הריון שני- ?

הקטנה שלי בת שנה וחודשיים. בדיוק לפני שבוע התווכחתי עם בעלי לגבי עוד ילד. אני טענתי שעדיין אין לי את המוכנות הנפשית והיה לו קשה להבין. והנה המחזור מאחר.... כבר שבוע. לא היה לי אומץ לעשות בדיקה ביתית, כל הזמן קיוויתי שהמחזור יגיע כבר, אבל הוא לא בא. השבוע אני כבר אעשה בדיקת דם. בכל מקרה- אני מפחדת... דואגת מאוד... מה יהיה מבחינה כלכלית? ומה יהיה עם הקטנה, אני לא מסוגלת לחשוב שהיא תפסיק לקבל את מלוא תשומת הלב??? ואיך אני אוכל לאהוב אותו כמו שאני אוהבת אותה?? איך היא תאהב אותו אם הוא "ייקח לה" את אמא (ואולי גם את אבא)? אני יודעת שאני לא הראשונה וגם לא האחרונה, אבל אני לא מצליחה להבין איך אני אוכל לאהוב עוד אח כמו שאני אוהבת אותה? אני דואגת. יושבת פה ובוכה בדמעות (עוד סימן להריון- לא???), כי הרגשות מעורבים. מרגישה לא מוכנה. לא יודעת מה לעשות.... אני צריכה קצת נחמה, קצת לנסות לראות את הצדדים החיוביים. לא מצליחה לעשות את זה לבד... ואז אני נכנסת ל"לופ" כי מתחילה לחשוב שהדאגות האלה לא טובות לעובר. אני צריכה לשמוח בו, כמו ששמחתי בהריון הראשון. רוצה שגם הוא יהיה שמח כמו הקטנה, אבל איך זה יכול לקרות עם כל הדאגות שלי? מפחדת שאהיה אמא לשניים עצבנית (כמו אותן האמהות שאני לא מבינה איך הן חשבו בכלל על ילדים....)..... אוף! צריכה קצת מילים טובות... תודה.

לפני שאת מתחילה לדאוג - קודם כל תעשי את הבדיקה. הרי אין טעם לשגע את הראש במחשבות לפני שיש איזו ודאות. שני, אהבה לילדים או בכלל לא מתחלקת אלא מכפילה את עצמה. יש המון אהבה ומקום לכולם. הרי את יכולה לאהוב המון חברים, נכון? רוב החששות הם כלכליים? טכניים? רגשיים? נסי להתחיל לעשות סדר במחשבות. את כותבת שהיית צריכה לשמוח עם הריון נוסף? מי קבע איך את צריכה להרגיש? את צריכה להרגיש בדיוק כפי שאת מרגישה, וההוכחה היא שזה מה שקורה בשטח. אם הבדיקה חיובית, זו האחריות שלך מה לעשות עם הריון. זו אינה גזירה משמים. אם קשה לך רגשית עם המצב, ואין לך אפשרות כלכלית לקבל טיפול רגשי, את יכולה לקבל את טיפול פסיכולוגי דרך קופת החולים שלך. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

הי צביה, החששות כוללות קצת מכל דבר. אני חושבת שהחשש הגדול ביותר הוא מה יהיה עם הקטנה-גדולה. העובדה היא שאני מתחילה לדאוג כל פעם שכיף לנו ביחד, ואנחנו צוחקות ונהנות, כי פתאום עולה בי המחשבה של "עוד מעט לא יהיה לנו את הזמן איכות הזה". חוץ מזה יש גם חשש כלכלי, אבל הוא פחות מטריד אותי כרגע, זה לא שאנחנו רעבים ללחם כרגע. והחששות הטכניים גם עולים, אבל שוב- בקטע שקשור לקטנה-גדולה: איך יורדים עם שניים לפארק? ואיך נוסעים לסבתא אם סתם פתאום בא לי לקפוץ? ומתי אני אכניס אותה לגן (תכננתי לעשות זאת בגיל שנתיים, אבל זה יוצא ממש קרוב ללידה), וכל מיני טרדות כאלה ואחרות. אולי אני באמת אחליט ללכת על האופציה של הטיפול דרך קופ"ח, אם זה ימשיך ככה.... אשמח לעוד תגובות בנושאים שהעלתי, יום טוב, יעל.

מסכימה עם כל מה שצביה כתבה אכן מיותר להקדים את המאוחר לעיתים המחזור מתאחר מהלחץ! תהיי רגועה וכמובן תעשי בדיקת הריון איך מתפקדים עם 2? ועוד פער כזה קטן? לי אישית קשה להבין לא חושבת שזה פשוט אבל בהחלט אפשרי עובדה שישנן משפחות רבות עם פער קטן ומתפקדות היטב. לומדים לעשות דברים אחרת הפעם השניה אמורה להיות קה יותר עם תינוק בכל מקרה כי את כבר מנוסה והילדה גם היא כבר תגדל ותבין יותר והיא תאהב אותו, זה טבעם של אחים כמו גם שתהיה קנאה אבל אתם תמשיכו לתת לה את האהבה והיחס והיא לא תרגיש מקופחת. לא פשוט אבל אפשרי מה שלא יהיה רק טוב!! איה