזור לכל אחד מאתנו להגיע לפסגות ולהגשים חלומות ואולי זה גם יציל למישהו את החיים... מי יודע... הערות: -אולי תרצו לשכור תיבת דואר בגלל הכמויות האדירות של המכתבים שתקבלו. אם אתם מעדיפים להשאר אנונימיים תוכלו להשתמש בשם בדוי- כל עוד הדוור מעביר לכם את המכתבים. - אם ישנו אדם ברשימה שאתם מכירים אל תמנעו מלשלוח לו את ה-5 ¤/דולר, גם ם חלק מהדבר הגאוני הזה! אז אם לא תרמו ותבצעו את ההוראות בקפידה הכסף יתחיל לזרום אליכם כבר בשבוע הקרוב! ושימו לב- מה שאתם עושים זה לשבת בבית ולקבל מזומן! יש משהו יותר טוב מזה??בהצלחה לכולם

23/06/2005 | 18:27 | מאת: יועץ השקעות בכיר,

חפש בלוף אחר.

22/06/2005 | 14:20 | מאת: מעיין

שלום לכולם. ביקרתי בפורום הזה לא מזמן,אבל שום בעיה לא נפתרה לי,אירית אמרת שתחפשי לי אולי אם יש ייעוץ פסיכולוגי באינטרנט. אני בצבא,וכל יום שעובר שם יש רגעים שפשוט בא לי למות,אין לי כוח יותר מידיי להתמודד עם החיים,וגם אני לא רואה סיבה יותר מידיי טובה לזה...פשוט רגעים של דיכי כאלה שאני או בוכה עם עצמי איפה שהוא שלא יראו אותי בוכה, או שמפנימה את זה עד שזה מתפרץ מתי שהוא. אני כבר לא מספרת לחברות שלי את מה שעובר עליי כי התייאשתי כבר,וגם הן,כי כל הזמן זה אותו דבר.אני לא יודעת בעיקר איך להתמודד עם המצב שאני נמצאת בו עכשיו כי מבחינה נפשית אני מרגישה שאני לא יהיה מסוגלת,זה הולך כך-אני בצבא בתפקיד שאני אמורה לשמור על הים דרך מכמי"ם זאת אומרת לשבת 6 שעות במישמרת,שיש ביום אחת או שתיים,ואני סגורה במוצב שהתנאים בו ממש טובים, אבל לעומת זאת אני בן אדם ספורטיבי מאוד.עכשיו הדילמה שלי היא כזאת-התפקיד הוא זה שמדכא אותי ממש ולא טוב לי איתו בכלל,וגם שאין לי אפשרות כל הזמן לעשות ספורט,אלה פעם ב... ואני ממש מדוכאת מכל זה.אני לא יודעת אם לנסות לעבור תפקיד ולוותר על התנאים הטובים שיש לי שם,או להישאר בתפקיד עוד שנה וחודש,מה שאני לא רואה את עצמי שורדת.מה לעשות אם מישהו יכול לעזור לי??????????(עברו עליי שנה וחצי או שנתיים ממש קשות מבחינה נפשית,וקשה לי להתמודד אם דברים שדורשים ממני יותר מידיי)

23/06/2005 | 18:51 | מאת: אורחת לרגע

מעיין, מדוע אינך פונה לקב"ן? ייעוץ באינטרנט הוא בעייתי, ועלייך לפנות דחוף לקב"ן. על תוותרי ואם אין אצלכם תפני לרופא ותבקשי שיפנה אותך.

25/06/2005 | 13:49 | מאת: אורית

שלום לך, מעיין יש לי רק דבר אחד להגיד לך: אם לא טוב לך בתפקיד שלך- אז קומי ותבקשי להחליפו ולא חשוב שהתנאים שלך שם טובים. תאמיני לי, ברגע שתעשי משהו שאת אוהבת ושיעשה לך טוב - אז זה ממש לא חשוב איפה תהיי, הדברים האחרים יתגמדו לעומת האושר הפנימי שלך. תסתכלי על זה ככה: את מעדיפה להיות להיות במקום טוב ולסבול ולהרגיש כל הזמן רע..... או... להיות במקום לא משהו..אבל...תרגישי טוב עם מה שאת עושה,תהיי מאושרת ומסופקת. רק טוב,ובהצלחה

25/06/2005 | 15:33 | מאת: אירית שלו

מעיין שלום אני מבינה שיש בתפקיד הזה יתרונות ויש חסרונות ואת חוששת להפסיד את היתרונות, לעומת משהו לא ידוע. וזה מאד מובן. קשה לעזוב משהו מוכר ויחסית טוב למשהו שאינו יודע. מה גם ,שהמערכת הצבאית יכולה לעיתים להיות נוקשה, ואת די תלויה ברצון מפקדייך והצבא. לכן כדאי להתחיל לחשוב מחשבות חיוביות, על היתרונות שיש לך במקום הזה וכיצד את יכולה להתגבר על החסרונות שיש שם. (כיצד להעביר את הזמן) איך לעשות פעילות גופנית תוך כדי ישיבה , וזה אפשרי. וכמובן בזמן שאת לא במשמרת, איך את מנצלת אותו הכי טוב שאפשר, זהו לבנתיים. את מוזמנת להמשיך ולכתוב. ד.א. יש לי תחושה, שיש לך יותר כוחות ממה שנדמה לך. בהצלחה אירית

25/06/2005 | 16:10 | מאת: מעיין

הבעיה שאני אומרת לעצמי כל הזמן להבתכל על הדברים החיוביים ואיך שהוא אני שוב מדוכאת,ואני מנסה לעודד את עצמי ולפעמים זה הולך ולפעמים לא,ועוד מעט הולכת ליהיות לנו תקופה הכי קשה במוצב ואני לא חושבת שאני יוכל להתמודד איתה כי לא מספיק שאני בקושי מתמודדת עם התפקיד אז בתקופה הקשה הזאת...,המשמרות הולכות ליהיות כפולות וגם זמן חופשי בקושי יהיה לנו ואז אפילו לנסות להתעודד עם דברים אחרים לא יהיה לי זמן,אז את לא אומרת שעדיף לנסות לעבור?אני ינסה לבדוק איזה אופציות יש לי אם בכלל...