זה עדיין כואב

אני בת 37. יש לי 2 ילדים. לפני כשנה התעורר בי רצון לילד נוסף ואכן נכנסתי להריון בצורה ספונטנית ומהירה. הסוף יכול היה להיות טוב ....אך משהוא השתבש. נכנסתי לדכאון בלתי נשלט של אני מבוגרת מידי.. יש לי ילדים גדולים מידי 13 ו-9. איך הם יגיבו. מה יהיה גורלו של הילד הזה שיגדל בלי אחים בני גילו. זה יהיה כמו לגדל ילד יחיד. התחלתי לעשות חישובים אינסופיים ולבסוף זה היה חזק ממני ובצעתי הפלה. בעלי תמך בי לאורך כל המשבר. היום אני מרגישה יותר חזקה ומוכנה. אך כל פעם שאני חושבת על זה שוב מציפים אותי השאלות הללו. מה יהיה אם הדכאון ישתלט עלי שוב?? האם יש אמת בכל המחשבות הללו? מה את חושבת על פער גילאים בין ילדים. ומה לגבי גיל האישה. תודה,

תכנון משפחה הוא דבר מאד משפחתי. ילדים בני 9 ו-13 כמו שיש לך, הם אמנם גדולים, אך לא גדולים מדי, ואם את ובן זוגך רוצים ילד נוסף, זה מה שחשוב. מאד מומלץ לא לקשר בין היריון להיריון, זה שפעם קודמת נכנסת לדיכאון, לא אומר דבר לגבי הפעם הבאה. הילדים יתמודדו אם תכינו אותם לכך, מתוך נחישות שאתם רוצים ילד נוסף. תמיד אפשר ללדת שניים נוספים (בצחוק, כמובן, אבל אולי זה פיתרון). אני ממליצה מאד לכתוב על דף "בעד ונגד" ילד נוסף, כל השיקולים האפשריים ולראות מה עומד כנגד מה. לעשות זאת בכתב, כי בראש זה מתבלבל. בנוסף, אולי כדאי להיפגש עם איש מקצוע, אפילו מטפל זוגי למספר פגישות, כדי לגבש את המניעים שלך ולבדוק את המוכנות שלך, את המניעים העומדים מאחורי רצון לילד נוסף. אשמח לעזור. צביה רן מטפלת הוליסטית מוסמכת בנשים הרות עם קשיים רגשיים באמצעות פרחי באך ורייקי 08-9263369

תודה לכן על התגבוה המהירה. צביה, העלתי בעבר על הכתב מניעים בעד ונגד. הדף התמלא בהרבה נגד (גיל 37, ילדים גדולים, החשש הכי גדול- שיהיה לו משעמם, טיולים משפחתיים עם ילד אחד כי הגדולים כבר לא מתלהבים לנסוע איתנו. אז מה יהיה בעוד מס' שנים) כולם אומרים לי את כ"כ צעירה ויש לך ילדים גדולים, איזה כיף לך. זה הזמן להשקיע בעצמך ובזוגיות. אכן יש אצלי פער עצום בין ההגיון לבין הלב. ההגיון אומר "לא" והלב כ"כ רוצה עוד מישהוא להתרגש איתו. ילדי הגדולים כ"כ עצמאיים. יש לך חיים מלאים ואני מאוד שמחה על כך. אני מרגישה ריקנות אמיתית. נגמרו הימים שבילינו אחה"צ ביחד. הזמן שאנו מבלים ביחד הצטמצם מאוד. אני חוששת שהמניע העיקרי שלי זו הבדידות והריקנות האימהית שיצרה אצלי חלל מאוד גדול... נרשמתי ללימודים וחוגים, אני נפגשת עם חברים שלכולם עדיין יש ילדים קטנים אולם שום דבר לא מסיט את הלב שלי מהרצון לחבק עוד ילד משלי... אשמח לשמוע את דעתכן. רונה

היי צביה, אז זהו עשיתי את הצעד הגורלי ונכנסתי להריון אחרי שחשבתי אין ספור פעמים וחישבתי אין ספור פעמים והייתי בטוחה שהפעם הזו אני אהיה חזקה. וזה לא קורה. אני לא מפסיקה לעשות חישובים של היום אני בת 38 יש לי ילדים בני 9 ו- 12 ואיך יראו החיים שלי עכשיו אני שוב מתה מפחד. למה עשיתי את זה לעצמי ולילד שיוולד ולא יהיה לו אחים בני גילו. מה היה לי רע בחיים כפי שהם היו. עשיתי הפלה יזומה לפני שנה ואני לא אעמוד בזה שוב שמא יציפו אותי שוב רגשי התחרטות מטורפים. מה אני עושה עם עצמי. אני זקוקה לעזרה דחופה. יש לי דופק מהיר ותחושת חרדה כל היום. לא מתפקדת.

