חרדה מהריון

שלום אני נשואה ויש לי תינוקת בת 10 חודשים, נודע לי כי נכנסתי להריון לא מתוכנן. אני שוקלת הפסקת הריון כיון שנראה לי שלא אעמוד בנטל של טיפול בעולל נוסף. אני לחוצה והכל נראה לי שחור מכיון שגם לבצע הפסקת הריון (רק כי זה נטל) נראה לי קצת אכזרי. אני מפחדת שבסוף העונש שלי (אם אני יעשה את זה) יהיה שלא יהיו לנו יותר ילדים. אני לא יודעת לאיזה שיקולים להתייחס יותר - קושי כלכלי, קושי פיזי או שאולי הכל מלמעלה ובמילא מתי שהוא נרצה עוד ילד בעתיד. בעלי אמר שיתמוך בכל החלטה שלי. מה לעשות ? האם זה באמת מטורף ללדת עוד ילד בכזה הפרש גילאים צמוד?

אורית יקרה, לא מטורף לעשות ילדים בכל הפרש. אל תמהרי לעשות הפסקת הריון, תראי שבסוף הכל יסתדר למרות כל הקשיים שפירטת. כל ילד שמגיע בא עם מזל. אני למשל מנסה הרבה זמן להיכנס להיריון (אם לילדה בת 4) ולא הולך. קבלי באהבה את ההריון הזה שבא בהפתעה ועוד תופתעי. מאחלת לך הצלחה .כל הקשיים מתגמדים לעומת היצורים הקטנים האלה.

אף אחת מאיתנו לא יכולה להכנס לנעלים שלך ולהחליט. את צריכה לעשות רשימה של בעד ונגד ופשוט ללכת עם הלב! לי אישית היה קשה בהתחלה עם קסם ויש לי פחד מילד נוסף כרגע , יחד עם זה אם הייתי בהריון לא יודעת מה הייתי עושה אבל מניחה שממשיכה עם ההריון לא בגלל פחד שלא יהיו לי ילדים (כמו שכתבת עונש על ההפלה) כי אם היום אני יותר מוכנה, יודעת על תינוקות, יודעת שלמרות הקושי זה האושר הכי הכי גדול! מסתדרים! לוקחי עזרה, יש משפחה תומכת ונשמע שגם בעלך מה שלא תחליטי שיהיה רק טוב תמיד כאן איה

שלום! דבר ראשון אני חייבת לומר לך שכל הרעיון הזה של הפלות מאד קשה לי. יש סרטון שנקרא "אהבה בשניים" או משהו כזה ושם מראים איך בזמן ביצוע ההפלה העובר שהוא פחות מ12 שבועות מתחיל להשתולל ולהתפרפר בבטן כשמנסים ממש לרצוח אותו במכשירים חדים, הוא ממש ברח מהם כמו שפרפר מנסה לברוח כשכולאים אותו ומציקים לו... אני בהיריון ראשון כרגע ואני עוד לא יודעת מהי אהבת אם אבל אני לא תופסת איך אמא מסוגלת לקחת פשוט סכין ולדקור את הילד שלה למוות. למה זה מזעזע אותנו כשהורים רוצחים את הילדים שלהם בני שנתיים או חמש וכשהם בבטן זה מותר? בגלל שאנחנו לא שומעים את העובר בוכה? בגלל שאין לו יכולת להתגונן? למה?????? אני הייתי בת יחידה במשך 15 שנה וראיתי איך הוריי ממש הוציאו את הנשמה עד שאחותי נולדה... אז אני לא מסוגלת להבין למה אבא ירצח את העובר שלו בגלל מצב כלכלי ולא ירצח את הבת הגדולה שלו בגלל אותה סיבה, מה, כסף על אוניברסיטה וביגוד זה פחות מלשלם פעוטון וטיטול? זה נשמע נורא, ושמישהו יקום ויגיד שזה לא נכון

אנחנו בני אדם בשר ודם ואנחנו עושים טעויות ויש לנו מעידות, ובין היתר ישנן בנות שנכנסות להריון לא רצוי, זה לא בסדר זה לא נכון אבל זה קורה וזאת עובדה. תקחי לדוגמה אמא שיש לה 10 ילדים, תחשבי 10 ילדים, ועשתה טעות נכנסה להריון, ורוצה לעשות הפלה לגיטימי לא? אני לא בעד הפלה, אבל יש מקרים שמצריכים, החיים זה לא שחור לבן. קחי עוד דוגמא אמא שהודיעו לה שלבנה יש תסמונת דאון, למה לאמלל ילד קטן במה הוא חטא הרי גם כך העולם הזה רע ואכזרי ומי שחלש אוכלים אותו בלי מלח אני לא צריכה לספר לך. ועוד דוגמא בנות שעברו אונס ונכנסו להריון. אני נותנת לך את הדוגמאות האלה כדי להסביר לך שאי אפשר לחרוץ חד משמעית! מקווה שהבנת אותי ואם לא אז בכל אופן שיהיה לך המשך יום נעים ולידה קלה

למזועזעת הדוגמאות שלך מאוד לא במקום ובמיוחד ההשוואה לרצח של ילד שכבר נולד. ידוע שממש בתחילת הריון (עד שבוע 7 לערך) הביצית המופרית לא מוגדרת בתור עובר. אין לך זכות לשפוט אחרים בגלל שאת ספציפית עברת דברים מסויימים בחיים (בת יחידה 15 שנה) או בגלל שאת בהריון, ההורמונים משתוללים וקשה לך לדמיין מישהי שמפסיקה הריון על דעת עצמה. אז תיפתחי את הראש (קול ההיגיון) ולא רק את הלב. אורית

לאורית שלום רב, בתוך כל הסיטואציה הזאת, ובתוך כל הפחדים שנגרמים לך - אני רואה נקודות אור: קודם כל יש לך בעל נפלא(!), שמוכן לתמוך בכל החלטה שאת תחליטי. וזה המון. במצבים משבריים מגלים מי הוא בן הזוג והנה גילית את מה שבטח את כבר יודעת מזמן - שיש לך בעל מפרגן ותומך ואוהב. דבר שני - אינך עקרה. את נקלטת בהריון טבעי, ואני שמחה בשבילך. נחסך ממך גיהינום. לדעתי זה ממש לא מטורף להשאיר את התינוק, להפך. זה מאד הגיוני. ואפילו נשמע לי כיף. הבת שלך בת 10 חודשים, ואת לא תלדי מחר אלא בעוד כשמונה חודשים, כך שיהיה בין ילדייך פער של כשנה וחצי. אני כן הייתי ממשיכה בהריון והייתי מודה לאלוהים על המשפחה הנהדרת שהצלחתי להקים לי בתוך זמן קצר בלי בעיות פוריות ועם בעל שברגע הכי קשה בחיים נותן את הגיבוי הכי הכי ענק שאפשר. אשמח להתעדכן כאן בפורום... כל טוב.