מאחר לי ב3 ימים...

שלום רב לכולן. ברצוני לשתף אתכן במה שעובר עלי בתקופה האחרונה.. אני בת 34 ואמא לילדה בת שנה ו9 חודשים נשואה וכמו בכל זוגיות ישנן עליות ומורדות וכרגע המצב שלי ושל בעלי הוא די רגיל. וכשאומרים שיגרה זה מבורך בעיניי. העניין הוא כזה, אני מאחרת ב3 ימים ומתפתחת אצלי חרדה איומה של כן לבדוק את הסיפור או לא.. וזה משתמע ל2 פנים, כי מצד אחד אני רוצה בהריון כי אנו רוצים ילד נוסף ולהרחיב את המשפחה אך ההריון הראשון לא היה קל לי מבחינה נפשית ולא אהבתי להיות בהריון מכל מה שמשתמע מכך, לא אהבתי להקיא, להתנפח, להיות כבדה, ולא אהבתי את התחושה של ה"נוסע השמיני" שבתוכי.. ממש ככה, רצוי לציין כי אני חרדתית מאז הלידה, עברתי ניתוח קיסרי בסופו של עניין עקב ירידת מים מוקדמת, מה שהותיר אותי בחדר לידה 27 שעות קודם לניתוח. יש לי התקפי חרדה פעם בכמה זמן אבל אני מתמודדת איתם ללא תרופות. בהריון הראשון בעלי לא תמך בי כפי שהייתי רוצה והעדיף לעיתים להתעלם נוכח העובדה שאישתו "כבדה" והעדיף חברים על פני ובילויים. היו לנו המון ריבים אז במהלכו של ההריון וגם אחרי הלידה עזבתי את הבית וחזרתי להוריי לסירוגין תקופה של 3 חודשים. אז עם כל התאווה והרצון לילד נוסף אני חוששת בטירוף, אנא עיזרי לי.

ענבלי יקרה, אין טעם לטמון ראש בחול ולהתחיל לפתח סיפורים, לחרדות שלך זה לא ממש מועיל. דעי שאין הריון אחד דומה לקודמו. אני בהריון ראשון הייתי נפוחה לגמרי ובהריונות הבאים לא. גם לידה שניה אינה בהכרח דומה לקודמתה. מה שחשוב כרגע הוא שיחה פתוחה עם בן זוגך לגבי איך שאת מרגישה בהריון, מה את זקוקה ממנו, ולשמוע גם מה יש לו לומר. מאד הייתי ממליצה לכם ללכת לכמה פגישות עם מטפל זוגי כדי לחזק את הקשר ביניכם, להבהיר מה שצריך להבהיר, כגון הציפיות שלכם אחד מהשני. לגבי החרדתיות שלך גם בהחלט יש מה לעשות וזה לא חייב להיות תרופתי. אשמח לעזור. צביה רן היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה מטפלת בתהליך "המסע" עפ"י ברנדון בייס http://www.heal-la.co.il 08-9263369