תסכול שלי כאמא

שלום, בעלי ואני שנינו בני 35 ולנו שתי בנות 8.5 ו-4.5 . שתי הבנות מרבות לריב ביניהן, ןהדבר מוציא אותי מדעתי . צעקות , מריבות, מרדפים זו אחרי זו בכל הבית ולעיתים הדבר מגיע גם לידי הרמת יד . בזמן האחרון הסבלנות שלי לתופעות הללו פשוט נגמרת.אני צועקת מענישה ולומר את האמת גם הצעקות שלי כבר בלתי נסבלות . בעלי לעומת זאת הרבה יותר סבלני , הוא מניח להן להתווכח בתקווה שיפתרו את הבעיות שלהן ביניהן.זה מצליח לו הרבה פעמים וזה אפילו עוד יותר משגע אותי. הגעתי למצב שבו אין לי יותר סבלנות לכלום. אני לןקחת את עצמי בידיים מדי פעם מנסה ליישם אמהות רגועה יותר ( הכל בהבנה שמשהו איתי לא בסדר ) אבל זה לא מחזיק להרבה זמן . אני זקוקה למעט שקט. אבל הפחד הגדול ביותר שלי הוא שמפה המצב יתדרדר. תודה לכם על תגובתכם. זה מאוד חשוב לי !

ערב טוב, אני כ"כ מבינה אותך...:) אני לא יודעת האם את מודעת לזה עד כמה שכיח המצב שתארת. רב האמהות שנמצאות אצלי הגיעו בגלל סיבות מאוד דומות למה שאת מתארת. להיות הורה,ובמיוחד להיות אמא,זה מתיש !. את כותבת - "מדי פעם מנסה ליישם אמהות רגועה יותר ". זה קשה. אבל... זה בהחלט אפשרי. השאלה היא עד כמה תצליחי לעשות את זה לבד ? את כותבת שמשהו איתך לא בסדר. אני רואה את זה קצת שונה ממך. אני לא חושבת שמשהו לא בסדר איתך,אני חושבת שקצת קשה לך וזה הכי נורמלי בעולם. אני חושבת שכדאי לפגוש איש מקצוע.לא כי את "לא בסדר" אלא כדי להקל קצת על עצמך ולמצא גם בעצמך וגם בהורות משהו שונה. כמו הרבה דברים בחיים,אמהות יכולה להיות חויה נהדרת אבל יכולה להיות גם חויה נוראית. רק את יכולה להחליט איזה אמא את רוצה להיות. שוב,אני ממליצה לשקול פניה ליעוץ. מכיוון שלא מדובר כאן על "בעיה",כדאי לשקול היטב איזה סוג יעוץ מתאים. בהצלחה, מור.

תודה רבה לך מור על תשובתך , אין לך מושג עד כמה הוקל לי אחרי שקראתי את תשובתך . מאוד עזרת לי . אשמח אם תוכלי לפרטי בנושא סוגי הייעוץ מדבריך עולה שישנם סוגי ייעוץ שמתאימים וכאלו שלא . אודה לך על עזרתך