לא יכולה יותר.....

שלום, החל משבוע 30 אני עם צירים מוקדמים שמוגדרים כצירים מאוד אגרסיביים וחזקים. היום אני בשבוע 33+5 והרקורד שלי עומד כבר על 2 אישפוזים. אני בשמירת הריון ולא מורשית לעשות כלום. באשפוז האחרון אמרו לי שיש לי מחיקה של צוואר הרחם אך ללא פתיחה. אני מרגישה שהילדים מאוכזבים (כל פעם אמא הולכת לביה"ח וחוזרת ללא תינוק הם בני 7 ו- 4), נראה לי שלבעלי יצא כל הריגוש מהנושא וכל מה שנשאר זה האישה שלא יכולה לעשות כלום ורק כואב לה..... ממש עכשיו אני שוב מרגישה התחזקות של הצירים וממש לא רוצה לגשת להיבדק. אני כל הזמן מאחלת לעצמי שתתפתח לידה למרות שאני יודעת שזה לא הדבר הרצוי והבריא אבל אני פשוט מותשת...... אני יודעת שזה מטורף אבל אני באמת כבר לא מוצאת כוחות להתמודד - מה עושים, איך בכ"ז ממשיכים מכאן מבלי לפתח כל מיני רגשות שליליים כלפי הרך המיועד? סליחה על האורך..... אשמח לעצות....

שלום לאורחת, אני מבינה את הקושי ואת התסכול. עכשיו הזמן שלך לחשוב רק עליך ועל הדרך שבה תוכלי להגיע ללידה בצורה אופטימלית. אני מציעה להפסיק לרחם על הבעל ועל הילדים, לדעת שאת צריכה עכשיו את כל הכוחות כדי לשמור על ההיריון. גלי את כל האמפתיה לבעל ולילדים, אך אין צורך לרחם עליהם. איפה את גרה? אולי אפשר לעזור לך מבחינה מקצועית. תוכלי ליצור אתי קשר לפי הפרטים שמופיעים בתמונה שלי. המשך היריון תקין, צביה רן מטפלת הוליסטית מוסמכת בפרחי באך וברייקי

VHH' היי, מה אפשר לאחל לך? תקשיבי, תשתדלי להיות רגועה, ולא במתח. להבין שרק אלוהים בוחר את היום שאת תלדי. שהכל לטובה. תעשי דברים שאת נהנית לעשות ותגידי לילדים המתוקים שלך, שהתינוק צריך עוד קצת זמן להתבשל בבטן, ושכל יום חשוב לו. תהיי חזקה. ויהיה בסיידר. שיבא