רונה, נקודות למחשבה: שני ילדים בהפרש גדול יחסית לילד שלישי זה יכול להיות גם יתרון - יש מי שיעזור, ויש מי שישמח בצורה בוגרת בשמחתכם יחד אתכם . דבר נוסף - גם ילד יחיד (וזה לא המקרה כאן..) זה לא בהכרח דבר בעייתי ! במקרה אני גדלתי בתור ילדה יחידה ולא קרה שום דבר רע מכך, מלבד העובדה שדווקא בגילאים המבוגרים זה חסר (אח , אחות..) וזה לא המקרה אצלך . דבר נוסף - בילדות ההפרש הזה נשמע גדול מאוד... אבל בבגרות, גיל 40 או גיל 30 , ואפילו בגילאי העשרה והעשרים, ההפרש כבר כמעט ואינו מורגש, ולעיתים לא מורגש בכלל ! בהצלחה!

רונה שלום, קראתי את ההודעה שלך ווהיא מאד נגעה ללבי. אני רק יכולה לספר לך על חברה קרובה שלי שבגיל 40+ , עם ילדים בני 15 ו-14 החליטו היא ובן זוגה להכנס שוב להריון. ההריון הראשון נגמר, בצער רב, בלידה מוקדמת ואילו היום יש להם ילד מדהים בן 3, שהוא במקרה החבר הכי טוב של הבן שלי. יש לו אח ב- י"ב ואחות חיילת והילד הזה הוא האוצר של הבית. על אף פער הגילאים בינו לבין אחיו הגדולים אין רגע אחד של חרטה על ההחלטה להביאו אל העולם. לדעתי תהיה תחושת ההחמצה גדולה בהרבה אם בעוד כמה שנים כן תרצי מאד ולא תוכלי.

הי רונה, אני חושבת שאם יש לך רצון לעוד ילד את יכולה להגשים אותו, גם אם ילדים הגדולים הם בגילאים. הכל תלוי האיך את ובעלך תקבלו את הנושא. אם העמדה שלכם תהיה חיובית גם ילדיכם יקבלו זאת כך. כרגע, את זקוקה לעזרה מקצועית אם ע"י פסיכולוג, עובד סוציאלי קליני או כל מטפל אחר העוסק ברגש. את בתי האחרונה ילדתי כמעט בגיל 37, רק שילדי הגדולים היו הרבה יותר קטנים משלך. חשוב שאת תדעי מה את רוצה, וטיפול מתאים יכול לעזור לך. בהצלחה, צביה רן מטפלת הוליסטית מוסמכת בנשים הרות עם קשיים רגשיים באמצעות תמציות באך ורייקי 08-9263369

הי רונה אספר לך שני סיפורים מהחיים, בעניין הריון בגיל מבוגר. אני ילדתי בגיל 37 את בני הבכור והיחיד אחרי טיפולי פוריות, והכול נפלא ואין בעיה ללדת בגל זה. לגבייך-מה רע אם אחיו יותר גדולים? חברת בני גילו תהיה לו בגן, והעולם לא מורכב מבני גילך בלבד. ... אני מכירה מישהי בגילך שהחליטה ללדת ויהי מה, וכבר היו לה שני ילדים בוגרים שנולדו בהריון טבעי. הפעם היא נאלצה לעבור טפולי פוריות מייגעים. לבסוף אחרי כמות אדירה של הורמונים שקיבלה היא הרתה והשמחה היתה כפולה- כי התברר שיש לה תאומות. ואז בחודש החמישי התברר שהיא חלתה במחלת הסרטן. היא משכה את ההריון כמה שיכלה, ומיד אחרי הלידה החלה בטיפולים שנמשכו שנים רבות, אולי עדיין. ואם לא די בכך- אחת מבנותיה נולדה עם מום קשה, רק אחרי שנים של טיפולים הילדה הבריאה. האם היה לאישה יקרה זו כדאי לעבור את ההרפתקה הזאת? ! האם הסרטן שקבלה קשור להורמונים הרבים שקבלה בטיפולים? אין לי תשובות. כאמור, הכול אינדיבידואלי. לו אני הייתי במצבך לא היה עולה בדעתי ללדת עוד ילד ולהסתכן,בחולי פיזי ונפשי. בגיל 35 ומעלה יש סיכונים נוספים. אבל זו את, הגוף שלך והמשפחה שלך. וכמובן רק את ובעלך תחליטו מה הטוב ביותר עבורכם. אני מאחלת לך מכול הלב שיהיה בהצלחה. ממני אמא מאושרת